המעשים במצרים בסוף ימי טיאיאנוס
רב
ובכל אשר ירחיב דיא קאסיוס פיו ולשונו על קירענע בספרו 68, 32
בנוגע למעשי היהודים ואכזריותם בקירענע, לא ידבר ממעשיהם באלכסנדרי'.
ורק אחרי כל דבריו מקירענע יאמר כלאחר יד ״אכזריות כאלה עשו היהודים גם במצרים וגם בקיפראס".
אבל המעשים עצמם במצרים, אשר לפי דברי אייזעביוס משם גם הותחלה ונתפשטה רעת ישראל, וכי היתה שם גם מלחמה, מכל זה אין דבר אצל דיא קאסיוס.
פרק מ״ח.
אבל כל הדברים עומדים חיים לפנינו ומבארים את עצמם.
בשנת השש עשרה לממשלת טראיאנוס קרא הקיסר הזה מלחמה גדולה על בבל ויבקיעה אליו והיהודים בבבל אשר היו באמנה עם שכניהם, ואשר ידעו כי נכונים להם ימי חשך תחת ממשלת רומא ככל אשר התאכזרו עמהם דאמיטיאן וטראיאן בארץ ישראל, עמדו גם הם נגד הרומיים וילחמו עמהם בחזקה.
ואת הדבר הזה מצאו אז היונים במצרים לשמחתם להתנפל על היהודים, אחרי אשר יהודי בבל חטאו אז חטאה גדולה נגד ממשלת הרומיים.
ואם במקורי היונים נאמר כי מקור הרעה יצא אז מאת היהודים וכי היהודים הם התחילו להתגרות בם, זה הוא דבר המובן מעצמו, דבר אשר אי אפשר להיות אחרת.
ובפרט כי בימים הראשונים ההם לא נשבר עוד רוח היהודים, ולא פשטו צוארם לטבח, כי אם שכל פעם עמדו על נפשם, והשיבו מכה רבה לחיק מכיהם.
ועל כן הי׳ הנקל מאד לאמר כי מהיהודים יצאה הרעה והם אשמים בדבר.
וכבר קרו מעשים רבים כאלה גם בימינו לעינינו אשר שונאי ישראל הפכום לאמר כי היהודים הם גרו מדון על כן באה להם כל הצרה הזאת.
ועל כן הנה כל הדברים מובנים ונקראים מאליהם.
וכן הדבר כי היהודים המעטים נגד כל העמים במצרים סבלו הרבה מאד מהיונים כמשך שנה שלמה, וכל פעם אשר עמדו היהודים על נפשם צעקו היונים כי היוצרים קמו עליהם.
וכן הדבר כי הנציב חבק את ידיו ועצם עיניו ולא שם לב לכל מעשי היונים נגד היהודים, עד אשר חבלו היונים תחבולה להמית את כל יהודי אלכסנדריא אשר הם היו עיקר היהודים במצרים.
ועל כן עשו למראה עין מלחמה עם היהודים סביב אלכסנדריא ובצאת גבורי החיל מהיהודים להושיע לאחיהם ויהי כאשר נתקו כפות רגליהם מהעיר, "הפגישה הראשונה" בלשונו של אייזעביוס, מהרו וישובו אל העיר ולגיוני רומא או היונים עצמם אשר באמת היו הרבה יותר מהיהודים שם לא נתנו להיהודים לשוב העירה ויקחו שבי את כל הזקנים והחלשים הטף והנשים וימיתו כולם.
והיהודים המנצחים אשר בדו סופרי היונים נבראו רק בהבל פיהם, ועל כן לא יכלו לעשות כל מאומה להושיע לאחיהם.
