אבן עזרא על במדבר טז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על במדברפרק ט"ז • פסוק ז' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ט"ז, ז':

וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן ׀ אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן ׀ קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃


"רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי" — וזה פירושו, שאמר להם (במדבר טז ט): "הַמְעַט".

ואמר הכתוב (במדבר טז ח): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח", כי הדבור הראשון עם קרח ועם כל עדתו, וזה עם הלוים.