שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ב
| שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א |
|---|
|
חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א |
מערכת ב'[עריכה]
(א) באור - להלכות פסח ולכל תוספי רא"ם (עיין מ' יונה נבון בח"א)(א).
(ב) באור - לטור א"ח וי"ד (עיין מ' יעקב ן' חביב מ' יצחק אבוהב בח"א).
(ג) באור - ספר יצירה להראב"ד (עיין קבלה).
(ד) באור - על חלק סמ"ג לאווין (עי' מהר"י קרעמניץ בח"א).(ב)
(ה) באור - על פירש"י על התורה (עיין מהר"ם אלשקר בח"א).
(ו) באור - על הרמב"ם (עיין מ' יעקב בי רב בח"א).
(ז) באור - על התורה עד"ה[1] (עיין רבינו מנחם מריקאנטי בח"א).
(ח) באור התורה להרמב"ם - מובא בכנסת הגדולה, כן כתב סדר הדורות דף נ"ד ע"ג ודף קס"ד ע"ד. ועמו הסליחה כי בכנסת הגדולה הוא טעות סופר וצ"ל "באור הרמב"ן על התורה" וזה פשוט. והרמב"ם לא מצינו מי שכתב שחיבר באור ופירוש התורה.
(ט) באור הרמב"ן - על התורה עשה פירוש לפירושו(ג) מהר"י אבוהב ועל הסודות שבו חיבר רבינו יצחק דמן עכו תלמיד חבר של הרמב"ן ספר מאירת עינים לפרש סודותיו והוא ספר גדול כ"י. גם הרב מגדל עז והוא הרב שם טוב בן גאון תלמיד הרשב"א חיבר ס' כתר שם טוב לבאר סודות הרמב"ן והוא בכ"י. אמנם הרב מהר"ם פאפירש פירש סודות הרמב"ן עפ"י הקדמות הרב האר"י ז"ל. ובס' נמוקי שמואל מישב מה שהקשה הרא"ם על הרמב"ן כמ"ש בחלק א' (עיין הרמב"ן בח"א). והרמב"ן בבאורו זמנין דמייתי דברי ראב"ע ומשיגם. ורבינו בחיי שהוא תלמיד הרשב"א נושא אלומות רבינו הרמב"ן וגם בחר בדרך סוד פשוט. ועל ס' רבינו בחיי יש פי' לסודותיו והוא ס' נפתולי אלהים ונדפס איזה פעמים.
(י) באורי סמ"ג - (עי' רבינו אייזיק שטיין בחלק א').(ש'צ ג)
(יא) באורי רש"י - (עי' מ' נתן שפירא בחלק א').
(יב) באורים - על ד' טורים (עיין מה' שמואל גארמיזאן בחלק א').
(יג) באורים - על רש"י על התורה (עיין מה' ישראל המכונה מה' איסרלן בחלק א').
(יד) באר אברהם - פי' המשניות עם מי באר דפוס ישן(ד). ונדפסו עם תי"ט ולחם משנה באמשטרדם אך השמיטו הרבה מהס' הנזכר ובפרט מתי"ט כאשר יראה הרואה.
(טו) באר הגולה - (עיין כללי הוראה).
(טז) באר היטב - (עיין מה' ישעיה הלוי בחלק א').(ה)
(יז) באר היטב - חיבר מה' יהודה טיקטין על שלחן ערוך, אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר פי' הדין וחדושי דינים שחדשו האחרונים הן בחבורי הטורים הן בשו"ת והוא יפה אף נעים ועל חושן משפט חיבר מעין דוגמא מה' משה פראנקפורט.
- ואלו הד' הם הנצרכים. אבל הדפיסו באר היטב(ו) בי"ד וח"מ יותר באורך, בי"ד קצור ט"ז וש"ך, ובח"מ קצור סמ"ע וש"ך אבל אין בהם שום חדוש מזולתם מהאחרונים ימשי"ת וחשבו לתקן והיה בהני"ח לקט הקמח ופנים חדשות מן הצד ואינו תקון. ולכן יבור לו האדם הג' ממהר"ר יהודה טיקטין והד' ממהר"ר משה הנזכר וטוב לו. גם בש"ע א"ח וי"ד יש בהם שנדפסו באר היטב ממהר"ר יהודה הנזכר עם אשל אברהם(ז) מאחרוני אחרונים ונאמר בהם כי טוב. רק שבאשל אברהם לפעמים המורה מקום אינו מכוון וכיוצא. גם בבאר היטב י"ד הוסיפו בסוף טוב לכת ממהר"ר משה הנזכר על הלכות שמחות וכל אחד לבדו. ומקרוב בבאר היטב חדש עירבו טוב לכת עם באר היטב בחדא מחתא.
(יח) באר יעקב - חידושים על קצת ד' טורים וכללי סוגיות הש"ס מהרב מהר"י ברלין אחד מרבני פירדא תלמיד הגאון בעל שב יעקב. ונדפס זכרון יעקב להרב ז"ל חדושים על סדר הפרשיות והי"ל שיטות בש"ס הרבה.(ח)
(יט) באר יצחק - מה' יצחק ן' שגגי' א' מרבני שאלוניקי והית' מנוחתו בעה"ק ירושלים ת"ו והוא דרושים על סדר הפרשיות.
(כ) באר יצחק - באור על הפטורת, מימינו(ט) פירש"י ורד"ק ומשמאלו באור הרב המחבר בטוב טעם ודעת.
(כא) באר לחי - דרושי הספד להרב מהר"י ן' שגגי' הנזכר.
(כב) באר לחי - בסוף ישרש יעקב קצור דרושי הרב מהר"י ן' ג' אמיל. ואחר כך נדפסו באורך והוא ספר חיים וחסד ועיין במערכת חי"ת (עיין חנן אלהים).
(כג) באר מים חיים - מובא בספרו צידה לדרך. כ"כ סדר הדורות דף קמ"ג ע"ד. ולא זכר דבסוף ספר באר שבע איתיה לקונטרס באר מים חיים ע"ש.
(כד) באר מים חיים - למהר"ר יצחק הלוי אב"ד ור"מ עואב"י שלוניקי יע"א שיטות ודרושים (שאלוניקו תקו"ם).
(כה) באר מים חיים - (עיין מהר"ר אברהם סקנדרי בחלק א').(י)
(כו) בארות המים - הוא שו"ת ובאור קצת הלכות הרמב"ם להרב מהר"י ן' שגגי' הנזכר.
(כז) בגדי אהרן - דרושים להרב מה' אהרן תאומים אב"ד ור"מ מק"ק קראקא וכו' ונדפסו בפפד"מ.
(כח) בגדי ישע - להגאון החסיד בעל של"ה חבור נחמד על המרדכי ולא נדפס כ"א על סדר מועד. ועל מרדכי מברכות נדפס בסוף עמק ברכה ד' אמשטרדם.
(כט) בגדי כהונה - להרב הגדול מה' אהרן הכהן פרחיא הרב המחבר שו"ת פרח מטה אהרן. והם דרושים אשר דרש הרב הנזכר בעיר תהלה שלוניקי יע"א.
(ל) בדק הבית - שחיבר הרא"ה השגות על תורת הבית להרשב"א לא ראהו מרן(יא). כ"כ הרב כנה"ג י"ד סוף סימן קל"ה. וכוונתו שלא היה בידו בכ"י כמו שהיו לו כל ספרי הראשונים בכתיבה. כי הנדפס עלה בכב"ש מכבש הדפוס יותר משלשים שנה אחר פטירת מרן והוא פשוט. ועיין מה שכתבנו בעניותנו בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן קנ"ח אות ג' בס"ד. ועיין מ"ש לקמן מערכת שי"ן (עיין רשב"א בחלק א').
(לא) בדק הבית - חיבר מרן הגהות והשמטות מספרו הקדוש בית יוסף ומבואר בהקדמה לבנו שנאבדו כמה קונטרסים. ואלו זכינו שיצא לאור בשלימות אפשר דהיו מיושבים כמה השגות שהשיגו על מרן.
- ודע דזמנין דמשכחת שההגהות נכתבו שלא במקומו ומאי דכתוב לסימן זה שייך לסימן אחר כי הא דכתוב בא"ח ח"ב סי' רכ"ו(יב). וכבר ראיתי אחד קדוש השיג על הרב כנה"ג שהטיח דברים על פנים חדשות בהקדמתו שלא היה מחפש בשרשן של דברים וכתב עליו הרב הנז' כי גם הוא העתיק דברי בדק הבית סימן רכ"ו לא ראה הדברים בשרשן וכן השיגו הרב מהר"י חאגיז כמ"ש הרב בנו בספר משנת חכמים סימן ס"ג.
- אמנם כבר הרב עצמו בשיורי שם סי' רכ"ו אף הוא ראה והעיר ע"ז שנכתב שלא במקומו וכ"כ הרב בכנה"ג י"ד סי' ק"י הגהת ב"י אות מ"ג.
- בדק הבית חיברו מרן אחר שחיבר כסף משנה. בית דוד י"ד דף ק"ד ריש ע"ב. ולפי דברי הרב שיורי הנז' א"כ ש"ע חיברו אחר כ"מ ובדק הבית(יג). ואני הדל מצאתי כמה מקומות שמרן הגיה לשון הרמב"ם בכ"מ ובש"ע העתיקו כנוסחת הספרים בטעות ומהם א"ח סי' ג' דין ז' וי"ד סי' של"ג דין ח' ועיין בט"ז א"ח ובר"י בי"ד. אך מה שכתבנו בעניותנו הנה אמת דזמנין דש"ע מאוחר וזמנין מוקדם וכן כ"מ וב"י וכן כ"מ ובדק הבית. א"נ דזמנין תקן מ"ש קודם וזמנין לא הוה אדעתיה לגודל המלאכות דעסיק בהו ועול התלמידים ובעלי הדין ונוסף עוד לראש אשמורות עלה בכב"ש הלא ברז"י כס"ף עם המגיד כנודע.
- ועתה בא לידי שו"ת שבות יעקב ח"ג שנדפס מקרוב וראיתי להרב ז"ל שכתב בסימן ל"ה דכאשר ירד מרן לעומקא דדינא לסדר הדברים בש"ע לקבוע הלכה למעשה חזר מכל מה שפירש בבית יוסף ובכסף משנה ופי' דברי הפוסקים על נכון, זה ת"ד. וכ"ש לפי מה שכתבתי לעיל דיש לתלות דכבר היה מתוקן בבדק הבית ונאבד כמש"ל.
- בדק הבית לא ראהו מור"ם בעל ההגה"ה. בית שמואל אבן העזר סוף סימן ט"ו. והוא דבר פשוט דבדק הבית נדפס שנת שס"ו. ואלו הרב מור"ם משה עלה אל אלהים מקמי הכי טובא(יד).
- איברא דהאי שתא אשר היתה מנוחתו של הרב מור"ם לא ברירא לי כי בצמח דוד כתב שנפטר שנת של"ב והרב טורי זהב א"ח סימן ת"כ כתב שנפטר רמ"א יום ל"ג לעומר שנת של"ג.[2]
- ואנכי הרואה באבן העזר סי' קנ"ד בנוסח הגט שכתב מור"ם כתוב שנת ש"מ(טו). ומכל מקום הדבר ברור כי הרב מור"ם לא ראה בדק הבית שחיבר מרן כדבר האמור.
- והקרוב אלי שגם הרב סמ"ע לא ראהו שלא נתפשט בזמנו לפי מ"ש בנו בהקדמת דרישה י"ד שהרב חיבר חבוריו על הטורים עד שנת ש"ן כאשר יראה הרואה מתוך מ"ש שכבר היו מ"ו שנה שנעשו חבוריו על ד' טורים ודרישה י"ד נדפס שנת שצ"ה וגם כתב שם שהיו אחד ועשרים שנה שנפטר הרב. וקרוב הדבר שלא נתפשט אל עירו ואל שער מקומו בימיו. ובהכי אתנח לן מכמה קושיי והויי שיש על הרב סמ"ע מספר בדק הבית כאשר קצתם השיגוהו הרב ש"ך ורבנן בתראי ויותר מהמה המצא ימצא. אך אין תלונה על הרב כי לא נתפשט הספר בימיו. כן נ"ל לפום ריהטא שאינו זוכר שהרב הזכיר בדק הבית.(טז)
- וכתבתי אני בעניי בספרי הקטן מחזיק ברכה יו"ד בקונטרס אחרון סי' ס"א דראהו הרב לחם משנה ע"ש ובמש"ל בס"ד.
- ואשר כתבתי אני הדל שאני משער כי רוב הקושיות אשר האחרונים הקשו על מרן ז"ל כבר מרן ז"ל בבדק הבית קדם וסלקן. מעין דוגמא למה שהקשה הרב משנה למלך על מרן בכסף משנה פרק א' דסוטה בדין קנא לה על שנים דהראיות שהביא מרן אינם צודקות וכתב וכבוד אלהים הסתר דבר. ונעלם ממנו דמרן בבדק הבית מחק אלו הראיות וכמ"ש בקונטריסי ואין ספק דכמות זה אם היה בדק הבית בשלימות נחה דעת האחרונים דמרן מר ניהו הדר ביה שכן ראוי להיות חוזר.
- ואתיא מכללא אני בעניי כתבתי בקונטריסי דזמנין דבש"ע תקן דבריו, שלאחר מהדורא בתרא שתקן בבדק הבית כתב הדין בש"ע. והגם כי אין מופת חותך וגם אני הצעיר פקפקתי על הרב שיורי שכתב דש"ע חברו אחר בדק הבית כמ"ש בשה"ג ח"א מערכת שי"ן אות ל"א (עיין שלחן ערוך), מכל מקום אפשר דאיזה הלכות הקדים או אחר כך תיקן כדרך המחברים וזמנין דלא היה אדעתיה.
(לב) בדק הבית - קונטרס נחמד מהרב תורת חיים על ב"י הל' גיטין וכו' נדפס (א"ד תצ"ג) בסוף ס' גור אריה חדש דרושים.
(לג) בהיר - ספר שחיבר ר' נחוניא בן הקנה והוא היה ראש למקובלים ואחריו רשב"י. כן ראיתי שכתב מהר"א רווינו שמצא כתוב בזהר ישן נושן.(יז)
- ונראה שהכוונה הוא שהוא התחיל לחבר ספר בקבלה בפרסום, כי האף אמנם שכל דברי רז"ל הם בנויים על חכמת האמת וכמו שאמר רעיא מהימנא בפי' דכל התלמוד נתיסד על רזין דאורייתא, מכל מקום הלבישו הדברים מאד שאינו ניכר כלל כי הם מדברים סודי התורה. אבל ר' נחוניא בן הקנה התחיל לחבר ספר שניכר שהם סודות.
- וזו תשובה השבתי למשכיל אחד ששאל על אשר כתבו גורי האר"י זצ"ל שלימוד הזוהר הוא תקון גדול להאיר הנפש(יח) ולקדשה והרב זצ"ל נתן תקון לבעל תשבוה ללמוד חמשה דפים של תורה בכל יום אף על גב דלא ידע מאי קאמר דקריאתה זו הללא להאיר הנפש ולתקנה. ונראה כי דווקא לימוד הזה יש בו סגולה זו יותר על למוד משנה ותלמוד ומקרא והוא פלא כמה כחו גדול מכל התורה אם למקרא ואם למשנה. אלו דבריו.
- ואני אמרתי לו דע כי אין ספק כי כל למוד בתורה הקדושה נשא ורם והוא מרומים ובפרט אם יהיה לשמה באמיתות ודאי בונה בשמים מעלותיו ומתקן העולמות ומיחד הדודים. ואפילו מארי רזין תוב"ת גברא ללמוד מקרא משנה והלכה דבר יום ביומו כאשר דבר בקדשו רבינו האי"י זצ"ל וכמעשהו ממנו. אמנם אשר גדל למוד הזה היינו שהמקרא ומשנה והתלמוד הם מלובשים מאד ואינו ניכר בהם הסוד כלל, לא כן זה שמדבר בסודי התורה בפירוש ואין פתי הקורא שלא יבין דרך כלל כי דבריו בעמקי רזי התורה. ולכן להיות סתרי תורה גלויים בלי לבוש הן מזהירי"ן ומאירים הנפש ואף על גב דבצד מה דבריו סתומים וחתומים מאד היינו להבין סתר עליון בעצם ונודע תוכן הדברים על בוריין ועל מתכונתן דודאי צריכא רבה ולא יובנו הדברים כ"א מפי חכם גדול לאזן מקבל מבין. ברם בכללות ניכר היותן רזין עילאין והדברים עושים רושם בשרשיהם עליונים למעלה.
- ועתה ראיתי בס' ארץ החיים פי' תהלים מזמור ע"ב שהביא מאמרם ז"ל כי כל התורה קדש ושיר השירים קדש קדשים ופירש דכל התורה יש בה פרד"ס ואינו ניכר הסוד אך בשיר השירים הסוד בגלוי ולכן הוא קדש קדשים והאריך בזה ע"ש. והוא ע"ד שכתבתי בעניותי.
(לד) בחירה - לרבינו המאירי. עי' במערכת מ"ם בס"ד (עיין מה' מנחם בר שלמה לבית מאיר בחלק א').
(לה) ספר הבהירות - (עיין חכמתא רבתי).
(לו) בחירת המדות - (עיין חכמתא רבתי).
(לז) בינה לעתים - מהרב גדולי תרומה דרושים נחמדים ומתוקים.(ש'צ ד)
(לח) בית אבות - (עיין בתי כהונה).
(לט) בית אברהם - שו"ת להרב מהר"ר אברהם הכהן מק"ק זאמושטץ (ברלין תקי"ג)(יט). ועוד ראיתי בכ"י בית אברהם להרב מהר"א ן' חנניא על עגונא כמש"ל במערכת האלף (עיין מה' אברהם ן' חנניה בחלק א').
(מ) בית אברהם - עתה נדפס חדש ממש על ח"מ פלפל"א אריכת"א להרב המו' מר קשישא כמהר"א ישראל זלה"ה.(כ)
(מא) בית אהרן - מפתח גדול על כל המקרא מל"ו ספרי' חשוב ונצרך מאד.(כא)
(מב) בית אל - להרב הגדול רבינו דוד ככבי הזכירו הרב מהר"ם די לונזאנו בסוף ספר אור תורה.
(מג) בית אל - חלק מספר הבתים כ"י ונרמז בח"ב (עיין ספר הבתים להלן). ובשו"ת אהלי תם סי' כ"ח מזכיר ס' הבתים בדיני ברכות ע"ש.
(מד) בית אלהים - חיבר הרב המבי"ט מדרשות ומוסר ופי' פרק שירה ונדפס בוויניציא.(כב)
(מה) בית הבחירה - לרבינו מנחם בר שלמה לבית מאיר וקורין לו הרב המאירי. כבר כתבתי בחלק ב' (עיין ר"מ המאירי בחלק א') מהות החבור שהם פסקיו כסדר הש"ס ל"ג מסכתות, עש"ב עיין שם באורך. ומלבד פסקי מגילה אשר זה שנים יצאו לאור עתה מקרוב זרחה השמש למאיר ובא ונדפסו פסקי שבת. נדרים . סוטה. נזיר שנס"ן ליאי"ר. ושמעתי כי גם פסקי יבמות להרב המאירי ז"ל נדפסו בשלוניקי מקריב אמנם עד האידנא לא נראו בעליל. ומקרוב בא לידינו פסקי הרב למסכת יבמות ונדפס בשלוניקי יע"א(כג).(ש'צ ה)
(מו) בית דוד - פירוש המשניות למהר"ר דוד קורינאלדי נדפס באמשטרדם וראיתי לו ז"ל הגהות וחידושי דינים על ד' חלקי ש"ע כ"י.
(מז) בית דוד - על הטורים להרב הגדול מה' יוסף דוד אב"ד ור"מ דשלוניקי תשו' ובאורים וחי' דינים.
(מח) בית דין - (עיין בתי כהונה).
(מט) בית דין יפה - חברו הרב מהר"ש יפה מתשובותיו ולא נדפס.
(נ) בית דינו של שלמה - שו"ת מסודרות על ד'(כד) טורים להרב הגדול מר קשישא שושילתא דבי נשיאה מה' שלמה לאניידו זלה"ה ראש על אר"ץ הנצב"ה.
(נא) בית הלל - (עיין מ' הלל אשכנזי בח"א).(כה)
(נב) בית ועד - (עיין בתי כהונה).
(נג) בית חדש - זאת לפנים נדפסו(כו) שו"ת להרב בית חדש כידוע. ושוב נדפסו שו"ת גאוני בתראי ויש בהם כמה תשובות להגאון בעל בית חדש. ומחדש נדפסו תשו' בית חדש חדשות בפולין בעיר קארעץ בשנת הקמ"ה ויש בקובץ זה כמה וכמה תשו' מגאוני זמנו ומבניו וחתנו זכרם לברכה.
(נד) בית חדש - על הטורים (עיין מ' יואל אב"ד בק"ק קראקא בח"א).(כז)
(נה) בית יד - חבור מהרב המאירי בדיני נטילת ידים ראיתיו כ"י.
(נו) בית יהודה - שיטות מהגאון מה' יהודה בן ניסן אבד"ק קאליש.(כח)
(נז) בית יהודה - שו"ת בסדר ד' טורים להרב מהר"י עייאש אב"ד ור"מ בק"ק אלגזאייר תלמיד הרב מהר"ש צרור הרב המחבר פרי צדיק והי' שקדן גדול בתורה כנראה מרוב ספירו שנדפסו ואשר יש לו בכ"י. ובסוף ימיו זכה לבוא לעה"ק ירושלים ת"ו והיתה מנוחתו כבוד זלה"ה.
(נח) בית ה' - חיבר גדול חיבר הרב המקובל מהר"ש בן אלקבץ בחכמת האמת כמ"ש בס' שרש ישי פי' רות ובמקומו' אחרים.(כט)
(נט) בית יוסף - למרן ז"ל. ראיתי בית יוסף א"ח שנדפס שנת ש"י.
- והשם הזה נאמר לי ע"י המגיד ההוא אמר תקרא חבורך בית יוסף או ש"ע ע"ש בס' המגיד.
- ודע שקבלתי מאדם גדול בחכמה ויראה שקיבל מרב גדול שקיבל מזקנים שנתגלה בדור מרן ז"ל שהיו הרמ"ק והאר"י וכל קדושים עמהם סיעת"א דשמיא שישראל לפי הדור היו צריכים לספר זה שיקבץ כל הדינים ויגלה שרשיהם לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ובאותו הדור היו נמצאים שלשה רבנים ראוים לזה והם הרב מהר"ר יוסף טאיטצק והרב מרן והרב מהריב"ל וכל אחד מהם היה ראוי למלאכה זו. והסכימו מן השמים ותנתן דת על ידי מרן הקדוש מפני ענותנותו היתרה וכאשר נראה מספריו הקדושי' התוש?ה אל העי"ן. וכמ"ש בח"א (עיין מ' יוסף קארו) משם הרב מהר"א אלפנדארי בקונטרס עיגונא דף כ"ט שכתב דאין דרך מרן לספר בגנות מי שפוסק דלא כוותיה ומשתנו היתה משנת חסידים. ואשר שינה מדתו בא"ה סימן י"ז על תשובה הר"א מריודין ז"ל הוכרח משום מעשה שהיה שהתיר הרב המבי"ט ח"א סימן קפ"ו ובסי' קפ"ז כתב דמהר"ר יוסף עמד לו מנגד. ולבי אומר לי שהוא רבינו בית יוסף עכ"ל הרב מהר"א אלפנדארי. ואני בעניי כתבתי שם דאין צורך לדברים שבלב שהרי מפורש באורך בתשובות מרן בדיני מים שאין להם סוף שם נקבצו הרבה תשובות לדבר ממרן על הרב המבי"ט ותשובות גדולי הדור ע"ש.
- ואחר זמן רב ראיתי שהרב מהר"א אלפנדארי הנז' לא היו בידו תשובות מרן כמ"ש בקונטרס הנז' דף קי"ד ע"ש אמטו להכי רחש לבו ונכתב בספר. ואין להקשות מספר שאינו מצוי אצלו.
- ודע שקבלתי מזקני תורה ויראה ששמעו מפה קדוש הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ח אבואלעפיא שקבלה בידו שעל כלל מרן בפסק הלכה ללכת אחרי שלשה עמודי בית ישראל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכו' הסכימו קרוב למאתים רבנים בדורו וכך היה מרגלא בפומיה דהרב הנז' כי כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עשוה כמאתים רבנים.
- ועוד שמעתי שכאשר יצא לאור ס' בית יוסף אמר הרב מהריב"ל שס' זה ממעט הבקיאות וגזר על תלמידיו שלא ילמדו בו. והם היו לומדים לפניו ס' הטורים והוא היה אומר מקור נפתח לכל דין מהש"ס ומאז הימים לא אירע שנעלם מהרב מהריב"ל שום מקור דין ברוב בקיאותו. ואחר הגזרה הנזכרת יום אחד למדו דין אחד והרב לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש ונעלם ממנו הבקיאות וטרח בחפוש אחר חפוש פשפש ולא מצא. אז אמר הרב מהריב"ל נראה שמן השמים רוצים שס' בית יוסף יתפשט בעולם לכו חזו. ובפתחם מצאו איה מקום הדין בש"ס והתיר להם הגזרה. כי ראה כי הסוגיא ההיא היתה ידועה אצלו ונעלמה ונסתרה ממנו דן בדעתו ששמים לו זכ"ו למרן ז"ל.
בית יוסף עתה נדפס מחדש בדיהרנפורט ויש הגהות למטה חדשות ובכלל ויגש יהודה. ובא"ה יש פרישה ודרישה ובח"מ הוספת שחיבר הסמ"ע מלמד ד"מ ובדק הבית.
(ס) בית יעקב - שו"ת להרב מה' יעקב והיה אבד"ק צויזמר (דירנפורט תנ"ו) בזמן הרב ש"ך.
(סא) בית יצחק - חבור כ"י על קצת ש"ע א"ח להרב החסיד מה' ינו"ן הרב המחבר שיח יצחק.
(סב) בית ישראל - חבורי דרישה ופרישה על הטורים נקרא בית ישראל.(ל)
(סג) בית ישראל - דרשות למהר"ר ישראל בנבנשת קרוב א' להרב כנסת הגדולה והרב פני משה ונדפסו בקושטנדינא.
(סד) בית הלוי - חבור הרב מה' ישעי' סג"ל הורוויץ(לא) נכדו של הגאון החסיד בעל של"ה על כללי המיגו ועל איזה סימנים מח"מ ושקיל וטרי על הש"ך דו"ו תכ"ג.
(סה) בית הלוי - שיטות על קצת מסכתות מהרב מהר"ר לוי אשכנזי(לב) נדפס בזאלקווא שנת תצ"ב.
(סו) בית הלוי - (עיין מה' אליה הלוי).
(סז) בית לחם יהודה - על שלחן ערוך יורה דעה ונדפס בפיורדא תק"ז עוד עם הגהות שער אפרים.(לג)
(סח) בית המדרש - (עיין בתי כהונה).
(סט) בית מועד - הוא ספר קדמון מפסקי דינים ומר זקני הרב מהר"א אזולאי זלה"ה בהגהותיו מביא הרבה חדושי דינין ממנו. וגם הרב פרי חדש מזכירו איזה פעם.(לד)
(ע) בית מנוחה - (עי' ס' הבתים ב').
(עא) בית העוזיאלי - ט"ו דרשות ממה' יהודה עוזיאל נדפס בוויניציא שנת שס"ד.
(עב) בית העזר - חיבר הרב בנימן איספינוזא פי' על הראב"ע נביאים וכתובים באריכות והשב"ח השביח לראב"ע בהקדמתו מאד. ויש לו להרב הנזכר חבור על לשונות הרמב"ם ושו"ת.
(עג) בית הרואה - להרב מהר"ר שמואל פלורינטין אחרון מורה מקום מהאחרונים ע"ד לקט הקמח וקצת לשונות הרמב"ם. ושמעתי כי נדפס מחדש להרב ז"ל ס' מנחת שמואל דרושים ושו"ת.
(עד) בית שלמה - תשו' להרב מה' שלמה חסון(לה) דפוס [ק"ק] שלוניקי.
(עה) בית שמואל - על שולחן ערוך אבן העזר ונדפס עם חלקת מחוקק ונקרא אפי רברבי וזו היא המהדורא בתרא. כי בית שמואל מהדורא קמא אין להשגיח בו כי הרב המחבר עצמו הוסיף וגרע ושינה במהדורא בתרא והיא הנדפסת באפי רברבי.(לו)
(עו) בית תפלה - (עיין אור חדש).
(עז) בכור שור - (עיין הג"מ אלכסנדר סנדר שור בחלק א').
(עח) בן אלישע - ראיתי באיטליא ס' כ"י על איזה פרקים ממס' קידושין וכתוב שם פסקי הלכות בן אלישע. ושם נאמר דכבר כתב בפי' הסוגיות באורך אבל לא יכולתי להכיר מהס' הנז' שמו ושם עירו וזמנו.
(עט) בן דוד - ספר נדפס באמשטרדם שנת תפ"ט והוא השגות על הרב המקובל מהר"ם די לונזאנו בס' "עמר מן" פי' האדרא זוטא ולא הוזכר שם המחבר אשר לא כתוב בספר. ולא הדפיס אלא מאה לבד כמ"ש שם בהקדמה בסופה.
- אמנם ידענו שם המחבר והוא מהר"ר נפתלי בכמ"ר דוד מק"ק אמשטרדם כמ"ש הרב זרע ברך ח"ג על ברכות בהקדמתו. ושיבח מאד למהר"ר נפתלי הנזכר כי היה לו באמתחתו אלף פעמים כחבור הנ' בנגלה ובנסתר. ומרוב צניעותו וחסידותו לא היה מגלה כ"א להרב זרע ברך הנז' אהובו כנפשו, עש"ב עיין שם באורך(?). ושמו רמז בהקדמתו דף ד' מההקדמה ע"ב ד"ה ואם ישאל השואל ע"ש. ובסוף הקדמתו כתוב שהוא ממשפחת הגאון מהר"ר משה הייגרליך רבו ודודו של הגאון רמ"א.
(פ) בן מנוח - חיבור הרב הקדוש המקובל מה' שמשון מאסטרפולי הזכירו בהקדמתו לס' דן ידין פי' ספר קרנים. וכתב שחיבר מחנה דן פי' על הזהר וכן מנוח פי' על האדרות רזי דרזין ע"ש.
(פא) בן פורת יוסף - באור על הפטרות לרב אשכנזי מה' יוסף העס ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק קאסיל ומדינת העסין(לז). נדפס מחדש והוא באור רחב ושם הגהות מבן הרב המחבר מה' יצחק.
(פב) בן פורת יוסף - קצור חדושי דינים על אורח חיים אבן העזר חושן משפט למהר"י קובו נכד הרב הגדול עיר וקדיש מה' יוסף קובו ז"ל נדפס מחדש בשלוניקי יע"א תקנ"ז.
(פג) בן פורת יוסף - (עיין צפנח פענח).
(פד) בן שמואל - דרושים ממהרשד"ם נדפס בוויניציא שע"ו.
(פה) בני אברהם - שו"ת וקונטרס על הלכות גיטין וקצת דרושים להרב המפורסם ביושר העיון והסברא מהר"א מיוחס אב"ד ור"מ דק"ק קושטנדינא.
(פו) בני אהובה - חיבור על אבן העזר מהגאון מה' יונתן כ"י ועדיין לא נדפס.(לח)
(פז) בני אהרן - להרב הגדול והחסיד מהר"ר אהרן לפפא והם שו"ת דשייכי לחושן משפט וקצת באור לאיזה הלכות טור ח"מ. ועיין בחלק א אות נ"ה מערכת אלף (עיין מ' אהרן לפפא בחלק א).(לט) ובשו"ת הרב כנסת הגדולה הנדפסות מחדש יש לו כמה תשו' ושקיל וטרי עם הרב כנסת הגדולה.
(פח) בני דוד - חדושים מסודרים על סדר הרמב"ם שנתחברו ונלקטו מכתבי הרב מהר"ר פאלקון.
(פט) בני חיי - על ד' טורים ושיטות מהרב המפורסם מהר"ר חיים אלגאזי בכמהר"ר מנחם. ושם הגהות מהרב המופלא מהר"ח אלפנדארי וכל הגה"ה בפרק קול הי"ד המרבה. והיה תלמיד הרב מהר"ש אלגאזי כמ"ש בחלק א' (עיין מ' חיים אלגאזי מאיזמיר בחלק א'). וגם היה תלמיד מהרב מהר"א לפפא בעל בני אהרן(מ). והרב מה' אהרן אלפנדארי בעל יד אהרן היה נשוי בת בתו של הרב בני חיי. ולכן כשמזכיר ביד אהרן להרב בני חיי קראו בשמו מר זקנו כי היה זק"ן בית"ו.
(צ) בני יהודה - להרב מהר"י עייאש שו"ת ולשונות הרמב"ם.(מא)
(צא) בני יונה - (עיין מ' יונה ן' ריי בחלק א').(מב)
(צב) בני יוסף - דרושם על התורה מהרב מהר"ר יוסף יחיאל מרבני שלוניקי.
(צג) בני יוסף - נדפס מחדש לכמהר"י הכהן טנוגי ושם יש חדושים מהמאורות הגדולים מהר"ר צמח צרפתי ומהר"ר אברהם טייב ומה' יצחק לומברוזו זכר כולם לחיי עד.
(צד) בני יעקב - (עיין מה' יעקב ששון בח"א).(מג)
(צה) בני יצחק - דרשות ושו"ת להרב מה' יצחק חנין. וק' בענין קטן קושטא תקי"ח ע' במערכת יו"ד אות ק"ו (עיין מה' יצחק חנין בח"א).(ש'צ ו)
(צו) בני משה - שו"ת להרב משה שלטון אב"ד דקושטנדינא.
(צז) בני שמואל - חוברו מהר"ש חייון בן בתו של מהרשד"ם שאלוניקו שע"ג והוא על קצת הלכות מריש ח"מ ומעט מהלכות י"ט והלכות תערובות ושו"ת. ואין מקום להסתפק במה שנתספק בזה בסדר הדורות דף קס"ה ע"ב ואין להאריך.
(צח) בנימן זאב - (ע' מ' בנימן בכ"ר מתתיה בח"א).(ש'צ ז)
(צט) בנין אריאל - להגאון שושילתא דבי(מד) נשיאה מה' שאול זלה"ה אב"ד דק"ק אמשטרדם ובו שני חלקים. חדרי תורה על סדר הפרשיות וחמש מגילות וחדרי התלמוד על הש"ס. ואני הדל זכיתי לקבל פני שכינה בשנת תקל"ח מדי עברי בשליחות מצוה. וזכיתי להתבסם מתורתו ומענותנותו ושלמותו ר"ב חסד"א נקיט בידיה תנצב"ה.
