אלשיך על תהלים עח לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על תהליםפרק ע"ח • פסוק ל"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ע"ח, ל"ז:

וְ֭לִבָּם לֹא־נָכ֣וֹן עִמּ֑וֹ
  וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ בִּבְרִיתֽוֹ׃


(לז) "לבם לא נכון"כו' כי מי יתן והיה לבבם שלם, כי הלא (פסוק לד) "אם הרגם"מיד [כמו] לעשרה מרגלים, שכלה בהבל ימיהם כמדובר:

[לד - לז] או יאמר "אם"היה ית' הורגם לכל הדור ההוא שיצאו ממצרים בני עשרים שנה ולא היה מאריך, "ודרשוהו"כל הנותרים ולא היו נעים במדבר ארבעים שנה עד תום כל הדור ההוא, כי היו שבים מאשר לא מיחו בגדולים והיו שבים בכל לב כי צדיקים היו ואחר התשובה היו משחרים אל "א - ל", אך הדור ההוא לא שבו מלבם ולא שחרו ל"א - ל", ואף שויזכרו כי אלקים צורם וכו' לא מלבם כי "ויפתוהו"וכו':