שיחת משתמש:Dovi

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות במקרא על פי המסורה ובתרגום אונקלוס, וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על "פסקה חדשה" כדי להתחיל דיון חדש.

Here at my talk page you can report errors in Miqra according to the Mesorah and Targum Onkelos, or contact me for any other reason. Click on Add topic to begin a new discussion.


ארכיון[עריכה]

ארכיון לדף השיחה שלי:

  • א
  • ב
  • ג
  • ד (05.10-12.12)
  • ה (01.13-08.13)
  • ו (24.10.2013-04.01.2022)
  • ז

שני של פרשת בשלח[עריכה]

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. מוכני (שיחה) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' ("וירדפו מצרים") וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה כאן. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, Dovi (שיחה) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ"מ. מוכני (שיחה) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג[עריכה]

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה "לשמרך" צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ"לשמור".

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה "רחים" בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב"תורת חיים" של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת Gingerkid1234 (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.

Gingerkid1234, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל"נ לבדוק.--נחום - שיחה 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.

  1. לגבי "לשמרך" אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
  2. לגבי "רחים", גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. Dovi (שיחה) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
2. מאוד מעניין, תודה.
3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה "תעבדם" יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. 50.237.149.17 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

תיקנתי בשמות כג,כד, ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. Dovi (שיחה) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה "רחים" הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. 50.237.149.17 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
יש "רחים" בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
בקמה מקומות יש "ורחים" (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש"ורחים" בשוא בלי ספק. 50.237.149.17 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם "דברים כג ט" הוא הפניה נכונה. Dovi (שיחה) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. 50.237.149.17 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? Gingerkid1234 (שיחה) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
תסתכל בצד ימין, "כלים" >> שליחת דוא"ל למשתמש. Dovi (שיחה) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב"לשמרך" קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) Dovi (שיחה) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)[תגובה]
זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. Gingerkid1234 (שיחה) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

ויבינו במקרא[עריכה]

ר' אבי שלום, אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת "ויבינו במקרא", בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, נחום - שיחה 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

ערב טוב נחום, אני רואה כאן את ההעלאות שלך תחת השם "נבוכדנצר". חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם "נחום", שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש "נבוכדנצר" הם משלך. ואותו דבר ל"נבוכדנצר".
לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר"ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. Dovi (שיחה) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל"נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--נחום - שיחה 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
הוספתי בדף commons:User:Nevuchadnezzar את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף commons:User:Nahum בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, נחום - שיחה 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. Dovi (שיחה) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

הגהה[עריכה]

יישר כח גדול על על הפרוייקט "מקרא על פי המסורה", אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה. רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י"ח פסוק מ"ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי. כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא. ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד! מאיר פ. (שיחה) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי בתהלים יח,מט ורואים היטב את התיבות "מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃". אולי מדובר על אי-הבנה?
כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב"שליחת דוא"ל למשתמש זה".
ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות בויבינו במקרא.
בהצלחה, Dovi (שיחה) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
שלום גם לך דובי.
אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
דיברתי על תהלים בצורת שירה ואכן שם חסרות תיבות אלו.
בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת כאן. Dovi (שיחה) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)[תגובה]

הצעות של עשהאל לתיקונים בנוסח המקרא[עריכה]

תוכל לבדוק את השורוק במילה "העדיו" בדניאל ה' כ'? בתנ"ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק. בווסטמינסטר יש, אבל לענ"ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא"ו, ולא שורוק. עשהאל (שיחה) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)[תגובה]

ברויאר לא התייחס לזה בשינו"ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--נחום - שיחה 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)[תגובה]
ראו נא בתיקון הזה. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, Dovi (שיחה) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)[תגובה]
תיקון נוסף: בתהלים מ"ד י"ט, במילה "אשרינו", חסר הגרש של הרביע המוגרש. עשהאל (שיחה) 20:08, 1 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
תודה רבה מאוד! האם אפשר לתת לך קרדיט בשמך על התיקונים האלה? Dovi (שיחה) 08:55, 2 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]

עוד תיקון: ביהושע ח' ב', חסר הדגש בלמ"ד של "ליריחו". (הוא מופיע בכתר ובלנינגרד, אך לא בווסטמינסטר) עשהאל (שיחה) 08:22, 24 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

תודה רבה עשהאל! Dovi (שיחה) 19:24, 24 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

עוד תיקון: ביהושע י"ז ב', יש דגש שגוי ב"בן-יוסף". (הוא מועתק בווסטמינסטר. בלנינגרד אמנם יש נקודה שעשויה להיראות כדגש, אבל סימן הרפה ברור) עשהאל (שיחה) 15:41, 26 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

תוקן. תודה רבה! Dovi (שיחה) 08:06, 27 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

תיקון נוסף: בישעיהו כ"ה י', המילה "ונדוש" צריכה להיות מלרע. (כך בכתר ובלנינגרד, אך לא בווסטמינסטר). עשהאל (שיחה) 12:04, 10 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

בוצע. תודה רבה! Dovi (שיחה) 13:23, 10 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

עוד תיקון: בירמיהו ט' י"א, המלה "מבלי" צריכה להיות במרכא. (בלנינגרד יש קו אנכי, וברור שטיפחא לא הגיוני שם) עשהאל (שיחה) 09:14, 5 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

תודה רבה! שים לב שהפסוק הקודם (י') דורש אותו תיקון בדיוק. תיקנתי עכשיו את שניהם בזכותך. Dovi (שיחה) 10:04, 5 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

שלום dovi בישעיהו כג יז, מירכא תביר במקום תביר לבדו. (בוסטמינסטר שמו כדרכם געיה תביר, וכנראה זכרו למחוק את הגעיה אבל שכחו להקליד במקומה מירכא). Shacoaz (שיחה) 14:21, 19 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

תודה רבה! העתקתי את התיקון שלך בגליון הנתונים. Dovi (שיחה) 15:09, 19 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

עוד תיקון: במילה "כסו" (משלי כ"ד ל"א, תהלים פ' י"א) לענ"ד הקמץ קטן. עשהאל (שיחה) 01:10, 13 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

תודה רבה עשהאל! בדקתי ותיקנתי בשני המקומות, וגם בתהלים עח,כ (ראה שם עכשיו בהערת הנוסח). Dovi (שיחה) 12:03, 13 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

תיקון נוסף: ביהושע ט"ו י', במילה "ועבר" (הראשונה), מופיע זקף גדול, ואמנם כך זה בלנינגרד. אבל בכתר יש שם גרשיים. עשהאל (שיחה) 20:50, 11 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

תודה! תיקנתי. Dovi (שיחה) 23:32, 11 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

תיקון נוסף: בשמואל ב' כ"א ט"ז, במילה "בנב" הדגש מיותר. (זה כנראה לקוח מווסטמינסטר, נגד סימן רפה ברור בכתר ובלנינגרד).

בנוסף, האם בשירת דוד (שמואל ב' כ"ב) הצורות השונות מגיעות ממקור משותף? שמתי לב שה-varika ב"חשרת" מופיעה רק בחלק מהצורות. עשהאל (שיחה) 22:42, 23 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

תודה רבה עשהאל! בזכותך תיקנתי את "בנב", והוספתי את סימן הווריקה לצורות הנוספות של שירת דוד. שבת שלום, Dovi (שיחה) 10:47, 24 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

תיקון נוסף: במלכים א' כ' כ"ח, המילה "הגדול" צריכה להיות מלרע. (נראה שהיתה בעבר טעות בווסטמינסטר, והיא תוקנה בינתיים). עשהאל (שיחה) 18:22, 5 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

בוצע. תודה! Dovi (שיחה) 20:57, 5 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

מקרא על פי המסורה[עריכה]

רציתי לדעת האם בעיניך הפרוייקט גמור, ולא אמורות להיות בו שגיאות או שעדיין מחפשים טעויות?

(אני רק היום פתחתי חשבון, ולא הבנתי איפה אמורים לשלוח שאלות כאלה, זה המקום הנכון? אם לא, איפה כן?) איתי יהודה (שיחה) 11:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]

שלום איתי, ותודה על ההתעניינות. כן, זה המקום הנכון (אפשר גם לפנות אלי דרך המייל אם תרצה). הפרויקט כבר נגמר מבחינת שלבי הבנייה של נוסח דיגיטלי מתועד למקרא, חוץ מכמה דברים מסביב (כגון חלק מפרקי המבוא שעדיין לא שלמים). אך תהליך ההגהה הוא מעצם טבעו דבר שלא נגמר אי פעם. דיוקו של כתר ארם צובה נובע מכך שהמסרן, אהרן בן אשר, עבר עליו פעמים רבות מאוד, כנראה עד סוף חייו, וכל פעם הוא תיקן עוד דברים וכך קירב את כתב היד אל השלמות. ב"ה הרבה עיניים מביטות על ב"מקרא על פי המסורה" (לא רק באתר הזה), ומידי פעם אנשים עדיין מוצאים בו דברים שצריכים תיקון. כל מי שעושה את זה בעצם מקרב את הפרויקט קצת יותר אל השלמות.
ייתכן שבעתיד יהיו הוספות מהצד של התכנות, או מהצד של התוכן (כגון חיבור אודיו ביחד עם הטקסט). הכל תלוי במתנדבים. שבת שלום, Dovi (שיחה) 12:13, 12 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
איתי יהודה, אם לתמצת את דברי Dovi, הפרוייקט גמור ולא אמורות להיות בו טעויות. הטעויות האחרונות שעדיין מוצאים בו הן מינוריות וזניחות. עם זאת, כפי שהוא אמר, עדיין ממשיכים להגיה ולחפש טעויות, וכנראה החיפוש הזה יימשך עוד כמה עשרות שנים. אבל למיטב הבנתי, לא אמורים כבר למצוא בו שגיאות משמעותיות כלשהן. בברכה, נחום - שיחה 12:20, 12 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]

כן, ותודה נחום. שבת שלום, Dovi (שיחה) 13:28, 12 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]

הכפלת דחי[עריכה]

יש לעניות דעתי טעם לפגם בהכפלת דחי. למיטב ידיעתי, הנוהג הרווח הוא להציב סימן געיא במקום ההברה המוטעמת ולא סימן דחי. הדחי הוא יוצא דופן בכך שהוא מסומן לימין האות, ולכן כאשר הוא מופיע באמצע תיבה הוא נראה כטרחא באות הקודמת. זו דעתי, נחוםשיחה 20:07, 18 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