(ק) בנין הבית - קונטרס חיבר מהר"ר יחיאל הלל בענין בנין בית המקדש ונדפס. ואחר כך הדפיסו בתוך פירושו לכ"ד הנקרא מצודת דוד ומצודת ציון אחר יחזקאל.
(קא) בנין יהושע - פי' על מסכתות קטנות חוץ ממסכת סופרים לאחד מרבני אשכנז.(מה)
(קב) בנין שלמה - להרב מה' נתן מאז ז"ל שיטה על מסכת סנהדרין. בפלפלא אריכתא.(מו) (ש'צ ח)
(קג) בעי חיי - תשובות הרב כנה"ג וקרא להן שמות. עץ חיים לשו"ת דשייכי לארח חיים. עץ הדעת לשו"ת י"ד. עץ הגן לשו"ת אבן העזר. עץ הדר לשו"ת חושן משפט. ועתה נדפסו ארבעה קובצים מתשובותיו. קובץ אחד מתשובות י"ד אותן שנדפסו המפתחות שלהן בס' קול בן לוי ונוסף עליהן עוד תשובות וגם קצת שו"ת דשייכי לא"ה ונם מועטים. וג' קובצים משו"ת ח"מ. ועדיין לא נתגלו שאר תשובות א"ח ואבן העזר.(מז)
(קד) בעלי ברית אברהם - כ"י פי' על המקרא למז"ה חסד לאברהם.
(קה) בעלי הנפש - מהראב"ד(מח) ונדפס עם עבודת הקדש להרשב"א. ובס' תודת שלמים נדפסו השגות הרז"ה עליו והגהות בעלי הנפש כי רבו הטעיות. ואחר כך בברלין הדפיסו בעלי הנפש מוגה עם השגות הרז"ה וכו'(מט). והזכירוהו התוס' ביומא דף י"ח ע"ב וז"ל "ביסודו של רבינו אברהם בר דוד זצ"ל מצאתי בס' בעלי הנפש וכו'" ע"ש.
(קו) ברוך שאמר - כתב מהר"י צונצין בס' נחלה ליהושע סי' א' וז"ל "מצאתי בחבור א' שנקרא ברוך שאמר חברו אשכנזי סופר בזמן מהר"ם מרוטנבורג וכו'" עיין שם.
- ואנכי איש צעיר בא לידי יד כהה קונטרס כתיבה אשכנזית ישן נושן ובלוי וכתוב שם שהוא ס' ברוך שאמר. ובהקדמה כתוב שחיברו מהר"ר שמשון בר אליעזר המכונה ברוך שאמר על שם שהיה קטן יתום מאב ואם ובן שמונה שנים היא אומר בבקר ברוך שאמר בקול נעים בבית הכנסת עד שכינוהו ברוך שאמר.(נ)
- וכזה ראיתי בתשובה מהר"ר דוד בר משה בלומיש(?) הובאה בשו"ת מהרש"ל סי' ל"ז שכ' ומ' שמשון ברוך שאמר. ברם חזה הוית למרן הבית יוסף אורח חיים סימן נ"ד שכתב "ודע שמצאתי קונטרס לחכם אחרון שמו ה"ר יצחק ברוך שאמר וכו'", עי"ש. ונראה שזה החכם בעל הקונטרס שהביא מרן והוא אחרון הי' מיוצאי חלציו של מ' שמשון ברוך שאמר הנז' ונשאר כנוי "ברוך שאמר" לכל זרעו.
- הגם הלום ראיתי אחרי רואי בתשו' מהר"ר שלמה נרבוני הובאה בתשובות מהר"י קאסטרו כ"י סימן קי"ד שכתב וז"ל {{צ|ידיע ליהוי שהחכם השלם החסיד והקדוש כמה"ר מלכיאל אשכנזי מצא קונטרס חיברו מהר"ר שמשון ברבי אליעזר מכונה ברוך שאמר.
- ועתה ראיתי בס' אליה רבה אורח חיים סי' ל"ב ס"ק מט' שכתב וז"ל "מצאתי בס' ברוך שאמר ולי אברהם אינו נראה פירוש העולם וכו'" ע"ש. ותמהתי דא"כ ברוך שאמר מאריה דאברהם הוא, עד שראיתי בשו"ת מהרי"ל סימן קל"ז שכתב וז"ל "והנה בתקון התפילין יסוד ה"ר אברהם שהגיהו ה"ר שמשון ברוך שאמר בירר וכו'. ואותו חיבור דסמכא הוא כי מאד דקדק המחבר והמגיה", עכ"ל. ונחה שקטה האר"ש.(נא)
(קז) ספר ברזילי - (עיין הגאון רבינו ברזילאי בח"א).
(קח) ברייתא דמלאכת המשכן - (עי' מדרש).(נב)
(קט) בריכת אברהם - למז"ה בסוף חסד לאברהם והוא קצור תומר דבורה שחיבר הרמ"ק זצ"ל.
(קי) ברית אברהם - להגאון מהר"א הורוויץ סג"ל אביו של הגאון של"ה כמ"ש בנדפס מערכת אל"ף (ע' מ' אברהם הלוי הורוויץ בח"א) ונדפס שנית בס' שער השמים של השל"ה בדפוס ראשון אך כשנדפס שנית שער השמים השמיטוהו.(ש'צ ט)
(קיא) ברית אברהם - דרושים כ"י מתוקים וחריפים להרב המובהק מהר"ר אברהם צמח אחד מרבני עה"ק ירושלים ת"ו מבית דינו של הרב המג"ן וראיתים כ"י. ומביא הרבה דרכים ממנו מופת דורנו מהרח"א בעץ החיים ושאר ספרים. והרב הנזכר הוא בנו הרב המקובל מהר"ר יעקב צמח ועיין בנדפס מערכת מ"ם (עיין מהר"ר משה במ' יהונתן גאלאנטי בח"א).
(קיב) ברית הלוי - פי' ההגדה כ"י להרב המקובל מהר"ש בן אלקבץ. והקדים ט"ו פרקים בסודי יציאת מצרים קודם פי' ההגדה.(נג)
(קיג) ברית מנוחה - כתב סדר הדורות דף קס"ה ע"ג וז"ל ברית מנוחה רבי אברהם בר יצחק מרמון הספרדי ספר עמוק בקבלה ומשמות מלאכים ופעולותיה' וקבלה מעשית. ברית מנוחה רב חמאי גאון קבלה כ"י עכ"ל. ונראין הדברים דסבר הרב דיש ב' ספרים הנקראים ברית מנוחה. ספר אחד הוא לרבי אברהם מגראנאט"ה ונדפס בשנת ת"ח כמ"ש. וספר ב' ברית מנוחה לרב חמאי גאון והוא בכ"י. ולדבר הזה יסלח האדון שאין כאן שנים והוא באחד והוא הנדפס. רק יש מיחסין אותו לרב חמאי גאון ועיין מ"ש בנדפס מערכת אות ק' דף ס"ט (עיין קבלה בקו"א).(נד)
ברית מנוחה ראיתי בכ"י גדול יתר מאד מהנדפס כפלים לתושיה וכמעט לא נדפס אלא חציו ובמה שנדפס יש חסרונות וחלופים וה' הטוב יכפר בעד. ומה שכתוב בראש הספר שעל הלשון ההוא בנה בנינו בס' מטפחת ספרים ראיתי נסחא כ"י שאין בו הלשון כסגנון המודפס(נה). ולפי מ"ש הרב עיר וקדיש מהר"י צמח ז"ל דמחבר ברית מנוחה קדם לרשב"י אם כן הל' ההוא הוא הגה"ה מבחוץ ואינו מן הספר. (ש'צ י)
(קיד) ברית שלום - דרושים נחמדים להגאון מהר"ר פינחס נדפסו בפפד"מ.(נו)
(קטו) ברך יצחק - דרושים נחמדים מהרב מהר"ר יצחק ברכה אחד מרבני ארם צובה ונדפס בוויניציא.
(קטז) ברכות בחשבון - מאסף כל שמות הקדש הנמצאים בספרים דרך א"ב וכל שם דבר שיש לו מנין וחשבון כתוב בצדו שרש מקומו. חברו הרב המקובל הגדול מהר"ר יעקב צמח כמ"ש בהקדמת ספרו קול ברמה פירוש אדרא רבא כ"י.
(קיז) ברכות בחשבון - קונט' פרפראות לחכמה לפרש איזה מקומות ברז"ל כפי חכמת המספר והתשבורת. והוא בסוף מרכבת המשנה ח"א להג"מ שלמה אשכנזי ע"ש (בהמ"ס מרכבת המשנה).
(קיח) ברכת אברהם - להגאון מהר"א טריויש צרפתי(נז) בר פלוגתיה דמהרלנ"ח והוא מדיני נט"י באריכות גדול.(ש'צ יא)
(קיט) ברכת אברהם - דרושים נחמדים להרב מהר"ר אברהם ברודו(?) שהיה בזמן הרב פני משה והוא על ספר בראשית.
(קכ) ברכת אליהו - קובץ קטן למהר"ר אליהו שפירא מרבני פולין והיה שנים רבות פה ליוורנו והרב ז"ל היה בקי בקבלה מעשית. ואמר לי שעבר הש"ס ז' פעמים והיה חסיד ופרוש זלה"ה.(נח)
(קכא) ברכת אליהו - נדפס מקרוב למ' אליהו דוויך מארם צובא.
(קכב) ברכת הזבח - מהגאון מהר"ש קאידינוב' על סדר קדשים חוץ מחולין ובכורות. ספר נכבד מאד קב ונקי הפליא עצה הגדיל תושיה בהגהותיו וחדושיו האמתיים בדרך קצרה וכשרה.(נט)
(קכג) ברכת טוב - דרשות על התורה ולקוטים מהרב מהר"ר משה כ"ץ נראל אב"ד דק"ק מיץ. והוא אבי החכם השלם הרופא המחבר ספר מעשה טוביה ברפואות וחכמות וחידושי עולם. ובספר ברכת טוב יש הסכמה מרבינו מהר"י רוזאניס וחבריו הרבנים רבני קושטנדינא. ובנו כמה"ר טוביה הוזכר בשו"ת חות יאיר סוף סימן צ"ב ושם בהשמטות דף רנ"ח ע"ב כתב הרב חות יאיר על החכם השלם כמה"ר טוביה הנזכר וז"ל "היה אחי חורגי בן הגאון מהר"ר משה נראל שהיה אב"ד בק"ק מיץ. וא"א הגאון נשא אלמנתו בזיווג שני שנת כד"ת", עכ"ל. ובס' ברכת טוב כתוב דנח נפשיה שנת תי"ט וכתוב שם דהיה חבירו של הגאון מהר"ר העשל. וכנראה שהיה תלמיד מהגאון מהר"ר יעקב אביו של הגאון מהר"ר העשל כנראה שם ושאר דוכתי. גם היה תלמיד מהג' מהרש"א בעל חדושי הלכות כמ"ש בסוף דף ו' ע"ד.
(קכד) ברכת ה' - להגאון מהר"ר נפתלי כ"ץ כולל הקדמה גדולה ושיטת ברכות ועל כל סדר זרעים. וזה השם בכללות. ויקרא להם שמות בפרטות. להקדמה גדולה ארוכה וערוכה בחבור סמיכות למסכתות כל הש"ס משנה קרא בשם "סמיכת חכמים". ולשיטת ברכות קראה "קדושה וברכה". וליתר פירושו לסדר זרעים זה שמו משך הזרע. ותרי מגו תלתא נדפסו.(ס)
(קכה) ברכת שמואל - מהגאון מהר"ש קאידינובר דרושים חריפים על התורה ובאור מאמרים תמוהים והקדמות נוראות כמ"ש בדנפס אות שי"ן (ע' מ' שמואל קאידינובר בח"א).
(קכו) בשורת אליהו - פי' רות מהרב אליהו הכהן ז"ל.(סא)
(קכז) בשמים ראש - עתה מקרוב נדפס ספר זה בברלין ויש בו סימנים שצ"ב מתשובות הרא"ש ושאר גדולים וזה שמו; "בשמים" -- גימטריא שצ"ב, "רא"ש" -- תשובות הרא"ש. וזה הספר הכינו וקבצו וחקרו הרב הגדול מהר"ר יצחק די מולינא ז"ל אשר מצא ספר גדול משו"ת הרא"ש וגדולים אחרים אצל גביר אחד והוא סילת וזיקק ולקט קובץ זה ועשה עליו הגהות כמפורש שם. ועוד יש הגהות כסא דהרסנא(סב). ואשמע אחרי קול רעש כי יש בספר זה קצת דברים זרים ואמרו שהמעתיק הראשון בארץ תוגרמה מכ"י הרב יצחק די מולינא ז"ל יש לחוש שהוסיף וגרע. ולכן הקורא בספר זה לא יסמוך עליו דאפשר דתלי בוקי סריקי בגדולים עד אשר יחקור ויברר הדברים ודברי אמת ניכרים. ודי בזה. ואחר זמן ראיתי בדפוס דברי הגאון הגדול המפורסם ר"מ ואב"ד דק"ק ברלין יע"א מהר"ר צבי הירש נר"ו אמר מר כי שמע מוציאי דבה על הספר הנזכר. והפיץ והדיח כל הדברים יגעים ואסהדתיה דרב כי הס' תמים כתיב ביה והיה עשר שנים בביתו טרם שנדפס. ואהניא לן יק"ר סהדותא דפו"ס בדת"א ותנן בבחירת"א.(ש'צ יב)
(קכח) בשמת בת שלמה - (עי' אלים).
(קכט) בשר על גבי גחלים - הוא ס' קדמון מזכירים אותו הראשונים ונקרא כך הספר הנזכר שישנו בנותן טעם בבשרא אגומרי וכן כתב מהרי"ל בלקוטיו וכתב שם דנאבד הספר בזמן הגזרות.
- וראיתי בסדר הדורות דף נ"ד ע"ד שכתב וז"ל "ר' שמואל הלוי היה ראש ישיבה בטוליטולא שכן נראה אגרות בינו ובין הרמב"ם וכ"נ בהגהות הרמב"ם פרק ב' דתפלה ובתשובת הרא"ש כלל ל"ב סי' ה' שחיבר ספר בשר על גבי גחלים עש"ק וכו'", עכ"ל. וחפשתי וראיתי שהעתיק דברים אלו מס' שלשלת הקבלה סוף דף נ"ח דפוס אמשטרדם וכמו שרמז עש"ק ששם כתב שהוא ראה בתשובות הרא"ש הנז' שזה הגאון חיבר בשר על גבי גחלים, ע"ש.
- ומה נעשה להגאון בעל סדר הדורות שרצה להאמין לכל דברי שלשלת הקבלה בחלק הרבנים וכרות עמו הברית. והרי המסת כל שם בתשובת הרא"ש יראה בתשובת רבינו ידידיה אשר שם וז"ל כי מצאתי בספר אור זרוע כ"י ה"ר שמואל הלוי מווירמישא בספר בשר על גבי גחלים תשובת רב פלטוי גאון וכו'. והדבר מבואר כי ס' אור זרוע היה כתב יד ה"ר שמואל הלוי מווירמישא שהוא העתיקו. ובס' אור זרוע כתב בספר בשר על גבי גחלים תשובת רב פלטוי, כלומר שאור זרוע כותב שמצא בס' בשר על גבי גחלים שהביא תשובת רב פלטוי. ומעתה מבואר הדבר שאין ה"ר שמואל מחבר ס' בשר על גבי גחלים אלא הר"ש הוא הסופר שהעתיק אור זרוע. ועוד שזה הסופר הר"ש הוא מאשכנז מעיר ווירמייש"א. והר"ש דהוא עסיק ביה הוא ספרדי ראש ישיבה בטוליטולא. ובסדר הדורות דף מ"ח ע"א כתב דמצא כתוב דרב ביבי גאון חיבר ס' בשר ע"ג גחלים אך ברוקח סימן רכ"ז כתב שחיברו רב יהודאי גאון וכו' ע"ש.
(קל) בתי כהונה - שני חלקים כולל ד' בתים. בית דין משו"ת. בית ועד מלשונות הפוסקים. בית אבות על הש"ס. בית המדרש דרושים להרב המופלא מר קשישא מהרי"ך (מ' יצחק הכהן רפאפורט) ולא נדפסו מדרושים כ"א מעט מזער. והרב מהר"י שאול תלמידו בס' קול יעקב כותב משמו כמה דרכים נחמדים ע"ש. ובהיותי עומד ומשמש לפני הרב מהרי"ך הנזכר הן כל יקר ראתה עיני תיבה מלאה מכתבי הקדש שלו מכל אבקת רוכל. והרב היה מליץ גדול כנראה מהקדמותיו הנדפסות אך עיני ראו הרבה כתבים שכתב בהיותו בעה"ק ירושלים ת"ו בבחרותו וקצת כשהיה רב באיזמיר ארש עריב"ה העמוקה והרחבה ושיחה נאה להפליא רובה לשון תלמוד.
(קלא) ס' הבתים - מזכירו מרן בכ"מ. ובשו"ת מהר"ר תם סי' כ"ח כתוב ס' הבתים לרב הנכבד. ושמעתי שבעיר פיס ימצאו שם שו"ת הרשב"א כתיבת יד קראו בשמותם ספר הבתים.
- ועתה זכיתי לראותו והוא שני חלקי מתשובות הרשב"א סדרם הרב מהר"ר חייים בכ"ר משה ן' חביב ש' הרס"ה מעיר פיס והוא מהבאים מגרוש ספרד וחתם שם חתימתו כלשון הזה: הברכים אשר לא כרעו לבעל והאש והעצים סביב הצעיר חיים בן לאדוני הר"ר משה ן' חביב זלה"ה. והספרים הנזכרים הם מכתיבת המסדר עצמו וחלק א' הוא כ"ט בתים וחלק ב' כ"ה בתים. וכל בית הוא כמו כלל שבשו"ת הרא"ש שמקבץ התשובות שהם מענין א' כגון שבת וכיוצא קדושין גירושין וכן על זה הדרך עדר עדר לבדו. וכל בית מספר סימנים בפני עצמו וקראם שערים. ושערתי שיש בשני החלקים יותר משלשת אלפים תשובות. כי התשובות שיש להם לכל אחד סימן או שער יעלו יותר מס' אלפים ושש מאות. אבל יש בכמה שערים שיש בכל א' הרבה תשובות. אמנם לפום ריהטא נראה שיותר מחציין או רובן כבר נדפסו בד' חלקי תשובות הרשב"א דהיינו חלק ראשון המפורסם שנדפס בבילוניא. ושוב נדפס בוויניציא עם מורה מקום. ושוב נדפס בהגאוו"א שנת של"ם בקובץ קטן. והאמת כי שלם הוא ביופי והדור. והחלק ב' הוא תשובות הנדפסות בליוורנו רובן בדיני ממונות ונקרא תולדות אדם. וכן קורא הרב כנה"ג לתשובות אלו חלק ב'. והח"ג נדפס מקרוב על ידי הרב המופלא מר קשישא כמהר"ר אברהם ישראל זלה"ה. והח"ד הם תשובות המיוחסות להרמב"ן שכתב הרב בצלאל אשכנזי שהם מוטעות הרבה. ויתר על כן יש תשובות להרשב"א דפוס ישן באותיות מרובעות והזכירם הרמ"ח בס' לקט הקמח א"ח דף כ"ח ורובם נדפסו בח"א.
- והגם דרוב תשובות ס' הבתים נדפסו אין ספק דגם בתשובות הנדפסות יהיה איזה שינוי לטובה או יותר באורך בספר הבתים הנזכר.
(קלב) ס' הבתים - שהזכיר מרן ומהר"ר תם כמ"ש לעיל. בריש ספר מעשה רקח מביא מחדושיו על הרמב"ם. וראיתי אני הצעיר מספר זה חלק אחד כ"י והוא בית רביעי בית מנוחה בדיני שבת ועירובין ויה"כ. ובכמה ענינים עמוקים כותב ודבר זה יתבאר ברחבה. נראה שהרב עשה בסוף החבור רחבה שאחורי הבתים וכל מידי דצייר וחתים עייליה לרחבה הרחיבו והעמידו על ברויו. ושם מזכיר בית אל שהוא חלק א' מהבתים. והרב הנזכר מזכיר הרשב"א.
קונטרס אחרון[עריכה]
(ק"א א) באור ופירוש איוב משלי תהלים -
- שמעתי שאמרו בעלי הפרשים שבאיוב יקרא האדם פי' רלב"ג וירוה צמאונו, ובמשלי יקרא פי' עמנואל, ובתהלים יקרא פי' ר' דוד קמחי. ואתנח סימנא -- שפת אמת תכון לעד, אמ"ת ר"ת איוב משלי תהלים. לעד ר"ת לוי עמנואל דוד, והם כסדרן. ובסדר הדורות כתב ר' עמנואל ממשפחת הצפרוני וכו' וחיבר פי' התורה וספר שירים הגם שיש אנשים שתפסוהו עכ"ל דף נ"ח ע"ב. ואני הצעיר כתבתי עליו בגליון לא אנשים תפשוהו כ"א רבן של ישראל מרן הקדוש בש"ע א"ח סי' ש"ז סעיף ט"ז ע"ש דבריו הקדושים. ועיין בספרי הקטן מחזיק ברכה בקונטרס אחרון א"ח שם איזה ספרים מותרים לקרות בשבת ובחול ע"ש.(סג)
(ק"א ב) בר יוחאי פיוט - (עי' מ' שמעון ן' לביא בח"א).
הג"ה מנחם ציון[עריכה]
הערה (א): ובX"X גט מקושר נדפס רק על ה' יוה"כ.
הערה (ב): ומ"ש בה"ט או"ח ס"ס רפ"ח מהר"י על שם סמ"ג צ"ל מהר"י על סמ"ג, גם חיבר ביאור על שערי דורא דו"ו שפ"ט וביאורי רש"י על התורה שע"ה.
הערה (ג): ד' ליסבון רמ"ט פיזארי רע"ד ויש בו שינויים הרבה מדפוסים האחרונים וז"ל ספר הכונות ביאור רמב"ן על התורה עמוק מאוד ואין מי שישיגנו והוא ספר גדול הערך ע"ש. והיש"ר מקנדיא כתב שבעל מעשה ה' חי' פי' על הרמב"ן על התורה עי"ש.
הערה (ד): פפד"א תכ"ה ותמ"ג והוא למו"ה אברהם במו"ה חיים לוסקר מפוזנא אבד"ק ראסיין ולא נדפס רק על ג' סדרים זמ"ן.
הערה (ה): והוא בה"ט הראשון על או"ח נכד הטו"ז ומש"ל בהג"ה מ"ץ ח"א יו"ד סי' למ"ד בשם בעל כתנות אור עלי' קאי ולפי"ז לא קשיא מידי מה שהקשתי שם ועי"ש עוד סי' שצ"ח. ומנ"ך בעיר קינגשבורג בש' תק"ח (ויכ"ר יוס"ף א"ת אחי"ו וה"ם ל"א) ולזה הערני ידידי מנוער מוהר"ם ענזיל בירנבוים נ"י ש"ץ דשם.
הערה (ו): והוא למו"ה זכרי' מענדל אבד"ק בעלזא (ומתחלה הי' רב בבהכ"נ גבוה פק"ק קראקא) בהג"מ אריה ליב הנזכר לעיל בטעות (ח"א מ' צ"ח) בשם הג"מ ליווא ודמות ארי' על קברו ע"ש והיה נקרא בשם טוב הויכר ר' ליב בהג"מ זכרי' הנביא. והגאון בעשו"ת חת"ם אה"ע כתב דאין לסמוך עליו להלכה מה שהביא בשם האחרונים דעיקרו לא בא רק לעורר על המעיין ולהראות לו מקום עיי"ש.
הערה (ז): להג"מ אברהם אופנהיים ר"י דק"ק מנהיים וחיבר גם ספר מרגניתא שפירא כמבואר בהסכמת הג"מ שאול הלוי אבד"ק האג (ש' שלח"ן מלכי"ם).
הערה (ח): וע"ל כ' ל"ב.
הערה (ט): למוהר"י איזק במוהרי"ל מים הלוי עפשטיין הי"ד אבד"ק מרגינטהיים וק"ק אופיבאך תלמידו של הג"מ אברהם ברודא.
הערה (י): למו"ה חיים נחום רפאל מוצירו (שאלוניקו תקט"ו) ובו ג' ספרים נפתחים שו"ת מד' חלקי ש"ע וספר מעשה נסים דרשות וספר גירסא דינקותא ענינים נפרדים דפוס שאלוניקו תקנ"ב ונפטר ער"ה תקס"ב.
הערה (יא): ובספר ראש אפרים סל"ו (למהראז"ה) הביא ספר תקון הבית להג"מ מאיר (תלמידו של בעל שארית יוסף) לישב כל השגותיו של בעל בדק הבית.
הערה (יב): ועי' ברכ"י שם.
הערה (יג): וכ"כ בספר נר מצוה לר"י ן' סיד ח"ב בכללי הפוסקים ע"ש, ואך הרב בעל המעלות שלשמה גמגם בזה ועטו"ז או"ח (ס"ג סק"ה).
הערה (יד): גם בעל הב"ח ותיו"ט לא ראו אותו וכמ"ש הש"ך יו"ד הלכות טרפות ריש סימן ל"ד והבאתי גם כן סמוכות לזה ממ"ש הב"ח יורה דעה סוף סימן קצ"ד בנוסח רוב פדחת שכ' הרמב"ם עי"ש, ועיין פמ"ג יו"ד ריש סימן תרצ"ו עי"ש וצ"ע.
הערה (טו): וזה ודאי טעות סופר, וצ"ל שכ' וכמ"ש הדרכי משה יורה דעה קכ"ד סקי"ז בלשון הזה מצאתי בשו"ת הרלב"ח שנדפס ש"ם צ"ל ג"כ ש"כ (או שכ"ח כי הנמצא אתנו הוא משנת שכ"ח) ואח"ז מצאתי להדיא כדברי בספר טיב גיטין למהראז"ם שמות עיירות אות כ"ו ע"ש ועי"ל דהמעתיק היה כותב כן לפי שנתו שעמד בו. ועי' הקדמה למחזור קרבן אהרן למהראז"ם עי"ש או לדוגמא כ' כן כדמצינו בכמה מקומות ועל ו' י"ב ובהגה מ"ץ שם ועי' בה"ט או"ח סי' ת"ש(?).
הערה (טז): ואנא בריה קלה מצאתי ראיה לדבריו מיו"ד סי' צ"ז שהקשה הדרישה על הבית יוסף שם ולא ראה מה שבעל הבית בעצמו תיקן את ביתו שם.
הערה (יז): ובספר האמונות לרש"ט רפ"ט כתב בזאת הלשון: ספר הבהיר המיוסד בלשון ירושלמי וכו' והס' ההוא בא מא"י לחסידים הראשונים וכו' והס' ההוא מקצתו מצאוהו חכמי אשכנז הזקנים ומסרוהו מגאון לגאון עד גאוני פרובינציא הקדמונים ומשם לספרד ובו סוד האמונה והם בתכלית ההסתר עי"ש. ובס' דרך אמונה מ"כ ש"ג עי"ש ובווילנא נדפס ספר הבהיר השלם עם פי' אור הגנוז לא' מתלמידי הרשב"א ועם ביאור הגר"א ז"ל ותחת יריעות משכנותם נמצא ספר הבהיר כ"י ישן נושן על קלף ובדף האחרון איתא בזאת הלשון תפלת היחוד לר"י בן הקנה בא"י שדי טהור בטוהר המציאות ואדיר באחדות וכו' וכ"פ הביא שם בשם ר' יוחנן ור' רחומאי ור' ברכיה ע"ש.
הערה (יח): גם כאן צ"ע על המסדר בן יעקב שגרע וקלקול לשון חיי"ם כאשר הוא בשם הגדולים דפוס ליוארנא וז"ל שם שלימוד הזוהר הוא תיקון גדול וכו' וחמשה דפין של הזוהר וכו' ובמקום לימוד הזוהר וכו' כמה גדול כח הזוהר מכל וכו' אמנם אשר גדול לימוד הזוהר וכו' לא כן הזוהר שמדבר בסודי התורה וכו' ובצד מה דברי הזוהר סתומים וכו'
הערה (יט): אבד"ק טרלא גיסו של בעל מרכבת המשנה.
הערה (כ): ושמו היה חיים אברהם ישראל (נדפס בליווארנא תקמ"ו).
הערה (כא): מאסף ומקבץ מס' תולדות אהרן מראה מקום מבבלי ותולדות יעקב מ"מ מירושלמי עיני אברהם ?רבות תולדות יהודה מילקוט פתח עינים מזוהר והוסיף נופך משלו מכמה ספרים. והרי זה המבואר בהקדמתו לנביאים והוא למו"ה אהרן במו"ה שמואל מפוזנא (דפוס פפד"א ת"ן) ואח"כ בווילנא עם הוספות ותיקונים לח"א.
הערה (כב): נדפס גם בפ"ע בשם ס' הנחמד (שקלאוו תק"פ) וצ"ע על הג' יעב"ץ בהקדמתו לספר זמרת הארץ פי' לפרק שירה שלא הזכירו כלל ע"ש.
הערה (כג): שנת תצ"ד, והג"ה שבתוך הם המה לר"י הכהן ארדוט וכמש"ש בהקדמה והג' מהריט"א החזיק בידו הר"ש סנגויניטו להביא לדפוס פי' המאירי על מס' שבת שנת תקנ"ג ונתן כתב מליצה מפוארה בידו על מס' יומא נדפס בירושלים תרמ"ה ועל ביצה בברלין ועל מס' בבא בתרא בוויען ובליווארנא תקפ"א נדפס בית הבחירה לאבות עם סדר תולדות תנאים ואמוראים.
הערה (כד): וע"ל למ"ד ל"ח.
הערה (כה): על יו"ד ואה"ע זאלקאווי תנ"א וחי' גם כן על התורה, והמה בכתובים והי' אבד"ק ווילנא ושמ"ך כ"ב טבת ת"ן, ומה שכתבתי בח"א בהגה מ"ץ שנפטר בזאלקאווי הוא טעות.
הערה (כו): בק"ק פפד"מ תנ"ז ובשביל שהיה השער שבשו"ת הב"ח מצוייר בציורים שונים וכעין צלמי ע"ז שלהם על כן חכמים שבאותו הדור היו אוסרים מלבא שעריו בשער מחנה ישראל וע"כ בל יראה ובל ימצא שו"ת הב"ח עם השער.
הערה (כז): ג"? נדפסו שנת שצ"א שצ"ט ות"ד בש' קרק"א על ידי בנו ה"ר שמואל צ"ה וע' שארית ציון בסופו ע"ש.
הערה (כח): ונקרא גם בשם חי' מהר"י ר"ן דפוס דעסייא תנ"ח.
הערה (כט): ומ"ש בעל שפת"י (בית ד') לה"ר משה אלקבץ הלוי הוא ט"ס.
הערה (ל): והיה נקרא על שם חמיו מו"ה ישראל במוהר"י פו"מ דק"ק לבוב.
הערה (לא): בהג"מ יעקב מקראקא (ושמ"ך זאת חנוכה ת"ג) והי' בווילנא ובערי איטליא ואח"כ שב לארצו ונפטר שם (תנ"ח) והיה תלמידו של הג"מ יעקב שור בהמ"ס בית יעקב על סנהדרין.
הערה (לב): ואולי הוא בהמ"ס עטרת שלמה עה"ת וה' מגילות וה' נקרא על שם אביו מוהר"ש מבראדי.
הערה (לג): ועח"א אות צ' א' ולקמן ע' ל"ח, והגהות ותוס' חי' שבו הנקראים בשם שערי אפרים הוא למו"ה אפרים זלמן ב"ר אליקים פייביש אב"ד דמדינת קורלנד.
הערה (לד): הובא גם כן בשו"ת מהרי"ק שורש קנ"ב ובכ"מ [=כסף משנה?] פ"ז הי"ח מהלכות יום טוב. וע"ל ח"א ש' י"ט ד"ה הרשב"א חי' עבודת הקדש ע"ש.
הערה (לה): בשנ תסכ"ת עם פסקי מו"ה דניאל אשטרושיה (עח"א ד' נ"ה).
הערה (לו): וע' טיב גיטין למהרא"ז מרגליות בלקוטי שמות סק"ח, נדפס ראשונה בדיהרנפורט שנת תמ"ט ומהדו"ב בק"ק פירטה ש' תנ"ד, ולפי זה לא קשיא קושיית בעשו"ת שבות יעקב ח"ג סקי"ח עי"ש, ובשו"ת נו"ב אה"ע סי' ק"ד ע"ש.
הערה (לז): בשנת תק"ם והיה חתן הקצין מו"ה משלם ראטהשילד, (ומ"ש בספר רגלא דאמוראי משנת תרכ"ה דהג"מ יוסף בעהמ"ס פורת יוסף נפטר ש' תמ"ה יו"ד אדר ודאי כוון לאחר).
הערה (לח): ונדפס אח"כ בפראג ש' תקע"ט על ידי נכדו מו"ה גבריאל מדרעזדין עם הג"ה מהרב מו"ה אורי מדרזדן.
הערה (לט): עוד נדפס ממנו שו"ת בספר אבקת דרכים דרושים ושו"ת למו"ה ברוך קאלמוטי שאלוניקי תקע"ד.
הערה (מ): וכן כשמזכיר את הש"ך כתב "מו"ר הש"ך", ולפי זה באו גם מחכמי ספרד לישיבת הש"ך ואולי הוא ר"ת "מורינו ורבינו" ושם תפארת הוא. גם מצינו בו סי' ת"ך ותכ"א חו"מ מכנה"ג של"ה בדפוס ומ"ש בה"ט לאו"ח בני חייא צ"ל בני חיי.
הערה (מא): וגם על פרש"י עה"ת ועמ"ש בעל משכיל לדוד בראשית ע"פ נעשה אדם וגו' ע"ש.
הערה (מב): עש"ת כרם ש מה חו"מ סמ"ה וספר בני דוד על הרמב"ם.
הערה (מג): על בעל העיטור ועל הרמב"ם והטורים וגם שות (קושטא דע"ת).
הערה (מד): א"ד (תקל"ח) ועוד קודם זה נדפסו חי' עה"ת בשם חצר החדשה בתוך חומש אברבנאל (א"ד תקכ"ח) ומסרתיו לידידי א' להביאו לדפוס מחדש בלבוב.
הערה (מה): למו"ה יהושע פלק דיין דק"ק ליסא במוהר"י אייזק מברעסלא (זולצבך תצמי"ח) ועד היום נדפסו ד' פירושים על מס' קטנות לקח טוב למוהר"א ליפמן ש' תפ"א בנין יהושע נחלת יעקב וכסא רחמים להמחבר ז"ל.
הערה (מו): וכן על מס' ע"ז וקרא שמו בנין שלמה ע"ד מגיני שלמה על שבא לתרץ ולהציל דברי רש"י מקושי' התוספות וע' הג"ה ש"ץ בסופו.
הערה (מז): נדפס בשאלוניקו תקמ"ח.
הערה (מח): צ"ל בעל הנפש וע"ס תמיד דעים סל"ז.
הערה (מט): וה' נדה להרמב"ן וחי' הר"ן על נדה וכעת נדפס עם ביאור והג"ה לח"א.
הערה (נ): וא"ל עוד דמלת ברוך שאמר ר"ת רבי שמשון בן רבי אליעזר מורה וכותב (ר"ל מורה צדק וסופר).
הערה (נא): וצ"ע דכן הוא להדיא בר"ס ברוך שאמר שהעתק מתחלה דברי סופר מובהק הר' אברהם זינצהיים מפראג ע"ש ונדפס אח"כ גם עם סדר א"ב לר' ליפמאן בע"ס הנצחון (שקלאוו תקס"ד) ובווארשא ע"י ידידי מוהר"א וואלדען תרל"ח.
הערה (נב): ונדפס עם הג"ה לח"א (אופיבאך תקס"ב).
הערה (נג): וכבר זכינו לאורו כעת ונדפס בלבוב זה לא כביר.
הערה (נד): ולענ"ד גם לדבריו יסלח לי כבוד האדון המחבר ז"ל אחרי דשם חמאי גאון לא נמצא כלל בין שמות הגאונים ואף רבינו שרירא גאון באגרת רש"ג המונה במספר צבאם ולכולם בשם יקרא לא מצינו שם זה כלל, ואולי תיוהא קחזינא הכא דר"א ב"ר יצחק המחבר ברית מנוחה הי' חמיו של הראב"ד ואליהו זכור לטוב הי' נתגלה אליו (וע' בח"א א' ו') בהמ"ס האשכול, והראב"ד בס' תמים דעים מזכירו איזה פעמים בשם חמי הגאון ואף אתה אל תתמה על יחוס תואר גאון דכבר פסקה מימות רה"ג, דהרי גם כעת מיחסין בשם גאון, וע"כ א"ל דאיזה סופר או מעתיק שהי' רואה בשער ספר ברית מנוחה כתוב בכת"י הראב"ד דהוא מרב חמאי גאון הי' טועה וסובר שהי' נמצא איזה גאון בשם זה והוא המחבר ולא ידע במח"כ את אשר לפניו שהוא רק כינוי לחמיו. ולפי זה מה מאוד יתאימו לנו לשון ספר היוחסין וז"ל "ראב"י חיבר ספר האשכול וספר הברית בקבלה", ע"ש, וכונתו לספר ברית מנוחה. ואמנם ספר הברית שחבר ר"א ב"ר יצחק מרמון ספרד (גאראנאטה) שחבר ספרו בש' ק"ס והובא כ"פ בפי' ס' יצירה לבוטריל רק ע"ד חקירה הוא ולא ע"ד קבלה כספר ברית מנוחה (ואולם בספר הפרדס שער עשר ולא תשע הביא ס' העיון לר' חמאי גאון וכן בפ"ד לצחצחות הביא ספר היחוד לר' חמאי גאון). וראה נא דגם ספר האשכול אף שכל דבריו רק על הנגלות לנו עם כל זה נגובים גם שם איזה מקומות מדברי המקובלים כמו בה' מנחה וערבית לש"ק ובהל' תפלין וברכת הודאה עי"ש. ולפי זה מ"ש בעל סדר הדורות ברית מנוחה ר"א בר"י מרמון ספרד ס' עמוק בקבלה צ"ל ס' הברית והוא רק ע"ד המחקר ואין לו עסק בנסתרות שם ועם שמות המלאכים ופעולותיהם וגם הובא שם דברי המורה כ"פ, ועי' ש"ע להאר"י ד' פפד"א דכ"ו, (וע"ע בהג"V ש"ץ בסוף הספר).
הערה (נה): וגם לדבר זה יסלח לי כבוד האדון המחבר ז"ל, דנראה מזה דהמח' הי' מסכי"ם לפתחו ואמנם עכצ"ל דמהר"י צמח גופא רק לישנא קלילא נקיט, ודבריו המה מפורשים ומבוארים בספר עץ החיים למהרחו" ושם נאמר דהר"י ז"ל אמר רק דספר ברית מנוחה נעשה ע"פ גלוי נשמת צדיק קדמון מרשב"י ואם כן עדיין י"ל דהמח' חי אף אחר הגאונים וכנ"ל (וע"ד גלוי המגיד למרן הבית יוסף ז"ל וכעין רעיא מהימנא) ובפרדס שער הנקודות ובשער האותיות פ"א כתב וזה לשונו: ספר ברית מנוחה ודאי כ"ד דברי קבלה מפא"פ או מפי מלאך שאינם מושגים ברוב עיון ושכל רק השגה נפלאה ברוה"ק עי"ש, ובספר הכונות וספר לימודי האצילות, ועי' גם כן בהקדמת ספר זוהר חי ובהקדמת ספר קסת הסופר על שו"ת מן השמים לידידי הרב החכם הבלשן חוקר ומקובל כליל המדעים מו"ה אהרן מרקוס ז"ל מה שהאריך גם כן בזה והביא לנו הרבה סמוכות לזה עי"ש. וע"ל בח"א פליטת סופרים אות ח' סי' ט'.
הערה (נו): והג"מ אברהם ברודא ז"ל היה מעתיק דבריו על ידי ב' תלמידיו לסדרו לדפוס ואמר שם בזה"ל למו" יחזקאל בהרב המח' מהר"פ אבד"ק וולאדאווי ב"ר פילטא אם אראה עוד הספר ברית שלום בדפוס אזי תהיה שמחתי גדולה כ"כ כאשר ראיתי דברים חקוקים בעת ברזל וכו' ועי"ש בהקדמה.
הערה (נז): דו"ו שי"ב וחי' גם על הל' ברכות ועיין יו"ד ש"ך סי"ט סק"ב.
הערה (נח): ובנסוע לאה"ק נפטר בק"ק טוניס בתענית בתפלת מנחה בטלית ותפילין ובעמידה וכשסיים עושה שלום וכו' נח נפשי (וע"ס מעגל טוב להמחב' ז"ל) והי' מק"ק אוליינוב ואבד"ק קאלטשין ונתפס שם ע"ד מצוה וברח לאיטליא והולאנד והי' גם כן בתוך מליצי יושר בעד הג"מ יהונתן אייבשיץ ז"ל וע"ס לוחות הערות ובעל שער המלך (מוסר) למוהר"ם אבד"ק ווילקאטש אחים לי' הספידא עי"ש, וצ"ע על ידידי בעל שה"ג החדש שהביאו עוד הפעם וכתב שם גם כן שראה ממנו ס' בקבלה מעשיות כת"י, עי"ש.
הערה (נט): נדפס בראשונה בשנת ת"ל ועוד הפעם עם הג"ה עומר מן לבעל זרע ברך.
הערה (ס): גם חיבר ספר שער ההכנה כולל צוואות ווידויים ותפלת שונות יקרות על דרך שיר (ד' קושטא תצ"ד).
הערה (סא): וגם על מאמרי "אל תקרי" שבש"ס, ונדפס מחדש פה קראקא.
הערה (סב): להג"מ שאול אבד"ק פפד"א בהג"מ צ"ה אבד"ק ברלין וע"י שחיבר ספר מצפה (יקתאל) יקותיאל כולל השגות רבות ובתוכם חירופים וגידופים על ספר תורת יקותיאל ובזה משך על עצמו שנאה גדולה וגדולי הדור לבשו קנאה ורדפו אותו עד חרמ"ה לנקום נקמת כבוד הגאון הצדיק הזקן, ומצו"ת גוררות מצו"ת ויצאו עליו עוררין דכל ס' בשמים ראש שהוא ע"ש הרא"ש מזוייף מתוכו הוא ואיננה לרבינו הרא"ש כלל באשר כי באו בו גם דברים זרים ומרים, והגאו"ן בשו"ת חת"ס מכנהו להני כתבי הרא"ש בשם כזב"י הרא"ש (ועשו"ת תכלת מרדכי ס"ה להג"מ מרדכי בנעט וישועות יעקב יו"ד קפ"ז ושו"ת שו"מ ח"ב קפ"ו ומדו"ת ח"ב סנ"ה) וזה גרם לו ששינה מקומו והלך נדוד לק"ק לונדון לאחיו הג"מ שלמה האב"ד דשם, וגם שם לא מצא מנוחה, ונפטר באפס כח, ועמ"ש המח' בס' שיורי ברכה או"ח סי' ג"ן ויו"ד סי' קט"ז ונו"ב יו"ד ס"ד ואה"ע ס"ו.
הערה (סג): ומתוך ספרו התופת והעדן נראה שחי' פי' גם על ישעיה ירמיה ויחזקאל שיר השירים וקהלת וכמו כן חי' ספר אבן בוחן בדקדוק וספר סודות צורות האותיות עי"ש ובס' מקדש מעט לר"ס רואטי וס' מימי ישראל לר"י נאגרה ע"ש.
שארית ציון[עריכה]
הערה (ש'צ ג): סי' י' ביאורי סמ"ג, רבינו אייזק שטיין וכו' נדפס עם הסמ"ג בוויניציא ש"ז ונפטר בריגנשפורג א' דר"ה שנת רנ"ו.
הערה (ש'צ ד): סי' ל"ז בינה לעתים, נדפס פעם ראשון בוויניציא ת"ח ואח"ז כ"פ אבל נשמט מדפוסי האחרונים מאמר שלם בדרוש כ"ו ליום א' של פסח וכזה קרה גם לספרו גידולי תרומה ועמש"ש.
הערה (ש'צ ה): סי' מ"ה בית הבחירה, וספר הזה לא זכה לשם שקרא לו המחבר ונקרא רק בשם ספר המאירי וכמקרה הזה קרה גם לספר משנה תורה וכן לספר שני לוחות הברית ועיין מה שכתבנו שם בשארית ציון.
הערה (ש'צ ו): סי' צ"ה, בני יצחק, דפוס קושטא תקי"ח וגם קונטרס בענין קטן.
הערה (ש'צ ז): סי' צ"ח, בנימן זאב, דו"ו רצ"ט שו"ת ועי' יש"ש ב"ק פ"ח סע"ה שפך קצת חמתו עליו וסיים שאין לסמוך עליו עי"ש.
הערה (ש'צ ח): סי' ק"ב, בנין שלמה, ראבד"ק פפד"מ בזמן הגאון בעל נו"ב ושמעתי מכאדמו"ר הגאון מהרש"ם זצ"ל ששמע מאביו הגאון בעשו"ת חתם סופר כשהיה בפראג אצל הגאון בעל נו"ב עם רבו הגאון ר"נ אדלר שצ"ל והיה אז הגאון נו"ב שר המסכים על אודות הגט מקליווא ועמד לימין הגאון בעל אור ישראל (ליפשיץ) ואמנם הגאון בעל בנין שלמה לחם בכל עוז נגדם, וגלל כן כשיצא הספר נו"ב לאור אסרו הגאון בעל בנין שלמה ובד"צ שלו מלעיין בו, ועל זה אמר הגאון בעל נו"ב ואנכי איני כן ואדרבה, אצוה בתורת אזהרה שכל איש ואיש אשר עיני שכל לו לעיין בספר בנין שלמה לראות ולתור את ערות האר"ש השמנה הוא אם רזה, ולבא בתוך הבנין שלמה לראות בדקי הבית.
הערה (ש'צ ט): סי' ק"ו, ברית אברהם, והיה מתלמידי הרמ"א ז"ל ונפטר שנת שס"ט.
הערה (ש'צ י): סי' קי"ג, ברית מנוחה, ומ"ש בראש הספר שעל הלשון ההוא בנה בנינו בספר מטפחת ספרים וכו' ואמנם בעל מטפחת ספרים תפסו רק על הנסחאות שלו שנמצא בהקדמת ספר ברית מנוחה מאמר מזוהר מה שלא נמצא בזוהר שלנו ומ"ש הגאון המחבר כאן עוד לא יספיק אחרי דגם בפנים הספר נמצא כמה מאמרים כזה ובפרט דסגנון הלשון ממש כלשון המחבר הוא ודומה לו בענין המאורות וכמתרגם בלשון ארמי, ובעל זוהר חי בהקדמתו כ' דספר הזוהר אשר לא נתגלה אז בימי הראב"ד ורק על ידי גלוי המגיד נאמרים המה לו בענין אחר עי"ש ומתוך ספר ברית מנוחה נראה שחי' גם ספר הגבורה עי"ש.
הערה (ש'צ יא): סי' קי"ח, ברכת אברהם, דו"ו שי"ב וראה נא מ"ש עליו הגאון ב"י בהסכמתו וזה לשונו הזהב: ראיתי אחד קדוש מדבר, וחילים יגבר, דן דין ענ"י (על נטילת ידים) פסקים מזוקקים שבעתים, בפלפול עצום בוער כאש עד לב השמים ע"ש, ומצוה רבה להביאו שנית לבית הדפוס.
הערה (ש'צ יב): סי' קכ"ז, בשמים ראש נדפס בברלין בשנת תקנ"ג בהסכמת הג' בעל נו"ב ואח"ז נדפס בבפד"א ספר זאב יטרף להג"מ זאב וואלף בר"ש זלמן כולל השגות וטענות על ספר בשמים ראש מראש ועד סוף, עד שאף אביו מוהרצ"ה אבד"ק ברלין וחמיו הג"מ יצחק יוסף תאומים ז"ל לא יוכלו להצילו, מול הקמים למולו וכבר הארכתי בזה במק"א.
פליטת ספרים[עריכה]
א) - באור על המורה, לר"ם נאגרה נדפס בספ' שאלת ר' שאול הכהן ששאל מהר"י אברבנאל (דו"ו של"ד).
ב) - באור הרלב"ג לעזרא נחמיה ודברי הימים, נדפס בקראקא מכ"י.
ג) - באור ע"ס מהלך שבילי דעת (לר"ס קמחי), מר"א הבחור (פיזרו רס"ח).
ד)*) - באור הרד"ס על ספר המצות, להג"מ דו"ב מייזילש אבד"ק קראקא ובווארשא.
ה)*) - באורים כבדו ה', עה"ת ופרש"י (קראקא שס"ד), להג"מ ישעי' מנחם מענדל מקראקא הנקרא ר"מ ר' אביגדורש אבד"ק קראקא ושמ"ך כ"ה מנחם שנת משיח"א ועל מקומו נקרא להגאון בעל השל"ה לבא הנה ול"ר כי נכסוף לארץ הצבי.
ו) - באר הגולה, למהר"ל על אגדות הש"ס (פראג חש"ן).
ז) - באר היטב, על או"ח להרב מו"ה ישעי' נכד הט"ז (א"ד תע"ו) ולר"י אשכנזי מטיקטין (א"ד תצ"ז) על יו"ד והל' אבלות להרב מו"ה משה פרנקפורט (א"ד תק"ו) ועל חושן משפט כללי הפוסקים ודיני מיגו (א"ד תקכ"ד) ובש"ע מדפוסי האחרונים המה לר' זכריה מענדל זצ"ל.
ח) - באר מים חיים, למהר"ם מרוטנבורג כת"י עסה"ד.
ט) - באר שבע, על ש"ס ושו"ת עשה"ג ח"א יו"ד תכ"ז (דו"ו שע"ד).
י) - בדי הארון, לבעל מגדל עוז כ"י, וע"ל אות כ"ה ע"ה.
י*) - הבחור, להר"א הבחור על דקדוק (רומא רע"ח ומנטובה שי"ז).
יא) - בחינת עולם, לבדרש"י עם פי' תיו"ט (פראג ישמ"ח).
יב) - בחינת הדת, לר"א דלמידוגו (וויען תקצ"ג).
יג) - בחינת הקבלה, לרי"א ממודינא (גערץ תרי"ב).
יד) - בינה לעתים, על הרמב"ם הל' יו"ט להג"מ יונתן בעל או"ת (וויען תקנ"ז).
טו) - בית אבות, פי' להרב המאירי עם הקדמה יקרה כולל שמות התנאים ואמוראים נדפס בתוך ספר דרכי חיים לבהמ"ס סמיכה לחיים (שאלוניקו תקפ"א).
טז)*) - בית אהרן, על הל' גיטין ועל הל' יו"ט להרב מו"ה שמואל אהרן רובין אבד"ק קארטשין ומנ"כ פ"ק קראקא.
יז) - בית יהודה, לרי"א ממודינא על עין יעקב (דו"ו שצ"ה) ונדפס אח"כ עם העין יעקב בשם ספר הבונה ומ"ש המח' בחלק א' בית לחם יהודה על העין יעקב -- הוא טעות סופר דספר בית לחם יהודה הוא רק מפתחות על אגדות הש"ס ע"פ ערכין (דפוס פראג תס"ה).
יח) - בית יהונתן הסופר, הוא לה"ג יעב"ץ בענין המחלוקת הידוע (אלטונא תקכ"ג).
יט) - בית המדרש, עה"ת נדפס בסוף ספר רוח אליהו (שאלוניקו תקל"ב).
כ)*) - בית היוצר, על ספר יצירה לבעל ספר הברית כ"י פה קראקא.
כא) - בית נכאת חלכות[3], שו"ת מגאונים קדמונים נדפס מכ"י בק' פפד"מ.
כב)*) - בית האוצר, כללים ושרשיים על פי ערכין בש"ס בבלי וירושלמי להג' מוהר"י ענגיל.
כג) - בית מנוחה, סדר ההשכבה ולמוד ליארהרצייט (ליווארנא תקס"ב) לגאון חיד"א ז"ל, ואולי הוא ספר ברית מנוחה הובא בספר אגרות חיד"א.
כד) - בית שמואל, עה"ת (תצ"ז).
כה) - בן זקונים, כללי הש"ס ושירים למו"ה חיים בכ"ר דוד אבולעפיא (שאלוניקו).
כו)*) - בן פורת, שו"ת ב"ח להג"מ יוסף ענגיל ראב"ד קראקא.
כז) - בני יונה, הלכות כתיבת ס"ת למו"ה יונה לנדסופר בהמ"ס מעיל צדקה (פראג תקפ"ב).
כח) - בעלי ברית אברם, על תנ"ך להמקובל בעל חסד לאברהם (אזולאי) נדפס מכ"י בווילנא.
כט) - בראשית רבה, ע"ל אות ר' סי"ב.
ל)*) - הברית, ב"ח [=ב' חלקים?] חכמה ומוסר. ח"א הוא חכמת הטבע וחלק ב' במוסר להרב החכם המקובל מו"ה פנחס אליהו מקראקא בהמ"ס טעם עצו על ספר משנת חסידים והיה תלמידו של בעל מקדש מלך כי היה יליד לונדון.
לא) - בית אברהם, פי' על הילקוט שמעוני להר"א גדליא (ליווארנא ת"י) ועיין לקמן ספר חבר הקני.
לב) - ברית מלח, דיני מליחה לבעל תיו"ט נדפס על ידי הר"א ליב אב"ד קראקא (שנת תל"א) ואח"כ עם הוספות לחכם אחד (ווילנא תרט"ו).
לג) - ברית עולם, פי' והג"ה על ספר חסידים והשמטות בסופו נקרא בשם שומר הברית. נדפס בסוף ספר לב דוד (שנת תקמ"ט) ואח"כ נדפס כמה פעמים עם ספר חסידים.
לד) - ברייתא דשמואל הקטן, סוד העבור נדפס כ"פ.
לה) - ברך משה, לר"ם ן' אדרת על קצת מס' (שאלוניקו תקס"ב).
לו) - ברך משה, למהר"ם גאלאנטי (ליווארנא תקס"ט).
לז) - ברכה משולשת, תוס' ר"י החסיד תוספי הרא"ש ושטמ"ק ברכות (ווארשא תרכ"ב) ומה שקראו חי' ברכות בשם שטמ"ק טעות הוא בידם.
לח) - ברכה לראש משביר, תוספי הרא"ש להוריות עם הירושלמי הוריות עם פי' (וויען תרכ"ו).
לט) - ברכי יוסף, להגאון המחבר, ואסף איש טהור מחי' גאונים ושו"ת מהראשונים והאחרונים הנדפסים ומהם הרבה כ"י וגם מה שחידש בטובו על ד' חלקי שו"ע ובסופו קונטרס אחרון בשם שיורי ברכה ליווארנא (תקל"ד ותקל"ו). נדפס בהסכמת רבני חברון ומרבין בשבחו תרי ממאה מגדולתו ואן חקר לתהלתו עי"ש, והגאון מהר"ם כרמי עשה השגות עליו והמה בספרו דברי מרדכי עי"ש, ולעצמו הוא מציל מאשר השיג עליו והמה בברכ"י או"ח סי"ד ובשאר מקומות (וקרא ספרו ברכ"י גי' רל"ב כנגד ד' שמותיו יתברך שמו -- מ"ה ב"ן ס"ג ע"ב, שהם כנגד ד' חלקי שולחן ערוך עי"ש). וע"ס זכור לאברהם הל' אבלות אות תפילין.
מ) - ברכת אברהם, פי' משלי להראב"ע נדפס מכ"י שהי' בידי הרמ"ק (פפד"מ תרמ"ד) אבל הפי' הנדפס במקראות גדולות רק מיוחס לו.
מא) - ברכת אברהם, לר"א בן הרמב"ם (ליק כת"ר) כולל תשובת על השגות רבינו דניאל הבבלי על הרמב"ם וע"ל מעשה נסים.
מב)*) - ברכת אברהם, שו"ת וחי' למוהר"א יענר ראבד"ק קראקא.
מג) - ברכת יעקב, בר ברוך חי' ש"ס (לבוב תקנ"ו).
מד) - ברכת המים, למהר"ם מרדכי יוסף מיוחס מירושלים חבירו של הגאון המחבר חתן הגאון הרי"ט אלגאזי והיה קנאת סופרים ביניהם כשהדפיס הגאון חיד"א ספרו שער יוסף הדפיס הוא ספר שער המים וכשחבר ספר חיים שאל חבר הוא ספר מים שאל וכשנדפס ספר ברכי יוסף הדפיס הוא ספר ברכת המים ושניהם התחילו לחבר ספרים בהיותם בני טו"ב שנים ושניהם נפטרים בשנה שנת תקס"ו וזה פלא.
מה) - ברכת מהר"ם, דיני ברכות למהר"ם מרוטנבורג (ריווא שי"ט).
מו) - ברכת מים, סדר גיטין ושמות הנשים לר"מ ר' יוזפש באריכות (וויען תרכ"א) ועשה"נ ח"ב.
מז) - בשם קדמון, למהר"ם פרובינצאל דקדוק ונגינות על דרך שיר (דו"ו שנ"ז).
מח) - בתי הנפש, פי' הגדה להגאון המחבר נדפס בספרו מראית העין על העין יעקב.
הערות ויקיעורך[עריכה]
- ^ על דרך הסוד(?) - ויקיעורך
- ^ ראה תמונת מצבתו של הרמ"א ששם כתוב ל"ג בעומר לשנת של"ב - ויקיעורך
- ^ אולי צ"ל הלכות... - ויקיעורך
