אבן עזרא על תהלים קיח
<< · אבן עזרא על תהלים · קיח · >>
פסוק א[עריכה]
הודו לה' כי טוב - תחסר מלת הוא.
והטעם: כי טוב הוא.
ויש אומרים: כי טוב - פועל עבר לשון יחיד, כדרך: מה טובו אהליך, לשון רבים פועל עבר.
פסוק ב[עריכה]
יאמר - הפעול שהוא האמור: כי לעולם חסדו.
פסוק ג[עריכה]
יאמרו - הזכיר קדושי ישראל בעבור גודל מעלתם, כי הם יותר חייבים להודות לשם ואחר כך כלל יאמרו יראי ה' בכל עם ועם.
פסוק ה[עריכה]
מן המצר - מפעלי הכפל, כמו: מסב קלע.
במרחב - הפך מצר כי בזה ענני והזכיר השם פעמים, דרך צחות בלשון הקדש.
פסוק ו[עריכה]
ה' - השם עמי ומה יוכל אדם לעשות לי.
ורבי משה אמר: אחר שהשם לי לא אירא, מה שיעשה לי בן אדם.
פסוק ז[עריכה]
ה' - אמר רבי משה: כאשר יהיה השם לבדו, כנגד כל עוזרי אני אראה בשונאי.
והטעם איננו אומר כי השם יהיה אחד מעוזרי, רק הוא כנגד כל העוזרים כי בהיות השם עזרתה לי, אין לי צורך לעוזרים בלתו ואילו היו לי עוזרים רבים והשם איננו עזרי - לא יועילני.
וזה הפירוש ארוך ואין צורך לו רק הטעם שהשם יעזור עוזריו ויראו בנקמתו בשונאיו, ובעבור שהזכיר שיש לו עוזרים אמר, כי לא יבטח בהם רק בשם לבדו, על כן: טוב לחסות בשם, כי בכל מקום יהיה לו מחסה.
והטעם: אשר יחסה בו הוא ילחם לו.
פסוק ט[עריכה]
טוב, בנדיבים - כמוהו שהם נכבדים מכל מבני אדם.
פסוק י[עריכה]
כל - אם סבבוני כל גוים אני אכריתם בשם ה', אשר הוא חוסה בו.
ומלת אמילם – כמו: ימולל ויבש, כמו אכינם יכונן ובאה זאת הלמ"ד קמוצה, כדרך: ילבשם הכהן. ורבי משה אמר: כי אמילם מגזרת אמלל על משקל פקידה. והוא רחוק.
פסוק יא[עריכה]
סבוני - כמו: ה' עוזי ומעוזי פעם אחרי פעם.
פסוק יב[עריכה]
סבוני, דועכו - כמו כבו, ידעך נרו.
כאש קוצים - איננו עומד כי מיד הוא נכבה.
פסוק יג[עריכה]
דחה, לנפול - שלם, כמו לנדוח ידו.
וטעם וה' עזרני הוא – השם שהזכיר למעלה זה השם שהזכרתי עזרני.
פסוק יד[עריכה]
עזי וזמרת יה - אמר רבי משה: כי רי"ש זמרת קמוץ והוא מוכרת בטעם כאילו הוא עזי וזמרתי וכמוהו אם אתן שנת לעיני שהוא כמו שנתי אף נחלת שפרה עלי נחלתי והתשובה כי הקמץ מצאנו בסמיכות, כמו: ה' מנת חלקי וכוסי ויכול להושיב כן ה' הוא מנתי וחלקי וכוסי, אם כן מה יעשה במלת ומנת המלך?! ואחרים אמרו: כי יו"ד עזי נוסף, העד שהוא קמץ חטוף ולא שורק, כמו ה' עזי ומעוזי והנה מה יעשה כי הנה כתוב: כי חקך הטריפני לחם חקי, ה' בעזך ישמח מלך, נהלת בעזך אין הפרש ביניהם.
ועוד: מה טעם לוי"ו ויהי לי לישועה?! ואני אומר: אם אתן שנת לעיני סמוך אל עיני ובא הלמ"ד נוסף כמו לימין לבית ואין ספק כי לימין סמוך וככה מנת, גם אף נחלת, סמוך והנסמך חסר כמו: ושכורה ולא מיין ואין אנחנו חוששין שהוא נחלת בקמץ, וככה פירוש דקדוק עזי וזמרת יה סמוך.
ומלת עזי תשרת אחרת כמו: יכפה אף וכן הוא עזי וזמרת עזי יה עזי כחי ותחלת כחי, כמו הוא השם, או עזי וזמרת יה עזי:
פסוק טו[עריכה]
קול, וישועה - בעבור שהזכיר דחה דחיתני
וטעם באהלי צדיקים – שיהיו לבטח במות מבקשי רעתם אז יאמרו.
פסוק טז[עריכה]
ימין ה' עושה חיל - לבדה לא בן אדם וטעם לזכור שלש פעמים, ימין ה', כי זה יהיה פעם אחרי פעם.
פסוק יז[עריכה]
לא - אחר שימין השם עושה חיל ואני חוסה בו, לא אמות ביד אויב.
פסוק יח[עריכה]
יסור - שם הפועל מהבנין הכבד, כמו: שאול ישאלו באבל.
פסוק יט[עריכה]
פתחו - הוא שהצילו הוא חייב להודות לו וזה הוא הצדק.
פסוק כ[עריכה]
זה - טעם השער הודות לו.
פסוק כא[עריכה]
אודך כי עניתני - כנגד ענני במרחב יה.
ותהי לי לישועה - כנגד מן המצר.
פסוק כב[עריכה]
אבן - דרך משל שהיו העמים מבזין אותו ובסוף התגבר עליהם, או ידבר ברוח הקדש על ישראל שהם בגלות.
פסוק כג[עריכה]
מאת, זאת - האבן שהיתה לראש פנה לא היה כן בגבורתה רק מאת השם באה זאת הגבורה.
ומלת נפלאת – מגזרת עושה פלא ובא התי"ו תחת ה"א כמו ושבת לנשי' ושכורת ולא מיין וזה לאות כי על לשון ישראל ידבר, על כן בעינינו גם אחריו נגילה.
פסוק כד[עריכה]
זה, עשה ה' - זאת שנפלאת בעינינו - כמו: אולי יעשה ה' לנו ככל נפלאותיו.
ורבי משה אמר: כי הפעלים תחת שמות הפועל, כאילו אמר זה היום עשה ה' לגיל ולשמוח בו וכמוהו: אל תרבו תדברו נדעה נרדפה.
ולפי דעתי: שכולם חסירי שי"ן וכן הם שנגילה ונשמחה בו אל תרבו שתדברו ונדעה שנרדפה.
פסוק כה[עריכה]
אנא - פיוס לאמר לשם: אנא הושיעה הכהנים והצליחה האומרים לבאים בית השם בזבחים ברוך, או יהיה פעל הושיעה גם הצליחה הבא וזה משפט הכהנים לאמר ככה וזאת היא השמחה והגילה שהזכיר למעלה, והנה תהיה ה"א הבא תשרת אחורנית, כמו לאורח הבא על דרך: לאיש הבליעל, את יום השביעי וכן הטעם: אנא השם הושיעה עתה והצליחה עתה.
פסוק כו[עריכה]
ברוך הבא בשם ה' - ומלת ברכנוכם דברי הכהנים לכל הבאים שהברכה תבא אליהם מבית השם ששם הכבוד, כי אתם מכבדים אותו בזבחים שתביאו.
פסוק כז[עריכה]
אל - התקיף הוא השם שהאיר לנו כי בבקר יובאו הזבחים לא בלילה והכהנים אומרים לישראל אסרו חג הוא הכבש המוכן לזבוח כמו חגים ינקופו.
וטעם עד שיהיה קרוב אל קרנות המזבח, בעבור זריקת הדם.
פסוק כח[עריכה]
אלי - זה יאמר הבא הוא המביא החג ואל תתמה בעבור שלא יזכיר בתחלה מי הם האומרים כי זאת דרך צחות בשירים, כמו: פשטתי את כתנתי ורבים ככה.
פסוק כט[עריכה]
הודו - אחר שיאמר הבא אלי אתה אז יענו הכהנים והלוים הודו לה' זאת היא השמחה שהזכיר בתחלה נגילה ונשמחה בו לספר זה המעשה.