מסכים עם הנימוק שלך נחום, יש כאן בעיתיות. בכתבי היד משתמשים (לעתים רחוקות מאוד) בקו קצת נטוי שנראה יותר כמו מרכא, אך הנטייה באה כנראה כדי להבחין היטב בינו לבין טרחא. בשביל הקורא נראה יותר טבעי שאותו סימן יוכפל, והשאלה עד כמה זה יגרום לבלבול (בכל מקרה יש את הדחי בתחילת המילה והוא בולט מאוד). ביחד עם זה גם ריבוי געיות בתיבות דחי יכול לגרום לחוסר הבנה. כנראה שאין פתרון מושלם.
בכל מקרה הכוונה, לעתיד הנראה לעין (לפחות בשנה הקרובה) זה לא לשנות שום דבר בתצוגה. עשיתי תצוגה בארגז החול שלי רק כדי לראות איך זה באמת נראה לעין. אך בפועל תהיה תבנית (ייתכן שבכלל לא בוויקיטקסט) שתתעד את ההברה המוטעמת בכל התיבות מהסוג הזה, כדי לאפשר אופציות שונות לתצוגה באופן אוטומטי (כגון טעם כפול, געיה, או אולי אפילו סימן אחר).
שבת שלום, Dovi (שיחה) 07:50, 21 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

תיקון של Shacoaz[עריכה]

שלום Dovi, נראה שיש מקום לשנות או לכל הפחות לציין בהערה בפרשת ראה (טז, ג) "בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר" שזה נוסח לנינגרד, אבל בכת״י ששון (שניהם) מוטעם אֲשֶׁ֣ר יִבְחַ֣ר, וזה נכון יותר לפי כללי הטעמים (אין "אשר" מוקף בין פשטא למונח זקף אלא אם כן תיבת המונח מוטעמת בראשה). עם זאת, כלנינגרד מצאתי גם בEVRII C1 ובvat448 (באחרון צויין בגיליון שיש שינויי נוסחאות). Shacoaz (שיחה)

תודה רבה רבה על הדיוק ועל המידע. (מדובר על טז,ב כמובן.) בזכותך הרחבתי מאוד את הערת הנוסח וגם הוספתי בה קישורים, ושילבתי את דבריך לתוכה (ראה שם). בהתחלה חשבתי לשנות את הנוסח עצמו, במיוחד שבתיגאן "אשר" במונח; אך העובדה שמדובר על גרסת בן־אשר בספר החילופים מכריע את הכף. נראה שזה הכריע את הכף גם לגבי הרב ברויאר, שנדחק להצדיק את הגרסה. Dovi (שיחה) 18:55, 5 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

קמץ בתיבות כמו "ארחמך" "אבחנך"[עריכה]

שלום dovi, לא מצאתי לא בגליון הנתונים ולא במבוא למהדורה התייחסות לקמץ שבתיבות הנ״ל (תהלים יח;ב, פא;ח). מקום הספק הוא כך: כשיש קמץ ואחריו שוא, הכלל הוא שאם הקמץ נמצא בהברה שראויה לגעיה קלה, הקמץ רחב, ואם לא, אזי הוא חטוף. אך דא עקא שבכתבי היד לא סומנו הגעיות באופן שיטתי (כנהוג היום), ולכן על מנת לקבוע אם ההברה ראויה לגעיה קלה או לא, זקוקים לשיקול דעת. לכאורה מסתבר יותר שהקמץ רחב, כי צורת העתיד בפעלי ל׳ גרונית היא יפעַל ולא יפעֹל, אלא שהמדקדקים הקדמונים כבר דנו בסוגיה. עי׳ רד״ק ומאירי ומנחת שי על הפסוקים הנ״ל. Shacoaz (שיחה) 18:43, 8 במרץ 2023 (IST)[תגובה]

תודה Shacoaz על ההערה. בעזר"ה אבדוק את העניין בהמשך ואחזור אליך. Dovi (שיחה) 22:55, 8 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
שוב תודה רבה Shacoaz. ראה את ההערות החדשות על תהלים יח,ב ועל תהלים פא,ח. שבת שלום, Dovi (שיחה) 13:53, 10 במרץ 2023 (IST)[תגובה]

שרשור קבצי קול[עריכה]

בע"ה אני מעלה את כל הירושלמי ערוך ומבואר בתוספת תרגום צף והבהרות לויקי בתחילת כל דף צרפתי פס קול לשמיעת השיעור הייתי מעוניין שמי שירצה יוכל להתחיל מדף מסויים ולשמוע את הקבצים בזה אחר זה ברצף האם יש דרך כלשהיא לבצע את זה בויקי מאירושולי (שיחה) 14:49, 23 במרץ 2023 (IST)[תגובה]

הגהה בספר איוב[עריכה]

באיוב ו כ: תיקנתי: בֹּ֥שׁוּ כִֽֿי־בָטָ֑ח ע״פ כת״י לנינגרד ואר״צ. מקור הטעות בוסטמינסטר.

תודה רבה משתמש:Shacoaz על העין החדה ועל התיקון! האם לדעתך יש סיבה מיוחדת להשאיר כאן את סימן הרפה באות כ"ף (כי בכל מקרה מדובר בטעם מחבר בתיבה הקודמת)? Dovi (שיחה) 08:17, 24 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
לא, אין סיבה מיוחדת מלבד לשלול את נוסח WLC. Shacoaz (שיחה) 14:52, 24 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
תודה. Dovi (שיחה) 16:27, 24 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
תודה לך על כל הפרויקט!
הגהה נוספת: פרק יז פסוק ד: מִשָּׂכֶל: מ רפה בכתר אר״צ (וגם בדפוסים הרגילים ובמהדורת ברויאר). בלנינגרד ספק (WLC ודותן הדגישו). Shacoaz (שיחה) 16:45, 24 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

דובי, שיחזרת עריכות בדף מקור:תקנות התעבורה, כנראה בטעות. נא להחזיר את הגרסה האחרונה מלפני השיחזור שלך (אלא אם היתה לך סיבה לשחזר שם).--נחוםשיחה 23:38, 9 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

שחזרתי. זה מוזר. אני לא זוכר שנגעתי בדף הזה. בינתיים שיניתי סיסמה ליתר ביטחון. תודה על הערנות, Dovi (שיחה) 07:05, 10 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

ערב טוב!
אשמח לדעת האם תגובת פרוייקט השו"ת (המובאת בדף שקישרתי אליו), אומצה כתקנון באתר, או שניתן להעתיק טקסטים מהמאגר.
בתודה מראש. אייל (שיחה) 23:01, 1 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

אין לנו תקנון ברור בנושא.
אתה מוזמן לקרוא את הדברים שכתבתי שם לסיכום. אני עדיין עומד מאחוריהם, כולל הטענה שגם אם זה חוקי ותקין מבחינה משפטית, אין זה מן הראוי להשתמש בטקסטים שלהם, שהם הכינו והנגישו בעמל רב, ללא הסכמתם. אינני מתיימר לקבוע דבר כזה כתקנון מחייב. התקנון היחיד שמחייב אותנו בצורה מוחלטת זו מדיניות הקרן, הכפופה אך ורק לחוק.--נחוםשיחה 02:18, 2 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
תודה נחום: גם דעתי דומה למה שכתבת שם. Dovi (שיחה) 14:12, 2 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
מעולה, תודה לשניכם. אייל (שיחה) 12:21, 5 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

זכריה ז:ב שר-אצר[עריכה]

שלום, ראיתי עדכון שלך לפני כחודש שהשם שר-אצר הוא שתי מילים בהערת מסורה ש1 במדבר 1 פה https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=2809439

אני לא מבין למה החלטת לכתוב בשתי תיבות. אם דייקת מהמסורה שם שלא רשם שם שראצר כמילה חדא, הלא כבר דן בהערה זו עופר במאמר כאן https://yosefofer.com/papers/A%20Masoretic%20Note%20in%20the%20Aleppo%20Codex%20Concerning%20the%20Composite%20Words.pdf והראה שהעתקת מסורה זו בש1 הוא מקוצר וההערה בכתר עצמו כן כלל שם שראצר (אמנם הכתיב בכתר לא תמיד זהה להערת מסורה זו עיין שם). תוכל להסביר יותר למה אתה חולק על כל שאר מהדורות ימינו כאן? בן משק (שיחה) 16:14, 3 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

תודה רבה בן משק על ההערה ועל העותק של המאמר! בעקבות דבריך אני חייב לעיין שוב בנושא. בינתיים שוב תודה, Dovi (שיחה) 09:34, 4 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
תודה שוב, תיקנתי ע"פ המאמר. יישר כוחך! Dovi (שיחה) 22:59, 6 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

שמות ה, ד "מִֽמַּעֲשָׂיו" או "מִמַּֽעֲשָׂיו"[עריכה]

לא מצאתי בגליון הנתונים התייחסות לתיבה זו, ולכן סביר שנגררתם אחרי נוסח כת״י לנינגרד (ודפוס ברויאר) שנקט "מִמַּֽעֲשָׂיו". בכל שאר כתבי היד שבדקתי (שני כתבי היד ששון, כתב יד לונדון 4445 כת״י EVRII C1, כת״י וטיקן 448) ישנה געיה כבדה סדירה, כלומר "מִֽמַּעֲשָׂיו". נראה לי שנכון יהיה לשנות את הנוסח, אבל אני משאיר את זה לשיקולכם. Shacoaz (שיחה) 13:23, 5 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

בוצע. תודה Shacoaz ושבת שלום! Dovi (שיחה) 16:05, 5 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

שמות כד יא: וַֽיֶּחֱזוּ או וַיֶּֽחֱזוּ[עריכה]

בכתבי היד לנינגרד וששון (שניהם) "וַֽיֶּחֱזוּ", וכן נקטו ברויאר ומקג״ה. אמנם בספר החילופים מישאל וכן בכת״י וטיקן 448 מבואר שזהו נוסח ב״נ, ואילו נוסח ב״א הוא "וַיֶּֽחֱזוּ", וכן הוא בכת״י לודון 4445 ובכת״י וטיקן 448. גם מצד הסברא הנוסח "וַיֶּֽחֱזוּ" מסתבר יותר, מפני שבדרך כלל אין געיה כבדה סדירה לפני סגול חטף סגול, ובייחוד לא כשהאות ו׳ קודמת להם. Shacoaz (שיחה) 22:42, 4 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

תודה רבה Shacoaz! תיקנתי והוספתי כאן. יישר כוחך, Dovi (שיחה) 09:36, 8 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

שמות כד ה: וַֽיעלו[עריכה]

שלום רב, שמתי לב לשגיאה שהיתה עד כה (ויַּֽעלו), חיפשתי את מקורה ומצאתי שהוא נוסח וסטמינסטר גירסא 1.0, וערכתי. Shacoaz (שיחה) 12:24, 9 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

תודה! וגם תודה שדיווחת, כדי שאוכל לתעד את השינוי ברשימת השינויים. שבת שלום, Dovi (שיחה) 12:57, 9 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]

קמץ קטן לפני רי"ש דגושה[עריכה]

מצאתי שלושה מקומות ב"מקרא על פי המסורה" שבהם יש קמץ גדול לפני רי"ש דגושה. נראה לי שהם צריכים להיות קמץ קטן. (כן כתוב במנחת שי בכל מקום.)

- משלי יד:י (במילה "מָרַּ֣ת")
- יחזקאל טז:ד (במילה "כָרַּ֣ת")
- יחזקאל טז:ד (במילה "שָׁרֵּ֔ךְ")

(במשלי ג:ח במילה "לְשׇׁרֶּ֑ךָ" כבר יש קמץ קטן.)

תודה רבה! -אפרים User354631216 (שיחה) 05:17, 5 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

צודק! אתקן, ותודה! Dovi (שיחה) 12:21, 5 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

מתגים וסימן הרפה[עריכה]

POSSIBLE ERROR IN SEFARIA
Hello, it seems that there is an error in SEFARIA in the 5 books in some diacritical symbols. Specifically the METEG and the RAFE.
Although I do not know well if the reason why there are discrepancies is due to the difference with respect to SEFARADI or ASHQUENAZI versions with the version "Miqra according to the Masorah".
There is not only 1 difference but hundreds or thousands with respect to the METEG and RAFE.
I made the comparison using the Tikun Korim:
"Tikun Korim SIMANIM" AND "Tikun Korim Kestenbaun".
The first pasuk with which these differences arise is this: וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ NISSIMNL (שיחה) 18:04, 8 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
Shavua tov NISSIMNL, and thank you for your careful attention. You are correct that when it comes to editions like Simanim and Kestenbaum, there are likely to be a great many differences between our edition and popular publications like Simanim or Kenstenbaum. The reason is that when it comes to meteg, we follow the two manuscripts upon which our edition is based, namely the Aleppo Codex (כתר ארם צובה) and the Leningrad Codex (in places like most of the Torah where the Aleppo Codex is missing).
If you compare, you will find that meteg in our edition nearly always matches the "long" meteg in editions by Rabbi Mordecai Breuer, and is similar or identical to Mikra'ot Gedolot Haketer (depending on whether the part is missing in the Aleppo Codex).
As for rafeh, like most other editions we do not show it, except in certain special places where it is included for reasons that are explained in the introduction. Dovi (שיחה) 19:25, 9 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

מעשה אפוד[עריכה]

שלום שלום

תודה על העריכה של תוכן העניינים,

זה כנראה כבר מאוחר מידי, אבל תוכן כמו זה שעשית נמצא בסוף ההקדמה (מהמחבר עצמו)

וניתן היה פשוט להעתיק...

האם תוכל להסביר לי איך מוסיפים את הספר לחלון של "ארון הספרים היהודי" בדף הבית?

(במידה ונדרשת הרשאה שאין לי, אודה לך אם תעשה את זה עבורי)

תודה

מו יו הו מו יו הו (שיחה) 20:41, 8 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

בבקשה. אפשר ללמוד דברים מתוך עריכה פשוטה. אני לא כל-כך מכיר את הספר (רק קצת את המחבר בתור פילוסוף), ומתוך עריכת כותרות הפרקים היכרתי קצת את ספר הדקדוק היקר הזה.
עכשיו הוספתי את "מעשה אפד" בעמוד ראשי/ארון הספרים היהודי, וגם ניסיתי לעשות שם קצת סדר. זה דף מוגן, בגלל שהוא מופיע בעמוד הראשי. אם תרצה לעשות שם עוד שינויים, אוכל לבצע. Dovi (שיחה) 21:25, 8 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

שלום , אני רוצה עזרה בהכוונת מדיניות ותמיכה ב-EPUB[עריכה]

אני רוצה לדעת איזה דפים זמינים כספר אלקטרוני ואיך.

גם, שתהיה אפשרות לספרים שלמים ברצף (במקרא ובהלכה ) ולא בודדים של פרק \סימן נפרד צודק! (שיחה) 17:24, 17 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

שלום צודק!. נראה שהשאלה הזאת כללית, וראוי אם כן שתישאל במזנון כדי לקבל מענה רחב יותר. אני לא כל כך מכיר את EPUB. Dovi (שיחה) 23:05, 18 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

כמה נקודות בעניין מקרא על פי המסורה[עריכה]

אז אחרי כמה שנים שאני כאן באתר יצא לי סוף סוף לקרוא חלק מהמבוא המדהים של מקרא על פי המסורה, ורציתי לשאול כמה שאלות:

א. ראשית כל, באמת מהדורה ועבודה מדהימות, וניכר עמל רב הן בהצבת היעדים והן בהגעה אליהם. ההערות המקיפות והמבוא המפורט הם באמת אוצר היסטורי לעם ישראל כולו. החלום הגדול נראה שהתגשם, ורואה כבר פירות ופירי פירות, כן ירבו. תהי משכורתך שלמה מעם ה'.

