ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קכה א
המדוייקים. והמסורת עליו שנים בתרי לישני, אין מלה קדמאה כתוב באל"ף בתראה כתוב בה"א.[1] ויבא היחיד העבר בצרי או בקמץ, ושאר העוברים לעולם בפִּעֵל הדגוש בצרי, כמו "וּמִלֵּאתָ בוֹ" (שמות כח, יז), "וְחִטֵּאתָ אוֹתוֹ" (יחזקאל מג, כ), "וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם" (יהושע יז, טו), "וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם" (יחזקאל לד, ד), "וּבִידֵיכֶם מִלֵּאתֶם" (ירמיהו מד, כה), "וְשִׁשֵּׁאתִיךָ" (יחזקאל לט, ב).
חלה – נכתב באל"ף – "וַיֶּחֱלֶא אָסָא" (דה"ב טז, יב), אבל נקרא כבעלי הה"א. ובא ממנו שם בבעלי האל"ף "וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים" (דה"ב כא, יט), "וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ" (דברים כט, כא). והתאר – "תַּחֲלוּאֵי רָעָב" (ירמיהו יד, יח). ובבנין הפעיל – "וַייָ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי" (ישעיהו נג, י) – נקרא כבעלי האל"ף, וחסרה האל"ף מהמכתב.
כלא – "כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ" (חגי א, י). והפעול – "כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא" (תהלים פח, ט), בפלס "אֲנִי קָרוּא לָהּ" (אסתר ה, יב). והצווי ממנו – "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" (במדבר יא, כח). ובאו כדרך בעלי הה"א – "וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת" (ש"א ו, י), "כָּלִאתִי רַגְלָי" (תהלים קיט, קא), "לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ" (בראשית כג, ו). ו"כָּלִאתִי" נכתב באל"ף ונקרא כבעלי הה"א.
מלא – נאמר הקל ממנו לגזרת פָּעֵל – מָלֵא, מָלֵאתָ, מָלֵאתִי – "כִּי מָלֵתִי מִלִּים" (איוב לב, יח), והוא חסר אל"ף. וכן הבינוני ממנו שהם על דרך התאר מָלֵא, מְלֵאִים, מְלֵאָה, מְלֵאוֹת. ובא ממנו כדרך בעלי הה"א – "מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס" (יחזקאל כח, טז). ומן הכבד – "עַד יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ" (איוב ח, כא). וכתבוהו בה"א ונקדוהו בצרי כדרך בעלי האל"ף. וכן אמרו המקור מורכב משתי הלשונות – "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה" (אסתר א, ה) נכתב בו"ו ובאל"ף, "עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם" (ויקרא ח, לג) נכתב באל"ף, ונקראו בתי"ו כדרך בעלי הה"א – "עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם" (ירמיהו א, ג). ונכתבו עם האל"ף כי בקריאת האל"ף היה אומר מְלֹאֶת כמו "עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם" (בראשית ח, ז), או מִלְאַת כמו "בְּשִׂנְאַת יְיָ אֹתָנוּ" (דברים א, כז). וכן "בְּיוֹם חֲטֹאתוֹ" (יחזקאל לג, יב) נכתב כבעלי האל"ף ונקרא כבעלי הה"א.
מצא – "מָצָא עַבְדְּךָ חֵן" (בראשית יט, יט), "וּמְצָא חֵן" (משלי ג, ד).[2] ובפעל הכבד ממנו נכתב ונקרא כבעלי הה"א – "וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד דָּוִד" (ש"ב ג, ח). והנפעל יאמר מן בעלי האל"ף כן: נִמְצָא.
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ פירוש קדמאה בירמיה תנינא בתלים, כי ירמיה קודם תלים.
- ^ נפלאתי למה לא הביא "אֵין בְּשׂוֹרָה מֹצֵאת" (ש"ב יח, כב) בנח האל"ף – "כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם" (שה"ש ח, י) בנוע הא', והביאם אחר כך בשרש נשא, והיה מקומם פה.