אבן עזרא על בראשית ג כג
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק ג' • פסוק כ"ג | >>
• א • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃
וישַלחהו — כל שילוח ואחריו מ"ם, כמו גרוש והוא לגנאי, כמו "שלח מעל פני" (ירמיהו טו א). ולא כאשר אמר חכם גדול ספרדי, שהוא לשון כבוד, כמו "הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז), וכמו "וישלחהו וילך בשלום" (שמואל ב ג כג). שאם כן, יהיה כבוד האדמה גדול מכבוד גן עדן. ואם אמר: למה נכתב ויגרש את האדם אם פירושו וישלחהו – 'ויגרשהו'? כן פירושו: כאשר גרשו, השכין את הכרובים.
ומלת כרובים — יש אומרים 'כנערים', תרגום ארמית 'כרביא'. ולפי דעתי שהיא מלת כלל צורות כולם. ויחזקאל שאמר בתחילה "ופני שור" (יחזקאל א י), לא התחלפה הצורה, שהעגל לא נעשה בימיו; ואחר כן, באמרו: "פני הכרוב" (יחזקאל י יד) בה"א הידיעה, הצורה צורת שור, כאילו אמר: הצורה שהזכרתי בתחילה; על כן כל צורת שור כרוב, ואין כל כרוב צורת שור. והראייה הגמורה, שאמר באחרונה: "כי כרובים המה" (יחזקאל י כ). ופה אמר הכרובים, והם המלאכים הידועים, ובידם חרב יש לה להט ולה שתי פיות, וזה פירוש המתהפכת. והמפרשים שאומרים כי על השמש דיבר, איננו אמת: