שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות הקדמות ושונות דקדוקי סופרים תו חיים (תולדות החיד"א) רשימת ספרי החיד"א

מערכת ה'[עריכה]

(א) הגהות אבות דר' נתן - בסוף ספר תומת ישרים.

(ב) הגהות אבות דר' נתן ומס' סופרים וכו' - בס' רגל ישרה.

(ג) הגהות על ס' אוצרות חיים מהאר"י זצ"ל - ועל ס' כונות ושאר ספרים של גורי האר"י זצ"ל ממהר"י צמח והרב נתן שפירא והרמ"ז הכל בכ"י. ועוד ראיתי אוצרות חיים בהגהות הרב מהר"א אזולאי ממרוויקוס והרב מהר"א ן' מוסא.(א)

(ד) הגהות - הרב הגדול כמהר"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל על הרמב"ם ז"ל כתיבת יד.

(ה) הגהות אשרי - כתב מהרא"י פרשת ויחי דחיברם מר זקנו מהר"ר ישראל מקרמזיר וכ"כ מור"ם בס' יוחסין.(ב)

(ו) הגהות - והשגות על הב"י. (עיין מ' משה מטיבולי בח"א).

(ז) הגהות - והשגות על ספר גדולי תרומה. (עיין גדולי תרומה).

(ח) הגהות - על ס' הזהר כמו מהרש"ל בש"ס ממז"ה מהר"א אזולאי ז"ל ונקרא אור הלבנה בכ"י.

(ט) הגהות - על ס' הזהר מה' מרדכי ראטו בכ"י.

(י) הגהות - על ספר זהרי חמה מהרב עיר וקדיש מהר"י צמח ז"ל בכ"י.

(יא) הגהות חדשות - על ב"י ואיזה מורה מקום בתשובות וכיוצא נדפסו בבית יוסף שנדפס בעיר דיהרנפורט מחדש למטה בגליון כל דף.(ג)

(יב) הגהות - על טור ובית יוסף י"ד נדפסו מחדש מהגאון מה' ליווא מפראג רבו של הרב תי"ט.

(יג) הגהות - הגאון הרב תי"ט על טור ובית יוסף אבן העזר נדפסו בסוף חדושי הרשב"א (הרמב"ן) לכתובות דפוס מיץ.

(יד) הגהות - על הטורים. (עיין מה' עזריה יהושע בח"א).

(טו) הגהות - על הטורים ועל הרמב"ם ח"ג מהרב מהר"י ששון נדפסו בסוף ספרו בני יעקב.

(טז) הגהות - על הטורים ומורה מקום בשו"ת האחרונים מהרב הגדול מהר"י רוזאניס כ"י.

(יז) הגהות - על ט"ז וש"ך וסמ"ע מהגאון מה' גרשון שנמצאו בגליון נדפס והוא ס' חדושי הגרשוני להגאון הנזכר.

(יח) הגהות - ט"ז בי"ד שכתב הרב נקודות הכסף שכתב בדף אחרון וכתב הפר"ח סי' ס"ט שלא הגיע לידו דף זה. ואני הדל מצאתיו בט"ז יורה דעה מדפוס ישן והעתקתיו וכמ"ש בועד ח"א מערכת טי"ת ע"ש (עיין טורי זהב).

(יט) הגהות - על ירושלמי ממהר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל והם בעה"ק ירושלים ת"ו.

(כ) הגהות - על ירושלמי לאחד קדוש בכ"י והם בידי.

(כא) הגהות - על ירושלמי להרב עיר וקדיש כמהר"ם די לונזאנו ז"ל בכ"י. (ש'צ טז)

(כב) הגהות - על הלבושים. (עיין מהר"ר אברהם אזולאי בח"א).

(כג) הגהות מיימוניות - חיברם רבינו מאיר הכהן תלמיד מהר"ם בר ברוך וכ"כ בס' הגמי"י כ"י. וכתב סדר הדורות הגמי"י מהר"ם מרוטנבורג ס"א תלמידו וכו' ע"ש דף קס"ו ע"ג. ואין כאן ספק כלל כי הגהות מיימוניות חיברם תלמיד מהר"ם מרוטנבורג ומזכיר תמיד לרבו מהר"ם. ושם הרב המחבר הוא כשם רבו רבינו מאיר הכהן כמ"ש.(ד)

(כד) הגהות מרדכי - נראה שחיברם רב אחד אחר המרדכי והן מלוקטות מספרים רבים ולכן הלשון מגומגם כמ"ש מור"ם בתשובותיו סימן מ'. ובהגהות פ"ק דעירובין אומר שמצא להרא"ש מטוליטולא שכתב וכו' והוא הרא"ש המפורסם אביו של רבינו יעקב בעל הטורים שברח מאשכנז לטוליטולא והרביץ שם תורה מאד. והרא"ש היה חבר המרדכי כנודע. ובימי מרדכי רחוק שיתפשטו חבורי הרא"ש. ולפי מה שנראה שההגהות נתחברו אחר המרדכי ניחא. ועיין במערכת י' אות י"ג (עיין רבינו יעקב מרומרוג בח"א) ומשם תראה שיש בתוך הגהות מרדכי איזה לשון שהאומרו היה בזמן המרדכי או קודם. ויש לשונות מספרים שהיו אחר המרדכי כמ,ש מור"ם שנלקטו מספרים רבים ודי בזה.(ה)

(כה) הגהות מור"ם - על כל ש"ע קראם "מפה"(ו) כלומר שהוא פורס מפה על השלחן. וזכה כי רבבות אלפי ישראל שבערי פולין ואשכנז נוהגים כדבריו. וכבר כ' מהרר"י בשל"ה ז"ל דפשטה הוראה כמור"ם אף שחולק על רש"ל כאלו יצאת בת קול דהלכה כמור"ם ע"ש והוא פלא כי מור"ם ז"ל נפטר בן ל"ג שנה(ז) וה' עמו לכתוב דרכי משה על ד' טורים וההגהות ותורת חטאת ותורת העולה ומחיר יין ופי' הזהר כ"י ושו"ת שלו ולהרביץ תורה בתלמידים זכותו יגן עלינו. וגיסו של מור"ם היה הגאון הרב שארית יוסף כמ"ש הוא עצמו והביא לשונו הרב ש"ך חשן משפט ריש סי' קכ"ח ע"ש.

(כו) הגהות על הרמב"ם - ותיקון התיבות למז"ה מהר"א אזולאי כ"י כנרא' שהגיהם מתוך ס' הרמב"ם כ"י. ואני הדל ראיתי הרמב"ם כ"י שנכתב בנרבונא שנת ה' אלפים מ"ב ישן נושן ומצאתי בו בדין שהייתי עסוק נחסא יפה.

(כז) הגהות על הרמ"ם - ממהר"ר דוד עראמה ז"ל ונדפס פעמים. ובלקט הקמח כ' שנדפסו תשובות למהר"ד עראמה הנז' ולא ראיתים עד הנה (ועיין מהר"ד עראמה בח"א). ואחר זמן באו לידי התשובות הנז' בדפוס ישן והם י"ד דפים על סוגיות ודבורים קשי ההבנה נדפסו בקושטנדינא שנת הש"ם.

(כח) הגהות על הרמב"ם ז"ל - ומפרשיו מהרב הגדול המג"ן ז"ל כ"י.

(כט) הגהות על הרמב"ם - עשה מהר"ם מפאדוה ז"ל כשהדפיס הרמב"ם מגדל עז שנת ש"י. וזמנין דמרן בכסף משנה כותב "כתב הרב המגיה" וכונתו על מהר"ם פאדוה ועליהם השיב הרדב"ז בסוף תשובותיו בדפוס ויניציא כמ,ש בשם הגדולים ח"א מערכת מ"ם אות מ"ה (עיין מהר"ם מפאדובה בח"א).

(ל) הגהות סמ"ק - זמנין דמשכחת דהפוסקים(ח) כותבים "וכתב סמ"ק" וכונתם על הגהות סמ"ק. הרב ש"ך יורה דעה סימן ל"ב ס"ק ג'.

(לא) הגהות - ספרא שהוא תורת כהנים. בסוף ס' תמת ישרים.

(לב) הגהות - על ספרי להרב עיר וקדיש מ' סלימאן ן' אוחנא ז"ל בכ"י.

(לג) הגהות - סביב שחיטות ובדיקות למהר"י ווייל חיברם האלוף מה' צבי מקראקא. כן כתב בתשו' מה' יעקב סוריזינה הנדפס בסוף תשו' הרא"ש דפוס וויניציא בשנת שס"ז.(ט) (ש'צ יז)

(לד) הגהות - על סדר קדשים בגמרא רש"י ותוספות להרב הגאון מה' בצלאל בכ"י. הגהות נפלאות אמתיות מתוך גפ"ת כתובי יד שהיה לו ולא זכינו עדיין שיצאו לאור הדפוס.

(לה) הגהות מהרי"ח - שיש בפסקי הרא"ש. שם הרב המגיה הוא הרב יחזקיהו ועמ"ש הרב תה"ד סי' רל"ג.

(לו) הגהות הרי"ף - כ"י והם מהרב דיל ויקיי"ו נמצאות בערי איטליא קראו בשמותם "תקונים דיל ויקיי"ו" ויש בהם טעם זקנים. ועיין לקמן במערכת למ"ד בס"ד. (עיין לקוטי אורות).

(לז) הגהות הרי"ף והר"ן - נדפסו בספר תמת ישרים בשם דרך תמים(י) והועתקו מכמה רבנים ומכללם הם הגהות רבינו בצלאל אשכנזי ורבינו האר"י זצ"ל כמבואר באורך בהקדמת ס' תמת ישרים מהרב בנימן מוטאל ע"ש. וכבר נדפסו סביב הרי"ף בדפוס אמ"ד וזולצבאך. אך בדפוס זולצבאך נמצא חסרון אפילו איזה שיטות מהר"ן. ומכאן מודעא למי שיתקשה בלשון הר"ן זולצבאך וכיוצא מדברי מפרש אחר יבקש בדפוס אחר אם הוא ט"ס וחסרון הדפוס.

(לח) הגהות על הרי"ף - להרשב"ם ור"ת. (עיין הריף בח"א).

(לט) הגהות - רבות על הרי"ף ומפרשיו ספר גדול כ"י ואיזה פירושים וקושיות בדרך קצרה. אחשוב שהוא ממהר"ם קאזיס ז"ל.(יא)

(מ) הגהות - וחידושי דינים על ש"ע מהרב מה' דוד קורינאלדי ועל פי' גור אריה בכ"י.

(מא) הגהות - על כל ש"ע כתב הגאון מהר"ר יחזקאל ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק פראג ונדפסו מחדש ויהיו נקראים שלחן טהור. ועמו דגול מרבבה חידושי דינים מהרב ז"ל כמו שנתבאר לעיל במערכת דל"ת בס"ד. (עיין דגול מרבבה).

(מב) הגהות - על ש"ע אבן העזר. (עיין מה' יהודה חאבילייו בח"א).

(מג) הגהות הש"ס - אשר בדפוס פראנקפורט דמיין והמורה מקום אשר שם אשר לא היה בדפוסים הקודמים אזן וחקר הגאון החסיד מה' יוסף שמואל מקראקא אב"ד מפפד"מ. ועיין בשו"ת זכרון יוסף א"ח סימן י"ד ובס' הקטן מחזיק ברכה א"ח סימן קי"ב ובקונטרס אחרון.

