קטגוריה:משלי יא כג
נוסח המקרא
תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה
תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה.
תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ט֑וֹב
תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃
תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ט֑וֹב תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אך טוב" - מכל התאוות בוחרים אך תאות מעשה הטוב ועוזבים השאר.
"עברה" - כל תקותם למצוא דבר מה לכעוס ולהתקצף על מי.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"תקות רשעים עברה": שהרשעים אינם חפצים רק שיהא להם ערב תיכף, לכן אמר "תקוה", שתקוותם שיהא להם ערב בעולם הזה (ראו י כח). אבל אפילו בעולם הזה תקוותם ל"עברה", ואינם משיגים תאוותם.
קיצור דרך: gra281123
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: הצדיקים - מכל התאוות בוחרים אך תאוות מעשה הטוב ועוזבים השאר; והרשעים - כל תקותם למצוא דבר-מה לכעוס ולהתקצף על מי.
תרגום ויקיטקסט: הצדיקים מתאווים, שואפים, שיהיה רק טוב לכולם;
אולם הרשעים מקווים שתהיה עברה (כעס וצרה), מתוך מחשבה שהם ירוויחו מכך.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא כג.
דקויות
1 (פשט). יש אנשים שמזהירים מפני אסונות שעלולים לקרות, ולאחר מכן מקווים שהאזהרות שלהם יתקיימו - הם רוצים שתהיה מלחמה, שיהיו פיגועים, וכו'... כדי שכולם יראו שהם צדקו, ויקבלו את דעתם מכאן והלאה. ספר משלי מתנגד מאד לגישה זו:
תאוות צדיקים אך טוב = הצדיקים מתאוים ומקוים שיהיה רק טוב; הם לא מקווים שיהיה רע כדי שמתוך הרע ייצא טוב.
תקוות רשעים עברה = הרשעים מקוים שתהיה עברה - שיהיו כעס, מריבות, מלחמות ואסונות (כמו ב(משלי יא ד): "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה"*), כדי שזה יועיל למטרות האישיות שלהם.
2 (דרש). הפילוסופים מחלקים את הפעולות לשלוש קבוצות: "טוב", "מועיל" ו"עָרֵב" (חלוקה מקבילה, פחות או יותר, לחלוקה של פרויד בין "סופר-אגו", "אגו" ו"איד", ולחלוקה של קירקגור בין "דתי", "אתי" ו"אסתטי").
לפי זה, הפסוק מלמדנו שהצדיקים מתאווים רק לפעולות השייכות לקבוצת הטוב, בעוד שהרשעים מקוים רק לפעולות השייכות לקבוצת הערב; אבל גם את זה אינם משיגים - הם משיגים רק עברה וכעס (הגר"א. וכן נרמז במדרש משלי על הפסוק הקודם).
הקבלות
תאוות צדיקים
ירמיהו הנביא ספג הרבה לעג וביזיונות מבני ישראל, שלא האמינו לנבואות הפורענות שלו. למרות זאת, הוא אף-פעם לא התאווה וקיווה שהנבואות שלו יתגשמו. הוא אמר את נבואותיו בעל-כרחו, בגלל שה' הכריח אותו לנבא; אבל אף פעם לא רצה שדבריו יתגשמו; הוא קיוה שיהיה אך טוב לעם ישראל, (ירמיהו יז טז): "וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי; אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה".
אמנם, הנביא ישעיהו אמר, (ישעיהו כו ט): "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ, כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ - צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל". ע"פ המפרשים הכוונה, שהוא התאווה לראות את ה' עושה משפט ברשעים; אולם, גם כאן, אין הכוונה לרעה כללית שתבוא על העולם, אלא רק למשפט ממוקד, רק ברשעים עצמם, כדי שכל בני העולם יראו וילמדו שיש צדק בעולם, ולא כדי שיראו שנבואות הפורענות של הנביא היו אמיתיות.
תקוות רשעים
בניגוד לצדיקים, הבוגדים מקווים שתבוא צרה על המדינה שהם נמצאים בה, ואינם מעלים בדעתם שהרעה הזאת תפגע גם בהם, (משלי כה יט): "שֵׁן רֹעָה, וְרֶגֶל מוּעָדֶת - מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה"*.
לעומת תאוות הצדיקים הטובה, תאוות הרשעים היא אנוכית, (תהלים י ג): "כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ, וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יא כג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.