איכה רבה א נג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · איכה רבה · א · נג · >>


נג.    [ עריכה ]
צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי מי אמרו לפסוק? זה יאשיהו אמרה. הדא הוא דכתיב: (ד"ה ב' ל"ה) אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית, עלה נכו להלחם בכרכמיש על פרת. בקרקסיון דעל פרת וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה, לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני. מפי הקדוש ברוך הוא אני עולה. (שם) חדל לך מאלהים אשר עמי. זה לשון עבודת כוכבים. ולא הסב יאשיהו פניו, ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים. זה ירמיהו שאמר ליאשיהו: כך מקובלני מישעיה רבי, (ישעיה י"ט) וסכסכתי מצרים במצרים. ולא שמע לו, אלא אמר לו: משה רבה דרבך לא כך אמר: (ויקרא כ"ו) וחרב לא תעבור בארצכם, וחרבו של אותו רשע עוברת בארצי ובתחומי. והוא לא היה יודע שכל דורו עובדי עבודת כוכבים היו? הוה משלח זוג תלמידים למיבערא עבודת כוכבים מבתיהון, והוון עללין ולא משכחין כלום. עד דנפקון אמרון טרודו תרעין מן דהוון טרדין לתרעיה, הוון חמן יתיה אמרו עליהון: מן דאתא ותיקן הוא, דאתא וקלקל לפיכך, (דה"ב ל"ה) ויורו היורים למלך יאשיהו אמר רבי מני: שלש מאות חצים הורו בו, עד שנעשה גופו ככברה, והיה ירמיהו מצית אחריו לידע מהו אומר, ומה היה אומר? צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי, פיהו ופום סרסורו.