(מד) הגהות הש"ס חדשים - הגיה ותיקן הגאון בעל סדר הדורות בתחלת הספר הנזכר.

(מה) הגהות לשערי דורא - (עיין מה' ישראל המכונה מה' איסרלן. מה' מרדכי יפה בח"א).(יב)

(מו) הגהות בשפתי ישנים -(יג) (עיין מה' שלמה אלגאזי בח"א).

(מז) הגהות ספר התשב"ץ - לתלמיד מהר"ם הנדפס הם כולם מרבינו פרץ. כן ראיתי בתשב"ץ כ"י על קלף ישן נושן ושם כתובות כל ההגהות.

(מח) הגהות לספר היראה - מרבינו יונה זצ"ל. (עיין מהר"ם ניגרין בח"א).

(מט) הוד מלכות - (עיין מ' אברהם היכיני בח"א).

(נ) הולך תמים - טעמי המצות ע"פ פרד"ס כסדר התורה למהר"ר אברהם בהג"מ יצחק חיות ונדפס שנת שצ"ד כ"י סה"ד ומזכירו תדיר בס' עיר מקלט להרב מה' דוד אב"ד מקק"א דאמשטרדם.

(נא) הון רב - ב' חלקים שו"ת ודרושים למה' רפאל נחמיאש.

(נב) הוספה - חיבר הרב סמ"ע תוספות על ד"מ כמבואר בהקדמתו. ועתה שהדפיסו מחדש בית יוסף כולו בדיהרנפורט הדפיסו בחושן משפט הוספה הנזכר אבל הוא מעט מזעיר אחשוב שלא הדפיסוהו בשלימות אלא קצת ממנו.

(נג) הזהיר - (עיין והזהיר).

(נד) היכל ה' - לכמהר"ר יחיאל אשכנזי איש ירושלים ת"ו בכמה ענינים ע"פ הסוד. נדפס בויניציא.

(נה) היכל קדש - פי' תפלות ע"פ הזהר ומהר"ם ריקאנטי, חיברו הרב משה בר מיימון המכונה אלבאז. והתחיל לחברו בעיר תרואדנת בשנת של"ה. והיה חבור זה ביד הרב מהר"ר יעקב ששפורטש אב"ד באמשטרדם והדפיסו באמ"ד שנת תבי"א ועשה בראשו הקדמה ארוכה. ויש בספר הנזכר הגהות מהחכם השלם אהרן הסבעוני מעיר סלא.

וראיתי במכתב לא' חכם שהיו ת"ח יושבים ללמוד ונמשכו הדברים שאחד מהחבורה דיבר קצת שלא כהוגן על ס' הנז' ותכף נתנמנם והענישו אותו בחלום על דבריו וייקץ ויגד לחבריו להזהירם על כבוד הספר הנז' ומחברו. וכיוצא בזה כתכתי לעיל מערכת דל"ת אות יו"ד (עיין דברי נבא). וגם באזנינו שמענו מפום רבנן שיש שנענשו על זלזול הספרים והמחברים. והירא לנפשו יכלכל דבריו ביום הלחמו מלחמתה של תורה ויזהר בכתיבתו. וכבר אמרו בירושלמי יראה אדם בעל שמועה כנגדו ויצייר שאם היה מקשה להרב הזה בפניו במה הלשון אומרת ברוח נמוכה במתק ודשן עדיו וכה יעשה עתה כי גדולים צדיקים במיתתן ויזהר שלא יכוה בגחלתן. וישים בעיניו כי כמה גדולים חשבו שהשיגו על הראשונים ובסוף נתגלה שלא ירדו לעומק דברי הראשונים. ומי לנו גדול מר' יהושע בן חנניא, ארי' דבי עילאי, במעונות אריות משאתו יגורו אלים, כמפורסם בבבלי וירושלמי ואמר בושני מדבריכם בית שמאי ותלמיד אחד אסברה ניהליה והישחרו שניו מפני התעניות כמ"ש בחגיגה דף כ"ב. ושמעתי דכיוצא בזה אירע להגאון המפורסם רבינו העשל שהשיג על מהרש"א ביד חזקה ונזדמן שם תלמיד אחד ופירש דברי מהרש"א. ואם אירע ככה לאיתני עולם ישאו ק"ו בדור הזה דבצר לבא ונחנו מה באמת ודי בזה. ועי' בפתח עינים שם.

(נו) הליכות אלי - להרב מהר"ש אלגאזי כללי התלמוד.

(נז) הליכות עולם - חיבר ר' ישעיה הלוי מתלמסאן בדרכי הגמרא בשנת רכ"ז והגאון מהר"א מזרחי השיג עליו איזה השגות בתוקף כמו שהביא לשונו הרב מהר"ש אלגאזי בס' גופי הלכות סוף דף צ"ד. ומרן חיבר על הליכות עולם כללי הגמרא. ומהר"ש אלגאזי עליהם יבין שמועה.

(נח) הלכה למשה -(יד) ב' חלקים על קצת הלכות מהרמב"ם חלק ד' באריכות גדול וקבוץ כל הפירושים והדעות חיברו הרב מהר"ם אמארילייו הרב המחבר שו"ת דבר משה ג' חלקים וספר יד משה מדרשות.

(נט) הלכה למשה - (ע' מערת שדה המכפלה).

(ס) הלכות ארץ ישראל - שמזכירים התוס' והרא"ש ריש חולין הם הלכות שחיבר חכם א' מדינים שאמר אלדד הדני שבא מעשרת השבטים בימי הגאונים. וכ"כ הרב שלטי הגבורים ריש חולין ובריש ספר כרתי ופלתי. ועמ"ש בעניותי בריש ס' הקטן מחזיק ברכה על י"ד בס"ד.

(סא) הלכות גדולות - מהרמב"ם בס' המצות והרמב"ן שם ובמלחמות והרז"ה. נראה דחיברו רבינו שמעון קייר"א. אך התוס' בכמה דוכתי מיחסים אותו בכמה דוכתי לרבינו יהודאי גאון וכ"כ סמ"ג וכבר כתבו האחרונים בזה(טו). ורבינו שמעון קיירא היה שנת ד' אלפים ת"ק.

בהלכות גדולות שבידינו יש חסרונות הרבה. הרמ"ע בתשובותיו סי' ל"ב. וזימנין דרבוואתא קמאי מייתי בשמיה וליתיה בנסחתין(טז). ותו כמה לישני דקמן בה"ג וקמאי מייתי משמיה איפכא. ע"כ נסחא דקמן בה"ג הויא כמתניתא דלא מתניא בי ר' חייא ור' הושעיא. הרב תבואות שור י"ד סי' מ"ח ס"ק ד'(יז).

(סב) הלכות גדולות - מאספמיא. כן כתב בספר האגור סי' אלף רס"ו ומשם סמ"ג ע"ש.

(סג) הלכות יום טוב - (עיין רבינו אשר בן הרב ר' משולם בח"א).

(סד) הלכות פסוקות - (ע' רב יהודאי גאון בח"א).(יח)

(סה) הלכות קטנות - שו"ת מהרב מ' יעקב חאגיז(יט) ח"א וח"ב וכתבם דרך קצרה לחדד התלמידים וכו'. ועיין תשובה אחרונה סי' שי"ח מחלק ב' ושם כתב בנו מהרמ"ח דהרב מר אביו למד התלמוד בבלי י"ג פעמים והיה שקדן בתורה וכו' ע"ש.

(סו) הלכות ראשונות - והלכות גדולות. כ"כ הרמב"ן בספר מלחמות פרק כירה. ועתה ראיתי בספר הלקוטות להרמב"ן שנדפס מחדש שכ' דף כ' ע"ב "וכן פי' רבינו חננאל בפירושיו ורב שמעון בעל הלכות ראשונות ורבינו יצחק". ואולי הוא ט"ס.

(סז) הלכות הרמב"ם - על הירושלמי (עיין רבינו משה בר מיימון בח"א).

(סח) הלכות שמחות - (עי' מהר"ם מרוטנבורג בח"א).

(סט) הלכתא גברוואתא - חיבר רב שמואל הלוי מקורטובא על כל התלמוד וברח למיליקא וחברו ונפטר שם שנת ד' אלפים תתט"ו. כ"כ בספר ישן נושן כ"י. ועתה ראיתי להרמב"ן בחדושי גיטין דף מ"ה שכתב "וכ"כ הנגיד בהלכתא גברוותא". "הלכתא גברוואתא חיבר הנגיד". כלבו דף י"ט ע"ג כמ"ש משם הרמב"ן.

(ע) הלל גמור - (עיין קדש הלולים).

(עא) הללויה - (עיין קדש הלולים).

(עב) המבקש - להרב שם טוב בר יוסף אבן פלקירא בחכמה ומוסר חיברו בשנת ה' אלפים כ"ד ונדפס בהא"ג שנת לחק"ת בהיותי שם. ואני בעניי נעשיתי סניף לגדולים אשר הסכימו להדפיסו ככתוב שם.

(עג) המון רבה - מובא בתאוה לעינים. כ"כ בסדר הדורות דף קס"ו ע"ד וכבר בחיי הרב המחבר מהרש"א נדפס באזמיר והוא מפתחות תנ"ך הנדרשים במדרש רבה. וכתב שם הרב שחברו בעשרים יום לזכות הרבים.

(עד) המעלות לשלמה - דרושים רובם ע"פ הדין להרב הגדול מר קשישא מהר"ש לאניידו אב"ד ור"מ בארם צובה זלה"ה.

(עה) הן ישלח - (ע' מ' אהרן ששון בח"א).

(עו) הגהות הרא"ש - הודפסו בכמה ספרים והם דברי מוסר ויראה בדברים קצרים והם ארזי הלבנון הרמים כהררי אל. אשרי אדם בהם יהגה וינהיג עצמו ובניו בהם וחיך אוכל יטעם דברים קדושים היוצאים מפה קדוש.

(עז) הנמצא - ספר זה מהרמב"ם מוסר וחכמת הטבע והרפואה והרכבת האדם וכיוצא. נדפס בשאלוניקי שנת ויש"ם מדברה כעדן ונלוו אליו אמרות טהורות מהרב אברהם חיון ופירוש איכה להרב מהר"ש וידאש.

(עח) העמק שאלה - (עיין קול ברמה).

(עט) הר הכרמל - שו"ת למהר"ר אליהו(כ) על סדר ארבעה טורים ונדפס בפראנקפורט דאדר.

(פ) הרנינו - (עיין מדרש).

(פא) השגות - הראב"ד על הרז"ה בס' המאור בתוקף גדול הובאו בס' תמים דעים על כמה מסכתות מסימן רמ"א ואילך. ועל הרוב שהראב"ד כתב השגות על כל דברי הרז"ה במאורות.

(פב) השגות - הראב"ד על הרי"ף על קצת מסכתות. הובאו בספר תמים דעים מסימן רל"ד ואילך וכבר כתבתי בח"ב(כא) דיתר על כן השיג על הרי"ף ועל הכל השיב הרמב"ן וחיבר ספר הזכות על זה ולא נדפס כ"א על ג' מסכתות.

והרואה יראה שמדבר הרמב"ן להראב"ד בכבוד גדול מאד. כי מלבד גדולת הראב"ד בתלמוד עוד בה שזכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב והרמב"ן גם כן זכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב וידע הרמב"ן רום מעלת קדושת הראב"ד.

נמשך לזה אומר כי הנה היו מן הגדולים שעלה על דעתם לנטות קצת מדברי רז"ל בצד מה. והי' זה שהם היו חכמים בלימודיות וטבעיות ודעתם רחבה וסברו כי רז"ל היו חכמים לבד. וזה טעם שאמרו הלא גם בנו חכמה ודעת עם שהם חכמים יותר. אבל הי"ל לשום לבם כי רז"ל היה להם רוח הקודש ואליהו זכור לטוב שכיח גבייהו ונשמתם ממקום עליון והיא נקיה ואין יחס ביניהם לבין רז"ל. וצריכים אנו לכוף ראשנו לקבל האמת מבעלי האמת. וזה אמרתי שאפשר עד"ז כוונת הפסוק "הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו", כי הנה בכ"ף הדמיון אפשר שלא ישוה לגמרי כמ"ש הרשב"א בתשובה. ובמקום אחר רמזתי על תשובת הרב משאת משה בשניות ואם כן באמרו הנמצא כזה ר"ל אף על פי שאינו שוה אך פירש דבריו איש אשר רוח אלהים בו דזה ודאי מעכב שיהיה חכם והנה צורף רוח אלהים שהחכמה עם רוח הקדש היא תקום מאד נעלה. ודוק כי קצרתי מאד וזה הערה קטנה אבל היא פנת יקרת נגד החושבים לפקפק על דברי רז"ל ודי בזה.

(פג) השגות - הראב"ד על הרמב"ם (ע' הראב"ד השלישי בח"א).

(פד) השגות - רבינו אפרים שהשיג על רבינו הגדול הרי"ף רבו במסכת קמא הובאו בספר תמים דעים סימן ס"ח.

(פה) השגות - על הראב"ע (עיין מהר"ר שלמה לוריא בח"א).

(פו) השגות - הרב ברכת הזבח על הגאון מהרש"א בחדושי הלכות. הנה הנם בספרו תפארת שמואל.

(פז) השגות - על הלכות גדולות. (עיין רבינו דוד בר סעדיה בח"א).

(פח) השגות - על הרב ט"ז בי"ד חיבר הרב ש"ך וקרא ספרו "נקודות הכסף" ע"ש הכתוב "טורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף". ונדפס קונטרס מגיני זהב על תחלת י"ד לנכדו של הרב ט"ז לישב השגות הרב שפתי כהן בנקודות הכסף.

(פט) השגות - הרמ"ז על ספר מצת שמורים להרב נתן שפירא בכתיבת יד.

(צ) השגות -(כב) הרמ"ך על הרמב"ם. עמ"ש בנדפס מערכת מ"ם בס"ד. (עיין רבינו משה הכהן בח"א).

(צא) השגות - על הערוך. (עיין מה' יוסף מטראני בח"א).

(צב) השגות - על הרב פרי חדש בי"ד, השיג הרב תבואות שור והרב פרי תואר והרב ח"ק לישראל. ולכל הדברות המעיין יראה כי הרב פרי חדש רב מובהק הוא בסברא ישרה ולשון חכמה ושגגותיו מועטות וימררוהו ורובו ותשב באיתן קסת"ו.

(צג) השכם - מדרש השכם מביאין הראשונים ועינינו לא ראו(כג) ובס' המכריע סי' יו"ד כתב "וכן בס' השכם וכו'", ע"ש.

(צד) השלמה - שני ספרים להשלים הלכות הרי"ף כמ"ש מהר"ב מוטאל בהקדמת תמת ישרים חיברם רבינו משולם. ועיין בח"ב מערכת מ"ם אות ל"א (עיין רבינו משולם חיבר ס' השלמה כו' בח"א).(כד)

(צה) התחלת חכמה - ספר בקבלה הזכירו הרב מגלה עמוקות.(כה)

קונטרס אחרון[עריכה]

(קו"א א) הלכה למשה מסיני - הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה כתב דברים שהם הלכה למשה מסיני והם רובן ואפשר כולם. ואחד הרואה בעיניו יראה שהן מועטות. אמנם הגאון חות יאיר הפליא עצה הגדיל תושיה ברוב בקיאותו בתשובותיו סי' קצ"ב. ואני בעניי ראיתי ס' כ"י להרב הכולל אב"ד במצרים כמהר"ר חיים הלוי(כו) זלה"ה שהאריך מאד על תשובת הרב חות יאיר וברוב פלפולו ובקיאותו יגע ומצא הרבה בהל"מ וחיבר ס' גדול בזה.

הג"ה מנחם ציון[עריכה]

הערה (א): וע"ל גבול בנימין.

הערה (ב): ובספר נשמת כל חי (פאלאג"י) כתב דכל עיקר דברי הגה"א לחלוק ע"ד הרא"ש ע"ש ואולם לא נראה כן מפ"ק דסוכה ס"ח וע"ס שדה חמד ח"י כללי הפוסקים סי"א סקי"ד עי"ש. ונדפס ס' מנחת יהודה לח"א (זאלקוואי תקצ"א) כולל הרבה תיקונים לרוב השיבושים אשר יבואו בו מדפוסים שונים.

הערה (ג): ובל"ס כונתו על הג"ה מהרל"ח וע"ל אות וי"ו ד' וכעת נדפסו מחדש עם תוספת הג"ה מחתן הג' מוהר"י פיק המקצר והמביא לביה"ד.

הערה (ד): ברם צריך אנא לאודיענהו דהגה"מ הנדפס עם הרמב"ם (קושטא רס"ט) משונה קצת משלנו.

הערה (ה): וכתב ב"י סר"א דהרבה דברים נשמטו מגוף המרדכי ומובאים בתוך הג"ה מדרכי עי"ש.

הערה (ו): ומה נעמו ע"ד מליצת האחרונים דכל פסוק"י דלא פסקי משה לא פסקי' גם הגהות מור"ם על המזרחי ועל ספר היוחסין גם חי' על ש"ס שבת סוכה וסנהדרין הובא בדרכי משה.

הערה (ז): וכבר הראתי לדעת בח"א באריכות דטעה בזה ואך הי' זכה לאריכת ימים עי"ש ועשו"ת הרמ"א סל"ה וקל"א וקל"ב דכל דבריו בהג"ה ש"ע לקוחים המה מספרו ד"מ עי"ש. וראיתי בהקדמת אורח מישור על ד"מ יו"ד דממציא מדעתו דהציונים ומראה מקומות שבהג"ה הרמ"א אינם להרמ"א ז"ל, וע"כ אין לתמוה כ"כ אם באיזה מקומות אין צדק ומשפט בציו"ן ולדעתי אין להסתפק בזה ומפורש הוא בהקדמת ש"ע אה"ע (קראקא שס"ז) דבעל המדפיס הי' המציין ומראה מקומות ומקורו של בעל הג"ה מור"ם אנה מוצאו ומובאו עי"ש ובפרט דגם הב"ח נזכר בין הציונים עיו"ד ר"ס ק"א, ועשו"ת חיים שאל ל"ח ונ"א, ובש"ך יו"ד סי' צ"ט סקי"ד עי"ש ומש"ל אות ת' מ' (ובהג"ה מנחם ציון שם ע"ש).

הערה (ח): והוא לרבינו פרץ בעל התוס' ומ"ש בה' תפלין ומורי הרב ר' יחיאל היינו ר"י מפריש.

הערה (ט): וסיים שם בזה הלשון: גלוי וידוע לכל מי שהיה בקראקא שכל הקצבים ומנקרי בשר דשם המה חכמים וידועים מלומדים במלחמתה של תורה ע"ש וראה זה מצאתי בס' מנחת אליהו ה' שו"ב (פראג תס"ה) שקרא תגר ע"ס אהל יצחק שליקט כל חי' דינים ואחז בב' לוחות אבנים הטו"ז והש"ך, ודברי מהר"ץ נ"ה(?) כלל כאלו המה שברי לוחות ו?? בהם כי טוב ואעפ"כ מונחים המה בארון ואין זה נכון להשליך דבריו כי הי' בימי הרמ"א א"ל וראה משה קלסתר פניו כפני חמה המאיר לעולם כלו בכבודו עכ"ל (וע' הג"ה ש"ץ בסוף הספר).

הערה (י): ועשו"ת כנ"י סי' כ' שכתב דהוא לר' יוסף שלום ועח"א יו"ד קע"ז, ועל בעל סדר הדורות ג"פ(?) שהביא ספר דרך תמים ב"פ ואמנם רק אחד אני יודע.

הערה (יא): ועח"א מ' נו"ן.

הערה (יב): וכן או"ה מהרש"ל.

הערה (יג): צ"ל הגהות בדובב שפתי ישנים, וכצ"ל גם בח"א במהר"ש אלגאזי עי"ש.

הערה (יד): יצא לאור ע"י בנו מהר"ש והוסיף בו הרבה הגהות מדיליה.

הערה (טו): וכן רש"י סוכה (דף לח:) כתב וז"ל וכן יסד רב יהודאי גאון בעל ה"ג עי"ש ובב"מ פ"א גיטין פ"ח ונזיר נ"ט, והגה"א ספ"ק דביצה כתב וכ"פ רב יהודאי גאון וה"ג וכן בשה"ל כלל ל"ט כתב מצאתי לבה"ג וכו' וסיים וכ"כ בעל היראים בשם ר' יהודאי גאון וכן בכלל קי"א כ' בזה"ל ומצאתי לבה"ג דאפילו עייל ונפיק עשרה פעמים צריך לברך ורב יהודאי כתב דבכל סעודה צריך לברך ע"ש. ובב"ח יורה דעה סכ"ח עי"ש. והתוס' חולין (דף מו:) הביא גם בה"ג לר"ת עי"ש ובב"י יו"ד סמ"ז ומהרל"ח שם.

הערה (טז): וזה מקרוב נדפס בברלין הלכות גדולות מכ"י רומי עם הרבה הוספות ושינויים, וכן בווארשא (תרל"ד) נדפס בה"ג עם הג"ה ותיקונים לח"א.

הערה (יז): וכן תוס' עירובין ד"ו הביא בשם בה"ג אם אין ס"ר בוקעין בו תדיר דל"ה ר"ה עי"ש מה דלא נמצא כן בה"ג שלפנינו, ועשו"ת ב"א סכ"ו ע"ש (ומש"ל אני עני בח"א אות י' ח' בהג"ה מנחם ציון שם בשם המרדכי ריש מסכת מועד קטן).

הערה (יח): דפוס קושטא רע"ט, וזה לא כביר נדפס בעיר ווירזייל תרמ"ו שס(?) הג"ה לח"א ועמ"ש הרמב"ן בספר מלחמות ר"פ לולב הגזול עי"ש.

הערה (יט): ובסופו קונטרס לגיטין.

הערה (כ): והוא להג"מ אליהו מרגליות אבד"ק ביאליגורי.

הערה (כא): בשבעה עינים שם.

הערה (כב): ומ"ש בקוה"ד שהרמ"ך עשה הגהות על הרמב"ם ט"ס וצ"ל השגות.

הערה (כג): ונזכר כ"פ ברבינו ירוחם ואבודרהם וכן הרא"ש ה' תפילין עי"ש.

הערה (כד): ונדפס כעת בעיר פאריז (תרמ"ו) על מס' ב"ק וב"מ עם ביאור והג"ה לח"א זמנינו ועל מס' תענית ומגילה בעיר מגנצא, ועל מס' ברכות בעיר ברלין, ומ"ש בסדר הדורות בשם ספר שערי ציון דבן בתו של רבינו גרשון בר שלמה חיבר ספר השלמה צ"ע.

