המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"גיל יגיל". ועתה ראה מה זה הקנין אשר לא יסור מבעליו, ועוד ימשך לו מהתועלת שיגיל אבי האיש הצדיק בדעותיו ובתכונותיו, ומי ש"יולד" בן "חכם - ישמח בו" ליושר פעולותיו ועניניו, עם שבסבתו תדבק בו השגחת הש"י,
"גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו", יש הבדל בין הצדיק והחכם, שהחכם קבל חקי החכמה והולך בהם, והצדיק אינו דוקא חכם, רק שהרגיל א"ע לעשות צדק, הגם שלא קבל חקי החכמה בדרך לימוד, ויש הבדל בין גילה ובין שמחה, שהשמחה היא תמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, כמו מציאה בשורה טובה וכדומה, ויש הבדל בין האב ובין המוליד, שהאב כולל גם האומן אותו והמורהו, אבל המוליד הוא דוקא אביו אשר ילדו, והנה עשות הצדק אינו תלוי בלידה כי תלוי בבחירת האדם, כמ"ש שהמלאך מביא הטפה לפני הקב"ה ואומר מה תהיה עליה חכם או טפש וכו' ואילו צדיק ורשע לא קאמר, וא"כ לא יגיל המוליד צדיק, כי אינו תלוי בלידה, רק יגיל אבי צדיק אשר אמנו ולמדו וחנכו אל מעשה הצדק, וכן לא ישמח שמחה תמידית, כי יוכל להיות שימוטט מצדקתו, אחר שלא קבל חקי החכמה, רק יגל בכל פעם מחדש כל שרואה שעדן מחזיק בצדקתו אבל "יולד חכם ישמח בו" יצירת החכם תלוי בלידה, שהוכן בטבעו אל החכמה ולכן ישמח המוליד, וגם ישמח לא יגיל, כי הוא ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם:
ביאור המילות
(כד-כה) "צדיק, חכם". הבדלם למעלה (י"א).
" אבי, ויולד", האב והאם יאמר גם על האומן ומגדל, ולכן פרט כ"פ ותפשו בו אביו ואמו יולדיו, אמך אשר ילדתך.
"יגיל, ושמח". השמחה היא תמידית והגיל על דבר מתחדש (ישעיה ט' ב'):
תרגום מצודות:גיל יגיל (ישמח) אבי צדיק; והמוליד את החכם, רוצה לומר: המלמד ומוליד חכמה בלב התלמיד, ישמח בו -
תרגום ויקיטקסט:
כל אב של בן צדיקיגיל (ישמח) בצדקתו של בנו, וכל הורה שהוליד בן חכםישמחבו -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג כד.