קטגוריה:משלי ה כב
נוסח המקרא
עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך
עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ.
עֲֽווֹנֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע
וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
עַֽווֹנוֹתָ֗י/ו יִלְכְּדֻ/נ֥/וֹ אֶת־הָ/רָשָׁ֑ע וּ/בְ/חַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗/וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
ביאור המילות
"ילכדנו את הרשע". הם שתי הודעות כמו ותראהו את הילד:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עונותיו" - עוונות הרשע הם ילכדו אותו, ולתוספות ביאור אמר את הרשע.
"ובחבלי" - בהחבלים הנעשים מחטאתו, בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם, ר"ל: העוון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עונותיו, חטאתו". מבואר בכ"מ שהחטא מציין המעשה ובא על השוגג או הנעשה ע"י התאוה, והעון מציין עוות השכל והכפירה, והוא המזיד כמ"ש ישעיה (א' ד') אילת השחר (כלל שס"ג), וכדברים שבכאן נאמרו בישעיה (ה), הוי מושכי העון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאה, ר"ל שעקר הם חבלי חטאתו, ולכידת העון הם חבלי השוא כמ"ש בפירושי שם:נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
במדרש: מה אדם זה פורש מצודה ולוכד דגים מן הים, כך עוונותיו פורשים לחוטא מצודה ללכדו; לכך נאמר: עונותיו ילכדונו את הרשע. ומה אשה זו אין נזכרים עוונותיה אלא בשעת חבליה, כך אין נזכרים עוונותיו של אדם אלא בשעת חבליו; הדא הוא דכתיב: ובחבלי חטאתו יתמך, ע״כ:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: עונותיו - עוונות הרשע הם ילכדו אותו, (ולתוספות ביאור אמר:) את הרשע; ובהחבלים הנעשים מחטאתו, בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם, כלומר: העוון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו.
תרגום ויקיטקסט: עוונותיו של האדם לוכדים אותו לחברה רעה, יחד עם הרשע;
הוא קשור לרשעים בחבלים של חטא, המספקים לו תמיכה חברתית, ואינו יכול להתנתק -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ה כב.
דקויות
עוונותיו ילכדונו את הרשע - מדוע שני מושאים ישירים?
1. העוונות ילכדו אותו, כלומר, את הרשע; המילים את הרשע הם "לתוספות ביאור" (מצודות).
- אולם, הפרק כולו מדבר על אדם שהתפתה, אדם שאינו בהכרח רשע!
- ועוד: בסוף הפרק נאמר וברוב איוולתו ישגה - ומכאן שהכוונה לאויל (= שטחי); אילו הכוונה היתה לרשע, היה כתוב "וברוב רשעתו ישגה".
2. לכן יש לפרש: העוונות ילכדו אותו - את הנער האויל שנזכר בפסוקים הקודמים; הם ילכדו אותו אֶת (= עִם) הרשע. עוונותיו גורמים לו להילכד במלכודת של חטאים, יחד עם חברים רשעים (ע"פ רמ"ד ואלי).
האויל אינו רשע, אך ברגע שהתחיל לחטוא, הוא הכניס את עצמו לחברה של רשעים, ונכנס למלכודת של "התמכרות חברתית": כל האנשים בסביבתו כבר רגילים לכך שהוא חוטא ומצפים ממנו שימשיך לחטוא, וכבר קשה לו להפסיק.
ובחבלי חטאתו יתמך - איזה חבלים?
1. חבלי תליה: "שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה" (רש"י, וכן מצודות). (רש"י, וכן מצודות).
- אמנם, אין זה ברור מדוע צריך כמה חבלי תליה - כדי להוציא להורג מספיק חבל אחד...
2. חַבָּלוֹת של עונש: ה' תומך בחוטא כדי שיוכל לקבל את החבלות המגיעות לו ולא ימות (רמ"ד ואלי).
3. חבלי קשירה - חבלים של לחץ חברתי הקושרים את האדם אל החטא ומקשים עליו להפסיק; הוא ממשיך לחטוא כי החטא מזכה אותו בתמיכה חברתית.
הדרך להינצל מההתמכרות החברתית הזאת נרמזת בפסוק הבא -
הקבלות
העוון נמשל לחבל גם ב(ישעיהו ה יח): "הוֹי, מֹשְׁכֵי העָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ה כב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.