תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חיננא בר שלמיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רב חיננא (או חנניא–חנניה חנינא) בר שלמיא[עריכה]

היה תלמיד מובהק לרב שאמר תמיד משמיה דרב כשבת מג: קכג., פסחים קה., ביצה לא: לב: ב"ב קיא., חולין לז: (ושם רב חנינא), נדה סה., בכורות כד: (ושם רב חנניא), ירושלמי סוכה פ"א ה"ו (ושם חנניה), ביצה פ"א ה"ה, סנהדרין פ"א סה"ב, ובסנהדרין עז. א"ר חיננא בר יהודה משמיה דרב, וגרסת דק"ס מכ"י רב חיננא בר שלמיה, ובעירובין צח: תני רב חיננא ב"ש לחייא בר רב קמיה דרב ורב א"ל שבקת רבנן ועבדת כר"מ? ובירושלמי שם פ"א ה"א־ה. חנניה בר שילמיה הוה יתיב מיתנא לחייא בריה דרב אפיק רב רישיה מן כוותא א"ל לית כן, א"ל ולא ניתנייה כן (במשנתינו) א"ל דתנותיה (אם תלמד תדע שאינו כן), ובנדה כה. א"ל לרב מר כמאן ס"ל וכו'.

והוא היה ממובחרי תלמידי דרב כפסחים קה. שאמרו רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב המנונא סבא אמרו לו זיל חזי אי מקדיש יומא – אמר להו לא צריכיתו – א"ל רב עמרם הכי אמר רב.

וכפי הנראה נשאר אחרי פטירת רב בסורא, ולא הלך ללמוד לפני שמואל ואך שלח משם שאלותיו לשמואל כסנהדרין כד: א"ר חיננא בר שלמיה שלחו ליה רב לשמואל ילמדנו רבינו.

ולא מצינו בשום מקום שידבר עם ר"ה, וזה אות שנפטר קודם שמלך ר"ה בסורא.