אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', ט"ז:

וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃


ויגרס בחצץ שני וכו'. ידוע דהתלמיד חכם נקרא שן שהוא מלשון תוקף וחוזק. וכשהת"ח בחיבור אחד נצמדים ויש שלום ביניהם אז אין כח ביד שונאי ישראל להפרידם ולשלוט בהם. אבל כשיש דבר החוצץ ונרגן מפריד החבורה נחלקה התיומת ואז אין הת"ח מגינים על הדור לפי שיש קטטה ביניהם. וידוע מ"ש חז"ל שני ת"ח בעיר אחת ויש מריבה ביניהם אחד מהם מת או גולה. וז"ש המקונן ויגרס בחצץ שני הכוונה שיש חציצה בין הת"ח לכך הכפישני באפר שאחד מת וק"ל: