אור חדש/פרק ב/פסוק כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ב/פסוק כ[עריכה]

כאשר היתה באמנה אתו (אסתר ב, כ) בגמרא (מגילה דף יג:) אמר רבי אבא בר לימא מלמד שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי והקשו בתוס' (שם) והלא צריך ג' חדשים להבחנה וצרתו דאסתר במוך שמשה ונראה שאין צריך לזה כי נראה יושבת בחיקו היינו יחוד בעלמא ולא תאמר שנאסרה על בעלה רק אנוסה היתה ואין האשה נאסרת כאשר היא אנוסה לכך היתה מתיחדת עמו עמו כי אין הדעת נותן שיהיה מרדכי מסכן נפשו שאם יהיה נודע למלך היתה הוא והיא נהרגין רק פירושו יחוד ועוד נ"ל כי חכמים באו להגיד שלא היתה אסתר בת זיווג של אחשורוש רק במקרה ולפיכך היתה עומדת מחיקו של אחשורוש ויושבת בחיקו של מרדכי כלומר כי היה מרדכי בן זוג הראוי לה לאסתר ולפיכך הטבילה היא רמז לסילוק הטומאה שזרק בה וישבה בחיקו של מרדכי כלומר שהיה לה חבור למרדכי שהוא בן זוגה ומזה תבין כי היתה לאסתר שתי בחינות הא' לאחשורוש שהיתה אסתר זיווג שלו אמנם עיקר בן זוג בעצם היה מרדכי ורמזה בזה שלא פירשה אסתר ממרדכי ואם לא היה לאסתר חבור למרדכי לא היה ראוי שתבוא הגאולה על ידה כי כבר התבאר למעלה שאין אסתר ראוייה כי אם כאשר מרדכי בן זוג לאסתר ועל ידי שניהם היתה גאולה זאת והבן הדברים האלו מאוד.