איכה רבה א נז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


נז.    [ עריכה ]

תבא כל רעתם לפניך ועולל למו - אייתי עליהון מן דאייתית עלי, דקדק עליהן מה דדקדקתא עלי, ועולל למו קטיף עוללתיהון כמה דקטפת עוללתי. כי רבות אנחותי ולבי דוי את מוצא שבדבר שחטאו ישראל בו לקו ובו מתנחמים. חטאו בראש ולקו בראש ומתנחמים בראש. חטאו בראש דכתיב: (במדבר י"ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה. ולקו בראש דכתיב: (ישעיה א') כל ראש לחלי. ומתנחמין בראש דכתיב: (מיכה ב') ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. חטאו באוזן דכתיב: (זכריה ז) ואזניהם הכבידו משמוע. ולקו באזן דכתיב: (ש"א ג) אשר כל שמעו תצילנה שתי אזניו. ומתנחמין באזן דכתיב: (ישעיה ל) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר. חטאו בעין דכתיב: (שם ג') כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים. ולקו בעין דכתיב עיני עיני יורדה מים. ומתנחמין בעין דכתיב: (שם נ"ב) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. חטאו באף דכתיב: (יחזקאל ח') והנם שולחים את הזמורה אל אפם. ולקו באף דכתיב: (ויקרא כ"ו) אף אני אלך עמם בקרי. ומתנחמין באף דכתיב (שם) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו'. חטאו בפה דכתיב: (ישעיה ט') וכל פה דובר נבלה. ולקו בפה דכתיב: (שם) ויאכלו את ישראל בכל פה. ומתנחמין בפה דכתיב: (תהלים קכ"ו) אז ימלא שחוק פינו. חטאו בלשון דכתיב: (ירמיה ט') וידרכו את לשונם קשתם שקר. ולקו בלשון דכתיב דבק לשון יונק ומתנחמין בלשון דכתיב ולשננו רנה. חטאו בלב דכתיב (זכריה ז') ולבם שמו שמיר משמוע ולקו בלב דכתיב: (ישעיה א') וכל לבב דוי. ומתנחמין בלב דכתיב (שם מ') דברו על לב ירושלם. חטאו ביד דכתיב: (שם א') ידיכם דמים מלאו ולקו ביד דכתיב: ידי נשים רחמניות. ומתנחמים ביד דכתיב (שם י"א) יוסיף ה' שנית ידו חטאו ברגל דכתיב: (משלי א') כי רגליהם לרע ירוצו. ולקו ברגל דכתיב: (ירמיה יג) ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף. ומתנחמין ברגל דכתיב: (ישעיה נ"ב) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. חטאו בהוא דכתיב. (ירמיה ה') כחשו בה' ויאמרו לא הוא. ולקו בהוא דכתיב: (ישעיה ס"ג) ויהפך להם לאויב והוא נלחם בם. ומתנחמין בהוא דכתיב: (שם נ"א) אנכי אנכי הוא מנחמכם. חטאו בזה דכתיב: (שמות כ"ד) כי זה משה האיש. ולקו בזה דכתיב: על זה היה דוה. ומתנחמין בזה דכתיב: (ישעיה כ"ה) הנה אלהינו זה קוינו לו. חטאו באש דכתיב: (ירמיה ז') הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש. ולקו באש דכתיב ממרום שלח אש. ומתנחמין באש דכתיב (זכריה ב') ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב. חטאו ביש דכתיב (שמות כ') היש ה' בקרבנו ולקו ביש דכתיב: אם יש מכאוב כמכאובי. ומתנחמין ביש דכתיב: (משלי ח') להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. חטאו בכפלים דכתיב: חטא חטאה ירושלם. ולקו בכפלים דכתיב: (ישעיה מ') כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה. ומתנחמים בכפלים דכתיב: (שם) נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. סליק אלפא ביתא קדמאה.