אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פנה הוא ששם פניו לאיזה דבר. ויהיה לפעמים לעשות בו מעשה ולפעמים רק להסתכל בלבד. (קדושים סימן ו)

ואצל ה' -- בפניה לטובה בא שימוש מלת "אל", "ופניתי אליכם"; ולרעה בא שימוש הב’ -- "ונתתי פני בכם" . (אחרי סימן קח)