(א) יש רעה - רב בלשון הקדש על ארבעה ענינים: האחד, רב שהוא הפך מעט, לרב תרבו את נחלתו, והשני רב את יוצרו, מלשון ריב. והשלישי רב מלשון רבה קשת, אך הוא מפעלי הכפל, כמו השמיעו על בבל רבים, והבא אחריו יורה עליו. והוא על משקל דלים, רכים, ופעל עבר מן רכים – יען רך לבבך, וכן וברקים רב ויהומם, ויורה עליו תחילת הפסוק: וישלח חציו ויפיצם. והרביעי גדול, כמו מושיע ורב והצילם, על כל רב ביתו, קריה למלך רב, והוא דוד, כענין קרית חנה דוד. ויש מפרשים שהוא המקום, ואיננו נכון, בעבור שלא הודיע המלות. ותהיינה למלך הרב, ולשון רבים – רבי המלך, ולשון נקבה רבה, ורבה היא על האדם:
(ב) איש - יש מפרשים נכסים כמו רכוש ומלת חסר ומלת מלא על דרך אחת והם שתיהם מן הפעלים העומדים אף על פי שצריכין סמיכה והענין כשיאמר האומר חסר הוא פלוני צריך שיוסיף לבאר חסרונו אם מחכמה אם מהון אם מגדולה הלא תראה חסר משוגעים אני והוא סמוך וענינו חסר אני ממשוגעים וכן מלא ימים וכן ואיננו חסר מכל תאות נפשו והוא בבנינים הכבדים פועל יוצא כמו ותחסרהו מעט מאלהים שמתו חסר מעט מאלהים, וטעה האומר כי הוא יוצא לשנים פעולים ונמצא מן הכבד הנוסף. והממעיט לא החסיר – עניינו לא הוליד חסרון, והנה הוא כמו פועל יוצא, כמו העדיף:
(ג) אם יוליד - אם יוליד בנים רבים ודרך לשון הקדש לזכור עשרה ומאה ואלף בעבור היותם כלל חשבון הלא תראה כי בהשלמת העשרה תחל באחד גם יזכרו שבעה ובמקומו אפרשנו:
ושנים רבות יחיה - עד שיהיה ישיש:
ורב שיהיו ימי שניו - ממנהג העולם:
וגם קבורה - התכריכין שיקבר בהם המת והנפל הוא נפל אשת:
(ה) גם שמש - ישוב לנפל ואמר הנה הנפל שלא ראה אור העולם ולא ידע מאומה, נחת היה לו כי לא עמל בדברי העולם, וזה בעל העושר שראה אור העולם וידע כי לא היתה לו מנוחהכי אם עמל בלא שכר ולא תענוג בשתי העולמות:
(ו) ואלו חיה - זאת המלה כמו ואילו לעבדים ולשפחות, ויש מפרש שאמר שהיא מורכבת מן אם ומן לו ואלף פעמים אלף אלפים כמו עשרים פעמים הם ארבע מאות:
אל מקום אחד - הוא הקבר:
(ז) כל עמל - תמה על הכסיל שלא ראה טובה והלא עיקר כל עמל כדי שיאכל אדם ולא ימות, וענין וגם הנפש לא תמלא שלא תשבע ואילו היה לה כל הון שבעולם וכל חטה, וענין גם ישוב על הפה שלא ימלא כי מיד ירד המאכל ממנו:
(ח) כי מה יותר לחכם - אם יבקש החכם ממון אין קץ ונפשו לא תמלא כנפש הכסיל מה יתרון יש לו, וענין מה לעני יודע, העני שהוא יודע ומבין מה לו להלוך בדרך הכסילים כנגדהחיים, חיים במקום הזה שם התואר כמו חיים כלכם:
(ט) טוב - אמר מה לחכם שתהלוך נפשו בדרך הכסילם /הכסילים/ שנפשם לא תמלא די לו הנמצא הנראה לעין אף על פי שהנראה ואשר יעלה במחשבת הנפש הבל, פירוש אחר שיהיהטוב מראה עינים דברי החיים כעניין ומה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו:
(י) מה שהיה - כבר נקרא שמו ונודע שהוא אדם כך וכך ולמה יבקש הליכת הנפש עד שיהיה כפלוני ויתכן שלא ישיגנו ואין ראוי לאיש שכל שידין עם שתקיף ממנו על כן אין ראוי לולבקש מה שהחיים מבקשים ויעשה זאת כנגדם שיהיה כמו הם:
(יא) כי יש דברים הרבה - חוץ מהליכת הנפש מתאות העולם לקבץ הון כמו לבקש שררה ודברי חשק וכלם והדומה להם מרבים הבל יוסיפו על הבלו של אדם ודי לו שהוא הבל גם זההפסוק ישוב על העני היודע שראוי לו להשמר מכל הבל כי מה יותר יש לו:
(יב) כי מי - גם זה ישוב לענין העני היודע כי לא ידע האדם מה טוב לו בחיים אם העושר ואם העוני וימי חיי הבלו הם במספר ראוי שיעשה אותה כצל עובר ולא יבקש הליכת הנפש עד שיעזוב הממון כי לא יועיל כל מה שיעזוב אפי' לא ידע מה יעשה אחריו בממונו, וענין יעשה כצל שיחשוב במחשבתו כמו שהצל איננו עומד רגע אחד כן ימיו ילכו ויעברו שהם העיקר אף כי כל מה שיקרה להם מטוב ועד רע ועושר ועוני, ופי' אחר בפסוק והסכל ירבה הדברים:
