שיחה:שניים מקרא ואחד תרגום/ספר דברים/פרשת כי תצא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דיווח על טעות[עריכה]

פרטי הדיווח[עריכה]

בתרגום מהפסוק השני יש טעות בכל פסוק דווח על ידי: 2001:4CD0:AC47:C619:CBC5:70A1:A7:8CD1 12:04, 4 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

בדקתי ולא מצאתי שום טעות. תוכל לפרט?--נחום - שיחה 15:33, 4 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה


עליית 'שני', פסוק:[עריכה]

וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֗ה לְכׇל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃

טעמי המקרא. וכן תעשה לכל אבידת. הטעמים שעל המילים 'וכן תעשה', לפי תנ"ך קורן זה צריך להיות "קדמא ואזלא" (אשכנזים) או "אזלא גריש" (ספרדים), או בקיצור: חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ כזה.

האם זה בכלל נכון לתקן על פי תנ"ך קורן? על פי מה אתם כותבים לכתחילה את הפסוקים?

  • למה התרגום שלכם מכיל כ"כ הרבה חול"ם במקום שורו"ק? בחומשים המודפסים זה הרבה יותר שורו"ק. גם לקחת מהתימנים... זה לא כלל ישראל, זה 180 אלף איש עם מסורת מאד מסוימת. הרב עובדיה פסק להם שהם צריכים להסתפח לשאר הספרדים, מה שהם היום הולכים לפי פסקי הרמב"ם זה פשוט טעות. וגם, בכל החומשים זה לא ככה - א. בלום, למען שמו באהבה, למשל.

האם לא עדיף יהיה לקחת מאיזשהו חומש שניים-מקרא סטנדרטי שבו משתמשים ברוב בתי הכנסת?

- שלכם בידידות, פטר חמור. https://www.youtube.com/watch?v=NdCxHJIYz8I Not Yosef Cohen (שיחה) 12:30, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה

שלום לך פטר. הניקוד והטעמים אצלנו הם על פי נוסח כתבי היד והמסורה ולא על פי קורן.
באשר לתרגום, יש בעייה בנוסח התרגום, שמלבד המסורת התימנית אין לנו נוסח מדוייק המבוסס על עקרונות כלשהם. כל הנוסחאות מלבד הנוסח התימני משובשות והדבר ניכר בסתירות בין מקום למקום בשיטת הכתיב והניקוד.
בברכה, --נחוםשיחה 12:37, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה

תודה נחום, ותודה Not Yosef Cohen על ההערות הענייניות. נוסח המקרא כאן הוא לפי כתבי היד הטברנים, וכתר ארם צובה בראשם, ולא לפי דפוס קורן. יש כבר הערת נוסח בפסוק הזה (ראה בדף העריכה של דברים כב/טעמים), שם ציינו שקיימת עדות מפורשת שכך הזה נוסח הטעמים (מונח ורביע) בכתר ארם צובה (וגם הבאנו את נוסח הדפוסים).

לגבי נוסח התרגום, הטקסט מראה את נוסח התאג' של גלות ישראל בתימן. הרעיון הוא להציג נוסח בר-סמכא ומדויק, ונוסח התאג' הוא כזה (לעומת הדפוסים הרווחים של התרגום). גם אם הרב עובדיה שליט"א פסוק מה שפסק בשביל העולים מתימן, הם ורוב צאצאיהם מעולם לא קבלו את פסיקתו. והעיקר האמת של התרגום והגייתו, וזה דבר שהרב עובדיה מעולם לא פסק לגביו (למיטב ידיעתי). נחום אמנם צודק שבכל זאת, יש בוודאי מקום בוויקיטקסט לעוד נוסחים מהימנים של תרגום אונקלוס, והוא בעצמו עובד על הגהת נוסח כזה. ועוד חזון למועד. :-)

להלן דבריו של הרב שמואל מאיר ריאחי, ב"פתח דבר" שהדפיס בתחילת "חמישה חומשי תורה סימנים" (ירושלים תש"ע):

נוסח התרגום: כבר נודע ונתפרסם הדבר שבחומשים המצויים נמצאו עשרות ומאות טעויות קלות וחמורות, והגם שהיו כאלה שהחלו בעבודה יפה על התרגום והשיגה ידם לגבש נוסח סביר, הרי שלא מצאו מקור ברור עם מסורת נאמנה, ובאו לידי הכרעות רבות מכח סברה וכו'. והנה אחר יגיעה ובירור מקיף בעניין התרגומים של אונקלוס הקיימים לפנינו, לא מצאנו נוסח ברור ונקי משגיאות כנוסח התאג'ים התימניים אשר להם מסורת עתיקה איש מפי איש שבת בשבתו מימי חז"ל עד לימינו אנו. ומי שמכיר את רמת הדיוק והאוירה הקפדנית השוררת בשעת קריאת התורה בבתי הכנסת של יוצאי תימן, יכול להבין את רמת השמירה על הנוסח המסור בידם, שלא שינו ממנו מאומה.

גם הוא בחר להביא את נוסח התאג' בחומש שהוציא לאור. :-) Dovi (שיחה) 14:29, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה