אלשיך על איכה ד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על איכהפרק ד' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ד', י"ד:

נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם׃


ולא עוד, אלא שעבירה גוררת עבירה, שלפני עור היו נותנים מכשול, כי הנה "נעו עורים בחוצות". כי בהיות החוצות פנויות, היה להם טביעות בדרכים שהורגלו בהם והיו נמשכים והולכים. אך עתה בשפוך כהניה דם צדיקים בקרבה, היו פגרי החללים מכשלות תחת רגליהם, ובהכשלם היו נעים ונדים בחוצות, שלא היו רואים אם יטו על ימין או על שמאל ללכת לדרכם. ובמקום היותם מדריכים אותם, אדרבה היו מרדפים ומריעים אותם, כי הלא בהיותם נעים בחוצות ממכשלות פגרי החללים לחתור להם דרך ללכת, לא יבצר מהם בהתנועעם אנה ואנה בקרב החללים שיתגאלו בדמם כל מלבושיהם: