<< | ספר קהלת • פרק ח' • פסוק א' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא

המהדורה המנוקדת: מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא.

מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חׇכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃

מִ֚י כְּ/הֶ֣/חָכָ֔ם וּ/מִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔י/ו וְ/עֹ֥ז פָּנָ֖י/ו יְשֻׁנֶּֽא׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מי כהחכם" - מי בעולם חשוב כאדם חכם

"ומי יודע פשר דבר" - פשרון של דבר כמו שמצינו בדניאל מתוך חכמתו שהיה חכם ביראת שמים נתגלו לו רזי פשרין מי כמשה עושה פשרים בין ישראל לאביהם שבשמים

"ועוז פניו ישונא" - משאר הבריות עד (שמות לד) כי יראו מגשת אליו כי קרן עור פניו

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

(א) מי כהחכם - יש מלה מושכת עצמה ואחרת עמה כמלת אל בקצפך תוכיחני, יחי ראובן ואל ימות, מתן בסתר יכפה אף, וכן ימצא אות מושך אחר כמו מאל אביך ויעזרך ואת שדי, הוא ומאת שדי והוא דבק עם הפסוק שלמעלה מידי אביר יעקב, כל זה בא לך מאל אביך והוא יעזרך לעולם, ואמר הגאון רב סעדי' ז"ל שענינו אשאל מאל אביך ויעזרך. ועל שני הפירושים צריכה תוספת מ"ם על את, וכן מישרים אהבוך ומישרים הוא תואר היין וכמוהו יתהלך במישרים וכן כיין הטוב הולך לדודי למישרים, וישוב אהבוך על העלמות הנזכרת בפסוק הראשון. וכן מי כהחכם ומי כיודע פשר דבר, ויתכן היות פירוש מי כהחכמה מי שהוא יודע פשר דבר. ומלת פשר ממשפחת ארמית. והענין למה יתעסקו בני אדם לחשוב חשבונות רבים שלא יועילו ואין מי שהוא על דרך ישרה כמו החכם, כי המבקש חכמה וידרוש לדעת פשר כל דבר מה חפץ יש בו ולמה כן. ויתכן היות פשר הפוך סופו בתוכו, מן כי לא פורש. וענין חכמת אדם תאיר פניו, תשים אור בפניו. והענין, תסיר כעס, כענין באור פני מלך חיים. וענין ועז פניו ישונא, סור עזות פנים ממנו כי החכמה תוליד הענוה, כי בהתגבר הנשמה על הרוח יסור הכעס ועזות המצח:

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת ח א.

מי יודע פשר דבר?

(קהלת ח א): "מִי כְּהֶחָכָם? וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר? חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא"

מה זה פשר? ומה הקשר בינו לבין אור פנים ו עוז פנים? כמה תשובות.

1. פשר מופיע בתנ"ך רק בספר דניאל בקטעים הארמיים, ומשמעותו - פתרון ופירוש, (דניאל ב ז): "מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי, וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה". החכמה מאפשרת לאדם לפרש ולהבין מסרים מה'. וכשאדם מקבל מסר מה', פניו מאירות מרוב שמחה.

השאלה בפסוק היא שאלה רטורית ועניינה "אין בעולם אדם מאושר כמו החכם, היודע את הפשר של כל דבר!" - "מי בעולם חשוב כאדם חכם...?! כמו שמצינו בדניאל: מתוך חכמתו, שהיה חכם ביראת שמים, נתגלו לו רזי פשרין" ( רש"י פירוש ראשון ) .

2. אולם, יש דברים שגם החכמים הגדולים ביותר לא מצליחים למצוא להן פשר ופירוש. השאלה היא גם תמיהה: "מי כה חכם עד שיוכל לדעת את הפשר של כל דבר בעולם? אם כך, מדוע להתאמץ וללמוד חכמה?".

והתשובה בהמשך הפסוק: עצם העיסוק בחכמה משפיע על האישיות! חכמת אדם תאיר פניו - "תסיר כעס", ועוז פניו ישונא - "החכמה תוליד הענוה. כי בהתגבר הנשמה על הרוח, יסור הכעס ועזות המצח" (אבן עזרא) . כשאדם עוסק בחכמה, הוא מייחס פחות חשיבות לענייני העולם הזה, ושום דבר בעולם הזה לא מעצבן אותו. אנחנו לומדים לא רק כדי לדעת פירושים ופשרים, אלא גם כדי לעדן את הנשמה.

3. על-דרך הרמז, פשר מלשון פְּשָרָה, כמו בלשון התלמוד (למשל בבלי סנהדרין ז.) . עיקר חשיבותו של החכם היא ביכולתו לפשר בין בני-אדם ולעשות שלום ביניהם. הוא מאיר את פניו ומקשיב לכל אחד מהצדדים, מסביר לכל צד את דבר הצד השני, וכך מביא אותם להתפשר ולהשלים. כך נאמר ב (משלי כט ח): "אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף"( פירוט ), וכן בדברי חז"ל, "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר", (ישעיהו נד יג): "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ"( פירוט ).

החכם הגדול מכולם הוא מי שמצליח לפשר ולעשות שלום בין ה' לבין בני האדם: "מי כמשה עושה פשרים בין ישראל לאביהם שבשמים. ועוז פניו ישונא - משאר הבריות, עד (שמות לד) "כי יראו מגשת אליו, כי קרן עור פניו "" ( רש"י פירוש שני ) .

4. ועל-דרך הדרש, פשר כמו מים פּוֹשְׁרִים, לא חמים ולא קרים, כמו בלשון המדרש (למשל בראשית רבה פו ה ) . דברי חכמה נמשלו למים, (משלי יח ד): "מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה"( פירוט ). יש אנשים שדבריהם כמו מים רותחים, מלאים זעם וביקורת על אלה שאינם חושבים כמותם. יש אנשים שדבריהם קפואים, ללא כל התלהבות ומעורבות אישית. החכם האמיתי יודע "להגיש" את חכמתו בטמפרטורה המתאימה, כמו תה טוב: חם מספיק כדי לעורר בשומעים מעורבות ועניין, אבל לא חם מדי כדי לא לעורר כעס והתנגדות.