אבן עזרא על בראשית מב לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק מ"ב • פסוק ל"ז |
א • ב • ד • ו • ז • ט • יא • טז • יט • כא • כג • כה • כו • כז • לג • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ב, ל"ז:

וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃


ויש אומרים, כי פירוש תמית, תעניש. ואחרים אמרו, שזאת תפילה לנגד השם. וכלל הדבר, אילו היה מדבר נכונה, לא היה יעקב מחריש: