אבן עזרא על תהלים נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]


למנצח בנגינות - תחלת פיוט.


פסוק ג[עריכה]


אלהים בשמך - שאני קורא, והטעם בעבור שמך.

ובגבורתך - ולך הגבורה שתקח דיני מהזיפים.


פסוק ד[עריכה]


אלהים, תפלתי - בלב.

לאמרי פי - בלשון כי עקר תפלה, כמו: ויפלל לא פיללתי.


פסוק ה[עריכה]


כי זרים - שאינם מעמו.

ועריצים - הם הזיפים.


פסוק ו[עריכה]


הנה - אמר ר' משה: אין טעם אדני בסמכי נפשי שהוא אחד מהסומכים, רק טעמו הוא לבדו כנגד כל הסומכים. ולפי דעתי: שהתפלל, שהשם ידינהו ממבקשי רעתו ויעזור לאשר יסמכוהו ולא ילשינוהו.


פסוק ז[עריכה]


ישיב הרע - שחשבו לעשות לי השם ישיבנו להם.

וטעם באמתך – כי הם עומדים על דמים והולכי רכיל ומבקשים להרגני חנם.


פסוק ח[עריכה]


בנדבה - כאשר תצמיתם כי זה אודה ואומר.

ומלת הצילני - שבה לשמך הכתוב בפסוק הראשון.