ב. אחרי שכתבתי את זה, אי אפשר להתעלם מזה שהפרויקט עדיין מופיע תחת המשתמש שלך ועוד לא עבר למרחב הראשי וכך למשל הוא אינו חשוף בפני גוגל, והוא לא לגמרי מזמין לגשת אליו (העובדה היא שאני כאן באתר בערך 8 שנים ועד היום פחדתי מלהתעסק בו, למעט פעמים בודדות שעלו דיונים בדפי שיחה, או שנתקלתי בבעיות טכניות בדפים אלה וניסיתי להתעסק בהם). האם לא הגיע הזמן להעביר את הפרויקט הראשי למרחב הכלל?
(לא ברור לי לגמרי המצב, כי בדף הראשי של משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה מוצהר שהתוכן כבר עבר למרחב הראשי, ושהדפים במרחב המשתמש נשארו רק כתיעוד היסטורי. עם זאת, אני רואה שהמבוא כן נשאר במרחב המשתמש, ולפי זכרוני עדיין מתבצעות עריכות במרחב הזה. אשמח להבהרה בנושא)

ג. מהדורת הטעמים בוויקיטקסט כן מבוססת על מהדורה זו, ולכן לא ברורים לי ההבדלים בין המהדורות. מה נמצא שם בשונה מפה ומה נמצא פה בשונה משם? אשמח לחידוד בנושא.

ד. לטעמי יש טעם לפגם בזה ששיטת העבודה המרכזית עברה למקום אחר (הגליון הטכני אם הבנתי נכון), שכן אחד היתרונות הבולטים של מנוע מדיה-ויקי הוא היסטוריית הגירסאות המפורטת ואם העבודה נעשית משם, הדברים מן הסתם לא מתעדכנים מהר לכאן ונוצר פער בשימור ההיסטוריה של הגירסאות. אם יש עדכון תדיר באמצעות כלים אוטומטיים, או שהעבודה עדיין נעשית מכאן, אז הנקודה שלי לא נכונה.
ההקשר של הגירסאות נוגע גם לנקודה ב' שלי. אם התוכן עבר למרחב הראשי, למה צריך דפים במרחב המשתמש כתיעוד היסטורי? הדרך הנכונה לתיעוד היא באותו דף עצמו שבו הטקסט היום, באמצעות הכלי של "גירסאות קודמות". אם הדפים הועברו היה יותר נכון לעשות זאת באמצעות הפונקציה של "העברה" וכך ההיסטוריה ממשיכה יד ביד עם הטקסט הנוכחי. גם אם התוכן הועבר כבר בצורה ידנית של העתק-הדבק, ללא שמירת התיעוד, עדיין לא מאוחר ואפשר להשתמש בכלי של ויקי של "מיזוג גירסאות" (כרגע אני לא יודע להשתמש בו אבל אפשר ללמוד).

ה. לגבי {{נוסח}}, האם יש תיעוד מסודר של הפרמטרים השונים שמשמשים בתבנית הזאת, כמו |דפוסים= וכו'? לא מעט פעמים נתקלתי בפרמטר ריק, כלומר שמתחיל בתו =, (דבר שגם הקפיץ שגיאה בעבר) או בעוד כל מיני תופעות מוזרות שגרמו לי לחשוב שאין חוקיות בשימוש בתבנית זו. האם יש חוקיות כזאת ואני טועה?

ו. הפסוקים ממהדורה זו, משולבים בכל כך הרבה מקומות בוויקיטקסט, ובאמצעות תבניות מורכבות שקשות להבנה אפילו למשתמשים מנוסים, וכל שכן למשתמש הפשוט. כל זה בסדר כאשר אנחנו מדברים על התצוגה השוטפת, וזה מספיק לצורך המטרה הבסיסית של המיזם, לספק נוסח מוגה ומדוייק של המקרא. הבעיה מתחילה בזה שהקורא לא נחשף לאוצר של הערות הנוסח שנמצאות בדפי המקור בעזרת {{נוסח}}, שכן לחיצה על לשונית העריכה לא מובילה אותו להערות הנוסח אלא רק מציגה את התבנית שקוראת לו. לי אישית לקח המון זמן עד שנתקלתי לראשונה בהערות האלה, והבנתי מה עומד מאחורי הפרויקט באמת.
לדעתי נכון ליצור מעין "מהדורה מדעית" של המקרא, שתציג את הערות הנוסח באופן גלוי כהערות שוליים או בדרך דומה, ושיהיה אפשר לקשר אליה מדפי פסוקים ופרקים. התשתית כבר קיימת באמצעות הערות הנוסח (תלוי בסעיף הקודם), ולהבנתי כל מה שצריך לעשות זה רק לאפשר לתבנית נוסח להציג את התוכן בדפים הספציפיים של המהדורה המדעית, וזה לא אמור להיות משהו מורכב, אפילו זה די פשוט כשאני מנסה לחשוב על זה (שוב, תלוי בסעיף הקודם).

ואחתום שוב בשבח הפרויקט, שחשיבותו לא תסולא בפז, ובשבח כל העמלים והעוסקים במלאכה היקרה. דווקא בשל חשיבותו אני משתדל להעלות כאן כמה נקודות לצורך הנגשה נוספת שלו לציבור. אני יודע שכתבתי באריכות, ולכן אני לא לחוץ לקבל תשובה, רק כאשר יהיה לך זמן לקרוא ולהגיב. תודה. שלום אורישיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ד • 00:13, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

בוקר טוב שלום אורי, ותודה הן על העניין, ועל המילים הטובות, ועל השאלות. על רוב השאלות שלך ניתן להשיב בפשטות:
ג. מהדורת הטעמים בוויקיטקסט שווה לחלוטין ל"מקרא על פי המסורה". אין שום הבדל ביניהם.
ד. כל שינוי ל"מקרא על פי המסורה" מתחיל כאן, בוויקיטקסט, ומבצעים אותו כאן. רק אחר כך מעבירים אותו באופן אוטומטי לגליון הנתונים ולעוד יישומים. כך שהכל נשמר בהיסטוריית הגירסאות.
ה. תבנית נוסח היא תבנית פשוטה, ואפילו פשטנית, וזה בכוונה. בפועל היא רק עושה דבר אחד בלבד: היא מציגה את הפרמטר הראשון בלבד, וזהו! כלומר: יש בה רק פרמטר אחד. שאר הדברים הכתובים אחרי הפרמטר הראשון (והיחיד) הם רק תיעוד, בכתיבה חופשית. התיעוד בא להסביר מדוע נבחר הטקסט המוצג (כלומר הפרמטר הראשון), במיוחד אם הוא שונה במשהו מכתב־היד היסודי (א או ל). אם יש קווים בתוך התיעוד, הם רק באים כדי לחלק אותו, כמו חלוקה לפסקאות. אם אחרי הפרמטר הראשון (והיחיד) יש "=", זה אומר שהפרמטר הראשון מבוסס על כתבי־היד או המקורות המצויינים אחרי "=".
ו. גם על זה חשבתי וחשבו אחרים. היה מצויין אילו היה ניתן להשתמש בתבנית:נוסח לפי הדפים. אם יופיע טקסט מקראי בדף רגיל, שרק רוצים להציג בו את הפסוקים עצמם, הוא יפעל כמו עכשיו. אבל אם הוא יופיע בהקשר "מדעי", כלומר בתוך דף שרוצים להציג בו את מקורות הנוסח, אז הוא יפעל כמו תבנית:ב או בצורת הערות שוליים, כמו שהצעת. אינני יודע איך לעשות את זה, או אם הוא ניתן לביצוע. אבל בינתיים יש תצוגה שימושית של הערות הנוסח כאן.
על "ב." (וקצת "ד.") יותר קשה לענות. קודם כל, התוכן המלא של התנ"ך נמצא כבר מזמן במרחב הראשי. דפים של פרקים או פרשות במרחב המשתמש שלי ("תיעוד היסטורי") מייצגים שלב די מוקדם של הפרויקט, וכבר אינם רלוונטים כלל לפרויקט. הם לא צריכים להפריע. כבר לפני שנים, נעשו עותקים בדפי פרקים של "טעמים" (כגון בראשית א/טעמים). לא הייתה אפשרות להעביר לשם דפי פרשות של התורה, ושל דפים רבי-פרקים בנביאים (כמו שהיה בהתחלה). אז אותם דפים נשארו איפה שהיו.
מה שיותר בעייתי זה אכן המבוא. בשנה האחרונה עבדתי עליו הרבה, אבל הוא עדיין לא גמור. לא נשאר הרבה, ונדמה לי שבקיץ הקרוב, בעזר"ה, אסיים לכתוב את הקטעים האחרונים. אחרי שהוא יהיה גמור, אני מתלבט, ומזמין אותך להתלבט איתי. עקרונית הוא ראוי לעבור אל ויקיטקסט:מקרא על פי המסורה. אבל מצד שני יש מאחורי הטקסט הזה מעין "חזון" שהוא אישי במידה רבה (אפשר לראות את זה במיוחד בפרק הראשון של המבוא ובעוד מקומות. והאמת שזה כך בכל מהדורה מדעית: לעורך יש תפיסת עולם מקצועית שעומדת מאחורי ההחלטות שנעשו במהדורה, ואפילו מאחורי עצם ההחלטה לערוך את הספר.
בקיצור, בינתיים אני צריך לסיים לכתוב. ואחרי שנים של עבודה, הסוף כבר נמצא בעזר"ה בעתיד הלא-רחוק. עד אז אפשר לחשוב מה לעשות אם זה. Dovi (שיחה) 08:44, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
אני שמח לשמוע שבאמת המהדורה מצאה כבר את משכן הקבע שלה, אבל זה די מבלבל שהדפים שתחת המשתמש שלך עדיין קיימים. לא הבנתי עד הסוף למה הם נצרכים לפי תשובתך, ולמה לא למזג למהדורת הטעמים, אבל בכל אופן הייתי מציע לשים תבנית שאומרת שהדפים לא עדכניים, כמו בדף הראשי של 'תורה' שהזכרתי. בנוסף לא הבנתי למה אי אפשר להעביר דפי פרשות למרחב הראשי, לדעתי כבר יש כאלה..
ה-ו. תודה על ההסבר. אם יש שימוש מסודר בפרמטרים אפשר לבצע את זה די בקלות, אנסה לעשות דוגמה. הבעיה היחידה זה השימוש הרצוף בתווים |= שהפרסר של מדיה-ויקי מפענח אותם בתור פרמטר ריק שאי אפשר לגשת אליו. אם תרצה שזה יופיע במהדורה עם ההערות, יהיה צורך לשנות את שם הפרמטר, אפשר למשל |מקור= או |לפי=.
לגבי המבוא המעולה, אני כמובן משאיר לך את ההחלטה כנהוג כאן בקהילה, אבל אני כן חושב שהכרחי שהוא יעבור למקום נגיש במרחבים הראשיים. זה לא סותר את זה שאתה ההוגה והעורך, ואפשר לכתוב את זה גם בפירוש בראש הדף או להסתמך על היסטוריית הגירסאות (זכור לי שהיה דיון על זה במזנון בהקשר דומה).
ברכותיי על החזון ועל סיום מימושו הקרב. שלום אורישיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ד • 17:12, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
ראה למשל בראשית א/מדעי כמודל ראשוני. השם "מדעי" כמובן אינו הכרחי ואני משאיר לך את בחירת השם. שלום אורישיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ד • 17:20, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]
טעות שלי, כן אפשר לגשת לפרמטר הריק. שלום אורישיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ד • 17:27, 2 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

בוקר טוב שלום אורי, ותודה רבה על הדף לדוגמה, ובכלל על הרצון שלך לקדם את הפרויקט!

נראה לי שאנחנו ממשיכים לדבר על שני נושאים, דהיינו הדפים המיושנים ותצוגת הערות הנוסח. אז ברשותך אפתח להלן שני סעיפים נפרדים כדי למקד את הדיון. Dovi (שיחה) 08:26, 3 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

דפים מיושנים במקרא על פי המסורה[עריכה]

שלום אורי, כתבת למעלה: "זה די מבלבל שהדפים שתחת המשתמש שלך עדיין קיימים. לא הבנתי עד הסוף למה הם נצרכים לפי תשובתך, ולמה לא למזג למהדורת הטעמים, אבל בכל אופן הייתי מציע לשים תבנית שאומרת שהדפים לא עדכניים, כמו בדף הראשי של 'תורה' שהזכרתי. בנוסף לא הבנתי למה אי אפשר להעביר דפי פרשות למרחב הראשי, לדעתי כבר יש כאלה.."

כמו שציינת, כבר יש תבנית כזאת (הבוקר ניסיתי לשפר אותה קצת), והיא כבר מופיעה באותו דף שציינת קודם (משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה). אולי ניתן להוסיף אותו באופן אוטומטי בראש כל הדפים המיושנים? אשמח מאוד אם זה יתאפשר. זה בעצם אומר להוסיף את התבנית בכל התת-דפים של משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה ושל משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה.

למיטב הבנתי, אי אפשר למזג אותם במהדורת הטעמים, וזה גם לא רצוי, בדיוק בגלל שהם מיושנים. הטקסט המיושן הזה כבר לא מופיע בפרויקט באף מקום, וגם אין שום קישורים במרחב הראשי אל הדפים האלה. צריך לזכור שבזמן שהתחלתי את הפרויקט, כבר היה תנ"ך אחר במרחב הראשי של ויקיטקסט (לקחנו אותו מכאן). אותו תנ"ך היה מאורגן לפי פרקים במרחב הראשי, ואילו את התנ"ך הנסיוני בניתי בהתחלה לפי פרשות וקטעים רבי-פרקים (כאן לדוגמה).

אחר כך, כשהעברנו את התנ"ך הנסיוני אל המרחב הראשי, היה צורך לחלק את הטקסט לפרקים בודדים. חשוב להדגיש שאין היום, ומעולם לא היו, דפי פרשות של "מקרא על פי המסורה" במרחב הראשי המכילים טקסט. כל דף כזה נבנה ע"י הכללה, ואילו הטקסט עצמו נמצא אך ורק בדפי הפרקים. כך שאי אפשר היה להעביר דף כמו פרשת בראשית המיושנת אל המרחב הראשי בהעברה פשוטה.

בכל מקרה, גם בשלב הנסיוני נעשו שינויים בטקסט, והם נמצאים ב"גרסאות קודמות" בתוך הדפים הנסיוניים האלה.

המקום היחיד שיש בו קישורים אל הדפים המיושנים הוא במבוא, בתוך הסבר על שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט. Dovi (שיחה) 08:26, 3 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

תצוגת הערות הנוסח במקרא על פי המסורה[עריכה]

שלום אורי, תודה רבה על בראשית א/מדעי! יש בזה צעד לקראת תגוצה של הערות הנוסח במקרא על פי המסורה.

אני ממליץ לך להשוות את מה שעשית אל התצוגה הזאת של הערות הנוסח. שם רואים באופן ברור את הערות הנוסח במלואן.

לדעתי, כל הקושי נובע מעובדה פשוטה אחת: הערות הנוסח נכתבו בכתיבה חופשית. זה נכון שהרבה פעמים רואים בהן דברים כגון "א=" או "ל=", והם נראים בדיוק כמו פרמטרים תקניים. אך לעתים קרובות תראה ניסוחים שונים, כגון "א,ל=" או "א,ל,ש1=" או משפט שאין בו בכלל "=". כך שלדעתי, לא ניתן להמיר את הערות הנוסח לפרמטרים תקניים במלואן. וייתכן שזה גם לא רצוי.

עדיף אם נוכל לעשות את הדבר הבא: להציג בהערה או בתור ביאור את כל מה שמופיע אחרי הפרמטר הראשון והיחיד, כמו שהוא מוקלד בדף העריכה. האם לדעתך ניתן ליישם דבר כזה? מבחינה טכנית, אולי ניתן לקחת את מה שכתוב אחרי הפרמטר האמיתי, ולהחשיב אותו בתור פרמטר {{{2}}}, {{{3}}} וכו', ופשוט להציג אותו.

שבת שלום, Dovi (שיחה) 08:26, 3 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

ספרים לארון[עריכה]

שלום! אודה לך אם תוסיף את הספרים: ספר הבחור ובינת מקרא למדף "לשון הקודש" בדף הבית. שבת שלום מו יו הו (שיחה) 12:37, 3 במאי 2024 (IDT)[תגובה]

יופי של עבודה! בוצע. שבת שלום, Dovi (שיחה) 17:06, 3 במאי 2024 (IDT)[תגובה]