מ"ג משלי ו כו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י בְעַד־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה
עַֽד־כִּכַּ֫ר־לָ֥חֶם
וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ
נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ככר לחם" - כן נקרא לחם שלם.
מצודת דוד
"כי בעד אשה זונה" - בעבור חמדת אשה זונה בא האדם לרב העוני, עד כי ישאל ככר לחם.
"תצוד" - בחלקת אמריה תצוד את הנפש, עם שהיתה יקרה ונקיה מעוון.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ואשת איש נפש יקרה תצוד. דרשו ז״ל (סוטה דף ד:): זו תורה שנאמר בה (לעיל ג׳ ט״ו): "יקרה היא מפנינים". אם הדיוט נתפש בעבירה, אומרים: הדיוט הוא, לא היה יודע עונשה; אבל חבר נתפש בעבירה – הוא מבזה את התורה, שאומרים: ראו חבר שנתפש בעבירה, ולמה לא שטרתו התורה ממנה? לכך נאמר: נפש יקרה תצוד, ע״כ.
ורבינו סעדיה ז״ל פירש: בעד אשה זונה עד ככר לחם, כי חושב הנואף כי הפיק תאותו בדבר קל, בככר לחם שנתן לה, ואינו כן, כי לא הפיק תאותו אלא בדבר יקר והוא נלכד ברשתה. דבר אחר: חושב המעשה אשר הוא עושה כאכילת ככר לחם לשבר רעבונו, ואינו כן, כי ככר לחם סועד לבו ונפשו, אבל המעשה הזה יצוד את נפשו להורידה לשאול תחתיה. דבר אחר: חושב שמתכפר לו החטא בככר לחם שנותן צדקה, ואינו כן, כי לא יתכפר ער שתקבל הנפש עונשה. וטעם נפש יקרה, כי בעשותה העבירה לא תקרא יקרה, וכתב ראב״ע ז״ל: יאמר יקרה, בעבור שהיא אצולה מאור השם: