אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, השכרה והסעה מיוחדת)
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, השכרה והסעה מיוחדת) מתוך 
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, השכרה והסעה מיוחדת), התשמ״א–1981
ק״ת תשמ״א, 1008; תשמ״ה, 1151.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, אני מכריז לאמור:
הגדרות [תיקון: תשמ״ה]
באכרזה זו –
”הסעה“ – הסעת נוסעים בשכר או בכל תמורה שהיא, לרבות הצעה והסכמה להסעה;
”הסעת סיור“ – הסעה שבה עומד רכב לרשות המזמין לנסיעת סיור של קבוצת נוסעים במקומות שונים, בשכר או בתמורה אחרת, בליווי והדרכה של מורה דרך מוסמך;
”הסעה מיוחדת“ – הסעה שבה עומד אוטובוס או טיולית לרשות המזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו;
”השכרה“ – השכרת רכב, לרבות החכרתו, השאלתו, מתן רשות השימוש בו והעמדתו לרשות אדם אחר בכל צורה שהיא, כשההשכרה, ההחכרה, מתן רשות השימוש בו או העמדתו לרשות אדם אחר כאמור, נעשים או ניתנים בתמורה;
”רכב“ – כמשמעות רכב מנועי בפקודת התעבורה;
”אוטובוס“ – אוטובוס ציבורי כמשמעותו בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
”טיולית“ – רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר מעל 4 טון.
אכרזה על שירותים בני־
השירותים האמורים להלן מוכרזים בזה כשירותים בני־פיקוח:
(1)
הסעת סיור;
(2)
השכרה;
(3)
הסעה מיוחדת.
ביטול
בטלות:
(1)
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש״ך–1960;
(2)
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי״ט–1959;
(3)
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור באוטובוס), התשל״ב–1972;
(4)
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה מיוחדת באוטובוס), התשל״ט–1978.
י״ג באדר ב׳ התשמ״א (19 במרס 1981)
- חיים לנדאו
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.