איסור והיתר לרבנו ירוחם/נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ביצה שנולדה ביו"ט ואפי' ספק אם שמוה במאכל הכל אסור דדשיל"מ אפי' באלף לא בטיל ואם פירש א' מאלו שאין מתבטלין איסור ולא אמרי' כל דפריש מרובא פריש כיון דמדרבנן הוא איכא למיגזר שמא יקח ממקום שהם ביחד.

ואם יש ספיקא דאורי' בא' מהם כגון ביצה או חתיכה ס' טריפה או שנתערבה א' טריפה וא' כשירה וכיוצא בזה הוי כמו ודאי ואפי' נתערבו באלף לא בטל כך פר"י בריש ביצה והטעם משו' דאין הספיקו' מענין א' שהס' א' ס' כשהיא טריפה והב' משום רוב אבל בס' דרבנן כגון ביצת טריפה או חתיכה שנתערבה בב' דהיתר דמדאורי' שרי משום רוב ומדרבנן אסור משום דבר שבמנין או ר"ל וכיוצא בזה אם נתערב א' מאלו הג' אפי' בשנים שרי משום ס"ס אמנם ס' מתרנגולת שנתנבלה ס' משחוטה מותרת אפי' בלא תערו' דביצת נבילה דרבנן, דלא גדלה עוד משעה שנתנבלה ס' התרומה.