הערה (כה): וכן הזכירו הרב בעל ויקהל משה עי"ש ובסדר הדורות מזכירו פעמיים באות ה' ובאות ת' וע' שפת"י וצ"ע על ידידי הרב המשכי"ל שלא העיר בזה.

הערה (כו): והיה נקרא חיים הלוי סנדודי וע"ס עין זוכר וי"ו סי' ז' ופתח עינים יומא דפ"ה עי"ש וע' קונטרס הלכה למשה מסיני א"ד (ש' פדו"ת) להג"מ שלמה רפאל יהודה ליאון טימפלו ובס' אמרי בינה למו"ה צ"ה חיות אבד"ק זאלקאווי. (וע"ס חבל מנשה מיוסד גם כן על הללמ"ס ובהקדמתו שם הביא ספר זרע אברהם הספרדי חלק סיני בקודש מה שהוסיף גם כן בענינים הללו עי"ש) מידידי מהר"ם קירשבוים נ"י מו"צ דק"ק פפד"מ.

שארית ציון[עריכה]

הערה (ש'צ טז): הגהות מור"ם, ועיין מ"ש ביש"ש חולין ססכ"ט וזה לשונו:

הדברים האלה הוגד לי שמוהר"ם בספר תו"ח השיג עלי שכ' ע"ד מהרא"י בשערים בשם מהר"י טרושין וכו' ואע"פ שפשוט הוא כתבתי להוציא מלבו של חכם אחד שהותר בלא נמלח כלל, עכ"ל מהר"ם מקראקא. ואמרתי אם בן חכמים וגדולים אני מ"מ אין אני חכם לא בעיני ולא בעיניו, ובודאי על חכם מאן דהוא כונתו להשיג. והנה אמרו לי תלמידיו להדיא שעלי היתה כונתו, ונתגלגל הדבר בראיית פנים, והודה לי. ושאלתיו איך עלה על דעתך להשיג עלי ולא עיינת בהג"ה או"ה שלי ולא ראית בספרי הגדול פ"ק דחולין, ולא ידעת שורש הדברים שגם אני אסרתי המוליתא דבצים בלא נמלח וכו'. והשיב אמת שכך שמעתי, וגם אתה אסרת בלא נמלח אבל מה לך בכך, והלא לא הזכרתי את שמך בהדיא, וגבא טורא בינינו והלך לו לדרכו ונתבקש לישיבה של מעלה, עי"ש.

ולפי מ"ש שם בהג"ה מ"ץ סי' ז' בשם הרמ"א בשו"ת סל"ה וקל"א דכל דבריו בהג"ה ש"ע לקוחים המה מספר דרכי משה עי"ש, אם כן מ"ש בספר אוצר הספרים אות שי"ן סי' תש"א דש"ע הראשון נדפס שנת של"ח טעות הוא בידו אחרי דהרמ"א נפטר שנת של"ב, וצ"ע לומר דש"ע עם הג"ה הרמ"א הי' בכתובים באותן הימים.

וגם לפי מ"ש שם דמראה מקומות של הג"ה מוד"ם המה מהמביא לבית הדפוס שם שנת שס"ז וכו' עי"ש, לא צריך לכל האריכות של בעל שדי חמד כללי הפוסקים ח"ו סי"ד אות ד', וכן בחי"א סי' ב' אות ל"ד בענין שופר עי"ש.

הערה (ש'צ יז): סי' ל"ג הגהות סביב שו"ב וכו' מהר"ץ מקראקא. גם ספרו על דיני ניקור עודנו בכתובים, וכאן נמצא וכאן היה, וראיתיו פ"א אצל המנקרים דפ"קראקא. ובין הגדולים הנזכרים שם נזכר גם הג"מ שלמה קאליהארי הספרדי שהיה אז מגדולי העיר וחכמיה, וגם רופא מומחה לרבים, ונפטר פ"ק (ש"ק ט"ז כסליו שנ"ז) אבי הג"מ ישראל שמואל קאליהארי בהמ"ס ישמח ישראל ונפטר גם כן פ"ק (י"ג שבט ת"ך).

ועוד נמצא הג"ה סביב שו"ב למהריו"ו מח"א שהיה גם כן באותו זמן והוא הרב מוהר"ם ברוינשוויק (ינ"ב ש' ש"ע פ"ק). ועל דיני שחיטות שני ביאורים לו -- ביאור הקצר בשם תקון הזבח, וביאור ארוך בשם זבחי צדק. ועוד בה שלישיה והוא השגות על הג"ה מהר"ץ בשם זבחי ריב. וגם ה' בדיקת הריאה יפרד והי' לשני ביאורים -- הקצר בשם תיקון הבדק, והארוך בשם מחזיק בדק. וגם את השלישי בשם בדק הבית. והמה יחד סובבים ע"ד מהרי"ן הנ"ל. וזה מחדש נדפס בק"ק ווארשא (תרמ"ה) עם הג"ה מהר"ץ ואיזה שו"ת לח"א שו"ב דק' ראדאמסק מדינת פוילין.

פליטת ספרים[עריכה]

א) - הגהות על הרמב"ם, למהר"י אבוהב נדפס כ"פ עם הרמב"ם.

ב)*) - הגהות מרדכי, לר"א אשכנזי בעל מעשה ה' הובא בספר גדולת מרדכי ובהקדמתו שם עי"ש.

ג) - הגהות מהר"ם טיקטין, יכונה בשם אנשי שם ע"ה והמרדכי קראקא (נוש"א).

ד) - הגהות על הזוה"ק, לבעל השל"ה נדפס עם הזוהר (ווילנא תרמ"ג).

ה) - הגהות הב"ח, על ש"ס נעתק מכ"י ממש כתובים על ש"ס מעצם ידו הקדושה על ש"ס (דו"ו רפ"ח). נמצא תחת יד נכדו מו"ה יואל מוולאדווי.

