ר' יהושע בפרט
קצו
הקבועה? אך תקון העולם לפי זמנם ומקומם הוא היה להם למנהיג בדרך
החיים הדתיים״.
והנה כל כך היו דבריו דחוקים עד שלא הי' יכול לפרט כי אם דבר פרוזבול של הלל, ובכל זה יקרא בקול ולנשיאים שבאו אחריו שהערימו כמה פעמים על פשוטה של תורה וההלכה הקבועה״.
אבל מדוע לא הטיב החכם ווייס להראות לנו היכן הם הדברים האלה, והיכן ראה ומצא דבר כזה שהנשיאים הערימו כמה פעמים על פשוטה של תורה.
וכבר נתבאר לנו כל זה בפרט בדברינו על רבן גמליאל הזקן.
והלא לא נמצא כזאת בשום מקום, ולא היתה כזאת ולא יכול להיות.
וכל מה שנכשלו בזה כל הלבלרים למיניהם הוא רק דבר פרוזבול שתקן הלל.
ובא להם זה רק ממני חסרון ידיעתם, וכי שלחו לשונם למקום שאין ידם מגעת.
וראשונה טעו מבלי לדעת כי בימי הבית השני, היינו בימי הלל כבר הי' השמטת כספים רק מדרבנן, וזה לשונו של הרמב"ם בפרק ט׳ מהלכות שמיטה ויובל הלכה ט״ז:
״ואין הפרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה שהיא מדברי סופרים אבל שמיטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה״.
והן דברי הגמ' במס' גיטין ד' ל"ו.
וזאת שנית טעו טעות כולל גם בעיקר התקנה,
כי הדבר להיפך ממה שחשבו עד היום שתקנתו של הלל היתה להתיר.
ואין הדבר כן ותקנת הלל היתה להיפך לסייג וגדר ככל התקנות ככל אשר נתבאר לנו כבר בכרך שלישי עמוד 704.
כי באמת באה תקנת הלל לא מפני דיני שביעית, כי אם מתוך סייג ותקנה בנוגע לאזהרת התורה ״השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וכו׳ ורעה עינך באחיך וכו' נתון תתן לו וכו'״.
ועל כן הי' זה אז ככל התקנות אשר הנם סייג וגדר לתורה ומשמרת למשמרתה (עי' דברינו שם) לפי שדין השמטת כספים הי' אז רק דרבנן ולהיפך את אשר נמנעו על ידי זה מלהלוות עברו על דין גמור של תורה.
ומפורש בדברי המשנה שביעית פרק י' כי רק מתוך צד זה של תקון סייג למשמרתה של תורה באה תקנת פרוזבול של הלל, והלשון שם:
"זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת וכו' התקין הלל פרוזבול״.
והדברים מאירים לפנינו, ומבארים את עצמם.
