איסור והיתר לרבנו ירוחם/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בשר הנצלה בלא מליחה שרי דדם היוצא משאב שאיב נורא ויכול להדיחו מדם הנדבק מבחוץ ולמולחו. בשר אסור לשים כלי תחתיו בשעת צליה אם לא נמלח תחילה ושהה כשיעור והודח כראוי דלא בקיאנן בתרי גללי דמילחא וכן הדין אם רוצה לטגן יונים. כלי מנוקב מולחין בו כמה פעמים דאין מליחה לעץ ואין נקרא רותח ע"י מליחה ואינו פולט כך פר"י גבי דפוסי הגוים וכן איתא בדור"א. סכין אין לתוחבו בבשר בשעת צלייה אם לא שהתה שיעור מליחה או אם לא נצלה כ"צ וה"ה לכבד אם לא נצלה כ"צ סמ"ג ובדור"א אסר ור"ב תמה למה לא יאסר ובס"מ כ' דדם מישרק שריק לא בסכין שיש גומות ולא שייך למימר כבולעו כך פולטו דאין לו דם לפלוט מגופו והר"ר יעקב מתיר דאם לא יפלוט עתה לא יפולט עוד.