איסור והיתר לרבנו ירוחם/עד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הטריפות רגלי בהמה אחרונים או רגל עוף אם נחתכו למטה מן הארכובה כשרה וכ"ש נשבר ויצא לחוץ אבל אבר המדולדל אסור משום אמ"ה מדרבנן ונ"מ לספיקא לקולא ארכובה עצמה נולד בה ספק וכן למעלה מן הארכובה בסמוך יש לו דין ארכובה וטריפה ואפי' לא נשבר העצם ולא יצא לחוץ כי שם מקום צומת הגידים וחיישינן דילמא פסיק א' מן הגידין ופי' ראבי"ה מהו סמוך לארכובה בבהמה גסה עד ד' אצבעות ובדקה עד מקום שהגידים נבלעים בבשר והוא כשיעור רוחב גודל וכ"כ בדור"א ומצומת הגידין ולמעלה כל אורך העצם אם נחתך או נשבר העצ' ויצא לחוץ דרך נקב קטן שאין עור ובשר חופין רוב השבירה טריפה אבל אם לא יצא לחוץ הכל כשר ואפי' האבר כ' ר"ב והיכא שנשבר העצם למעלה או למטה ולא נחתך לגמרי ולא יצא לחוץ הכל כשר כיון שהעור שלם אע"פ שהבשר אינו מכסה שבר העצם כלל כשר מיהו כ' במרדכי בשם ראבי"ה דאסורה מדרבנן כגון איברים המדולדלים בבהמה והיכא שיצא לחוץ צריך שיהא רוב כיסוי מבשר ומיעוט מעור שאין גידין מועילין לכסות דהלכתא כרב בבהמה המקשה ואם יצא העצם הנשבר דרך הנקב וחזר לפנים אין מועיל אח"ך עור ובשר חופין את רובו מהשבירה וטריפה ואם בא לפנינו בהמה או עוף שנשבר רגלם מן הארכוב' ולמעלה ונרפא כשר בידוע שלא יצא העצם לחוץ ס"מ בשם הר"ר אברהם.