ו) - הגהות הלבוש, על ש"ס נדפס עם הגהות מפרשי הים כ"פ.

ז) - הגהות הש"ס, למוהרצ"ה אבד"ק ברלין נדפס בש"ס ווילנא.

ח) - הגהות הש"ס, לבעל עצי ארזים ואחיו הג"מ אריה ליב אבד"ק קאסל נדפס בש"ס דפוס פיורדא (תקפ"ט).

ט) - הגהות וחי' הטו"ז, על יו"ד דפוס האלע (ת"ע).

י) - הגהות הש"ס ליעב"ץ, נדפס בש"ס דפוס ווילנא.

יא) - הדר זקנים, הגה ותוספות ע"ס ארעא דרבנן ועפרא דארעא ע' מח"ב או"ח סי' תר"ה.

יב) - הדר זקנים בעלי תוס' עה"ת, ליווארנא ת"ר.

יג) - הדרת מלך, הוספה לספרו מקדש מלך (א"ד תקכ"ו לונדון תק"ל).

יד) - הדרת קודש, פי' על המחזור וליקוטים (דו"ו שנ"ט).

טו) - הון עשיר, על משניות לבעל משנת חסידים (א"ד תצ"א) ועיין ח"א ע' ח"י.

טז) - ספר היקר, הגה וחי' על או"ח לבעל תוספת שבת (לבוב תקנ"ה).

יז) - ספר האורה, פסקי דינים והלכות לרש"י ז"ל נדפס מכ"י (לבוב תרס"ה). נולד בצרפת ואח"כ קבע ישיבתו בווירמייזא וכאשר פרשה רשת השמדות באשכנז בשנת תתנ"ו ברח רש"י משם לעיר מולדתו טריוויש ושמ"ך כ"ט תמוז תתס"ה וע"כ חי' סליחה תנו"ת צרות וכו' עיין שו"ת רש"ל סכ"ט עי"ש.

יח) - הלכה ברורה, למו"ה פנחס בר"ש אויערבך דיין דקראקא (ווילמרשדרף תע"ז) ועיין ח"א. מבאר דברי הט"ז ומ"א במקומות הצריכין ביאור ע"ד הפמ"ג ומחה"ש ותוס' נופך משלו וגם של חותנו הג"מ יוסף שמואל מקראקא אבד"ק פפד"מ וחיבור הלז נחמד למראה וטוב להשכיל ומהראוי להביאו לביהד"פ מחדש, והוא מונחת בקרן זוית ואין איש שם על לב.

יט) - הלכות ברכות לריטב"א, נדפס בספר שו"ת חיים וחסד לר"י מוספיא (ליווארנא תר"ד).

כ) - הלכות מתלמוד בבלי לרי"ף ז"ל, נקרא גם כן בשם תלמוד קטן (קושטא רנ"ד).

כא) - הלכות מתלמוד ירושלמי, לרמב"ם על דרך הרי"ף עיין רמב"ם ח"א.

כב) - הלכות נדה לרמב"ן, נדפס בספר תודת שלמים (דו"ו תק"א) ואח"כ נדפס עם בעה"נ להראב"ד.

כג) - הלכות ד"א וחיי עולם, ספר מוסר לקדמון א' (קראקא שנ"ה) עם הל' דעות להרמב"ם ז"ל.

כד) - הלכות יום טוב, לרי"ט אלגאזי ביאור על הל' בכורות וחלה בפלפול רחב.

כה) - הלכות שו"ב ואו"ה בחרוזים לבעל המרדכי, עם פירוש הג"מ יוחנן מטריוויש (דו"ו).

כו) - הלכות שו"ת ושלוח הקן, לר' מאיר מבית מאיר (סביוניטה שט"ו).

כז) - הלכות א"י, מיוחס לבעל הטורים נדפס מכ"י עם הגה והערות לחכם אחד (לונדון תר"ס).

כח) - הלכות פסחים לר"ן ן' גיאת, עם ביאור לחכם אחד (ברלין תרכ"ד).

כט)*) - הלכה למשה, על מס' ושיטות הש"ס למו"ה משה אלי' ניימינץ מקראקא בהגאון בעל מעשה חושב.

ל) - הן קו"ל חדש, לר"י הכהן בע"ס הזכרון על חנוכי בית הכנסת (שנת תקל"ב).

לא) - הן קו"ל חדש, להרמ"ז ענינים שונים ודברים נחמדים (א"ד תע"ב).

לב) - הספד על הר"ע גינצברג, למהר"ל מפראג (פראג חש"ן).

לג) - הפלאה שבערכין, הוספה על ספר הערוך להג"מ ישעיה ברלין (ברסלא תק"ץ).

לד) - השגות הר"ם אלקשר, ע"ס האמונות לרש"ט (פירארה שי"ז).

לה) - ספר הגלוי, כללי הדקדוק לר"י קמחי עם הג"ה לחכם אחד (דפוס פטרבורג).

לו) - הוד מלך, פי' לספרא דצניעותא ע"ל ספרא דצניעותא.

לז) - העלם דבר, להגאון המחבר כולל ק"ן השגות והשמטות שנשמטו מגדולי ישראל סדר הזמנים משנות דור ודור ודורשיו ולכן שאלו שלא מדעת מדברי התלמוד על הרב ומסברת אחרון על קדמון והוא ספר ראשון שחבר בבחרותו כבר שתסר ולא נדפס והרב מוהר"א חי מוספיא מטריעסטי (בהמח"ס תהלה לדוד) ראה אותו אצל נכדו מהר"ם אזולאי באנקונה.

לח) - ספר השטרות, להרב אלברצלוני נדפס בשנת תרנ"ח על ידי חברה מקיצי נרדמים.

הגהות ויקיעורכים[עריכה]