אל ההרים (רחל)

אֹהַבְכֶם כִּי רַמְתֶּם מֵאֶרֶץ
וּלְבַשְׁתֶּם תְּכֵלֶת זַכָּה,
כִּי אֶל סֵתֶר נְוֵכֶם הַדֶּרֶךְ
רְחוֹקָה, רְחוֹקָה.
 
אֶת סִבְלִי אַעֲמִיס עַל הַשֶּׁכֶם
כְּמִצְוַת שִׁלְטוֹנְכֶם עָלַי.
לְהַעְפִּיל – מְבַשֵּׂר צָנוּעַ
שֶׁל הַבָּא אַחֲרַי.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).