רפואה וחיים/ו
פרק ויו[עריכה]
כשיש דבר ומגפה ב״מ יאמרו בפתיחת ההיכל בהוצאת ס״ת בציבור אלו הפסוקים כנגד כ״ב אותיות התורה:
ס׳ בשלח: ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה׳ אלוהיך והישר בעינו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה׳ רופאך:
ס׳ עקב: והסיר ה׳ ממך כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך:
ס׳ האזינו: ראו עתה כי אני אני הוא ואין עוד אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא:
מלכים ב׳ ך׳: שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר ה׳ אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך ביום השלישי תעלה בית ה׳:
ישעיה ל: והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש ה׳ את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא
שם ז״ן: דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו. בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה׳ ורפאתיו:
שם ח״ן: אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח:
ירמיה ל: כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה׳:
שם ל״ג: הנני מעלה לה ארוכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עטרת שלום ואמת.
הושע ו׳: לכו ונשובה אל ה׳ כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו.
שם י״ד: ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו.
מלאכי ג׳: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצתם ופשטם כעגלי מרבק.
תהלים ו׳: חנני ה׳ כי אומלל אני רפאני ה׳ כי נבהלו עצמי.
שם ל׳ ה׳: אלהי שועתי אליך ותרפאני.
שם מ״א: אני אמרתי ה׳ חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך.
שם ק״ג: הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואייכי.
שם ק״ו: ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם.
שם קמ״ז: הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם.
משלי ג׳: רפאות תהיה לשריך ושיקוי לעצמותיך.
שם ד׳: כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא.
שם ט״ז: צוף דבש אמרי נועם מתוק לנפש ומרפא לעצם.
איוב ה׳: כי הוא יכאיב ויחבש ומחץ וידיו תרפינה.
ואח״ך יאמרו התפילות שנדפסו בקונטריסי הקטן ימצא חיים סי׳ ז״ן: