אבן עזרא על בראשית ז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על בראשיתפרק ז' • פסוק ט"ז |
ד • ה • ז • יא • טז • יט • כא • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ז', ט"ז:

וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהֹוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ׃


והבאים זכר ונקבה — טעמו, הבאים בתיבה:

וטעם ויסגור ה' בעדו — הוא לשבח, שהסגירה בעת הזאת טובה יותר מהפתיחה. ובעת אחרת לגנאי, "יסגור על איש" (איוב יב יד); "ויסך אלוה בעדו" (איוב ג כג). והעד ראש הפסוק. והנה סגר הפתח, והשם עזרו שלא נפתח בתיבה מקום, כי מיד היו כולם מתים.

וכבר נכתב: "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" (בראשית ז יב); אם כן, מה טעם: "ויהי המבול על הארץ ארבעים יום" (בראשית ז יז)? וכן פירושו: כאשר היה המבול ארבעים יום על הארץ, רבו המים ונשאו התיבה, וגבהה מעל הארץ. וזה אות כי עד ארבעים יום לא זזה ממקומה: