אלשיך על אסתר ד יז

(יז) ויעבר מרדכי וכו'. אמרו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ח ז) שעבר וצם ביום הראשון של פסח כמאמר אסתר אליו כי אם אין ישראל אין פסח ואין תורה. אלא שלדעת המתרגם יום ראשון של פסח היה ראשון לשלשת הצומות, ולדעת המדרש (אסתר רבה ח ז) היה אחרון ונתלה המן ממחרת הפסח. אך דעת המתרגם יצדק יותר כי הלא בי"ג לניסן נקראו סופרי המלך ותנתן דת בשושן ויצא מרדכי ברחוב העיר ויזעק זעקה גדולה וכו' ויוגד לאסתר ויארכו הדברים עד צוחה עליו על דבר הצומות, ולא יתכן שהיה היום ההוא שהוא יום י"ג לניסן בכללם שהרי כבר עבר מקצת היום ומה גם למה שאמרו ז"ל שהיו מקבלים הצום מבעוד יום, ואם כן גם אם נאמר שהחלה מיד ביום י"ד אי אפשר היה יום אחד של פסח שלישי לצומות. ואפשר להפך בזכות המדרש לומר כי טרם יקראו סופרי המלך ביום י"ג היתה הסכמת המלך והמן מיום י"ב לעשות הדבר אלא שאיחרו וכתבו הספרים ביום י"ג, ויהיה כי הוקשה להם אומרו ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, כי מה ידע ולא ידעו הכל, אך הוא שידע מתחלה ביום י"ב באמור המן למלך ישנו עם וכו' והסכים המלך עמו טרם יכתב ויתפרסם ביום י"ג, גם שנאמר ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן נתן לו להראות את אסתר אפשר שביום י"ב טרם יקראו סופרי המלך בי"ג נתן דת בשושן כי לא היה ענין סופרי המלך כי אם לשאר מדינות המלך ובזה היה יום ראשון של פסח שלישי לצומות וישבות המן ממחרת הפסח:
ועל דרך הפשט יאמר ויעבר וכו' לפי דעת המתרגם, ונדקדק אומרו ככל ולא אמר כל אשר וכו'. והוא כי היא אמרה לך כנוס וכו' שילך מיד ביום הי"ג לקבצם מיד ויתחילו הצומות מי"ד ואילך והוא עבר ולא התחיל הצומות רק מט"ו, וזהו אומרו ויעבור מרדכי שעבר מאמרה בצד מה ובבחינה אחרת ויעש וכו' וזהו ככל בכ"ף הדמיון ככל ולא כל בעצם, והיה דעתו למען יכינו עצמם ביום י"ד בקדושה וטהרה כראוי:
ולמאמר רבותינו ז"ל (אסתר רבה ז יח) שאליהו צוה לו להתפלל מיד כי משה רבינו ע"ה היה מתפלל לעומתו וכמאמר מרדכי כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, שמורה שהיה הדבר נחוץ, בזה יאמר ויעבר שעבר על צווי אליהו ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר להאריך שלשת ימים. ובאומרו ויעש וכו' כוון שלא חש אל הכבוד ויעש בעצמו לכנסם ולא על ידי שליח כמאמרה אליו לך כנוס וכו':

<< · אלשיך על אסתר · ד יז · >>