קטגוריה:דניאל ד כ
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי
המהדורה המנוקדת: וְדִי חֲזָה מַלְכָּא עִיר וְקַדִּישׁ נָחִת מִן שְׁמַיָּא וְאָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוַת בָּרָא חֲלָקֵהּ עַד דִּי שִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי.
פרשני המקרא
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ודי" - ואשר ראה המלך מלאך מחריב וקדוש ירד מן השמים ואמר כרתו האילן והשחיתו אותו אבל עיקר שרשיו הניחו בארץ ויהיה מאוסר ומקושר באסור ברזל ונחושת בעשב של השדה ובטל השמים יכובס ועם חית השדה יהיה חלקו עד אשר יעבור עליו שבעה שנים
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וַאֲשֶׁר רָאָה הַמֶּלֶךְ, מַלְאָךְ וְקָדוֹשׁ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְאוֹמֵר: גֹּזוּ הָאִילָן וְהַשְׁחִיתוּהוּ, אוּלָם עִקַּר שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ הַנִּיחוּ, וּבְאֵסוּר שֶׁל בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת בְּדֶשֶׁא שֶׁל הַבָּר, וּבְטַל הַשָּׁמַיִם יִטְבֹּל, וְעִם חַיַּת הַבָּר חֶלְקוֹ, עַד אֲשֶׁר שִׁבְעָה מוֹעֲדִים יַחְלְפוּ עָלָיו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד כ.
וְדִי חֲזָה מַלְכָּא
דניאל מעניק לנבוכדנצר כבוד גדול שאלוהים דיבר איתו, וגם הוא חוזה ונביא.
כך המלך יסכים לקבל את הדברים, הן הוא עצמו חזה את זה ובמידה והפתרון יהיה הגיוני ואפשרי, הוא ישמח לעשות את זה.
המלך אמר שהמלאך "קָרֵא בְחַיִל" אבל דניאל השמיט את זה. דניאל לא ראה צורך להעליב את המלך או לגרום לו להתרגש ולהבהל. התוספת הזאת לא היתה חשובה לדניאל.
השוואת נוסחים: דברי המלך ודניאל
- המלך אמר: "גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי, אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ, תְּנֻד חֵיוְתָא מִן תַּחְתּוֹהִי וְצִפְּרַיָּא מִן עַנְפוֹהִי"(ביאור:דניאל ד יא).
- דניאל חזר: "גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי"
- זה הספיק לדניאל, מדובר בממלכה ואין צורך להכנס לפרטים קטנים
- המלך אמר: "בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ, וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא, וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע, וְעִם חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא" (ביאור:דניאל ד יב).
- דניאל חזר: "בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ, וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא, וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע, וְעִם חֵיוַת בָּרָא חֲלָקֵהּ".
- דניאל השמיט את עניין 'עשב הארץ', והוסיף שהחיות היו חיות 'בר'. דניאל שינה מעט מאוד, ורק אמר שהמלך יהיה עם חיות הבר, חופשי, חזק, ולא עם חיות הבית המשועבדות והמדוכאות. דניאל הדגיש שהשורשים ישארו ויהנו מטל השמים, כלומר יש עתיד לצמיחה מחודשת כי הבסיס שהקים נבוכדנצר הוא טוב לאלוהים ואדם.
- המלך אמר: "לִבְבֵהּ מִן (אנושא) אֲנָשָׁא יְשַׁנּוֹן, וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ" (ביאור:דניאל ד יג).
- דניאל השמיט את כל הענין שהמלך יקבל לב של חיה. זה לא נראה לו הגיוני או חשוב להדגיש, ועדיף לשכוח מזה. לא ברור מה ההבדל בין לב חיה ולב אדם בהקשר של המלך, וכך במשפט הקודם דניאל הזכיר את חיות הבר, וזה כלל את כל העניין הזה.
- המלך אמר: "וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי" (ביאור:דניאל ד יג).
- דניאל חזר: "עַד דִּי שִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי".
- דניאל הוסיף מילים "עַד דִּי", וכך הוא הקטין והגביל את משך הזמן - לא יותר מאשר שבע תקופות.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ד כ"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.