406
המעשים כמצרים בסיף ימי טראיאנוס
ומפורש בהפראגמענטים הפאריזי והלאנדני כי הקיסר (אדריאנוס) דן את
ראשי היונים על זה ומה יוכל להיות דבר יותר פשוט כי יחד עם זה צוה להקים
מחדש את בתי היהודים הנהרסים.
בהיות באמת לב אדריאנוס בראשית ימי ממשלתו טוב ליהודים ויט אליהם חסד ככל אשר יבואר לפנינו.
ובהסגנון הארמעני גם הם לא יכלו להבין זה ויגיהו ״אשר נהרסו על ידי היהודים" וזה טעות, וכדברי היעראנימוס כן הם, ודבריו מדויקים.
ושירער לא ידע איך להכריע ויאמר בח"א עמוד 665 הערה 47:
״בהכראניק של אייזעביוס נאמר על השנה הראשונה של אדריאנוס כי הקיסר הזה צוה להקים מחדש את אלכסנדריא אשר נהרסה על ידי היהודים או על ידי הרומיים״.
אבל מאמזען ירצה לשבש הדברים לגמרי ויאמר V, 543:
״אלכסנדריא עצמה לא נפלה בידי היהודים". ובהערה יוסיף: ״אייזעביוס עצמו (אצל סינצעללוס) יאמר רק זאת על הקיסר אדריאנוס: Αδριανός Iονδαινος xzτά Αλεξάνδρεια στασιάξοτάxς εxόλασεν. ההעתקה הארמענית והלאטינית עשו מזה בטעות כי אדריאנוס הקים מחדש את אלכסנדריא אשר נהרסה על ידי היהודים אשר אייזעביוס קירכענגעשיכטע 4, 2 ודיא קאסיוס 68, 32 לא ידעו מזה".
ועל זה ישיב לו בצדק שירער שם 665בהערה 47 לאמר:
״השערת מאמזען כי בדברי אייזעביוס עצמו לא הי׳ דבר מזה ונתוסף רק בטעות בהסגנון הארמענני והלאטיני, איננה נכונה ואי אפשר להקימה שהרי שתי ההעתקות השונות יתאימו בזה יחד".
והנה צדקו דבריו נגד מאמזען, אבל הלא אין ספק שצדק גם מאמזען בטענתו שאיך לא הזכיר אייזעביוס בקירכעננעישיכטע ודיא קאסיוס שם מדבר גדול כזה, כי מטרפולין של העולם אלכסנדריא נפלה אז בידי היהודים.
ויותר מזה שאם נפלה בידם עד שיכלו להרסה, או לכל הפחות להזיק לה מאד, הרי קדמו לזה בהכרח המון מעשים רבים ואין זכר מהם.
ואצל דיא קאסיוס כמעט שגם אין זכר מהמעשים במצרים כל עיקר.
ואיך אפשר הדבר שמעשים כבירים כאלה עד כי אלכסנדריא של מצרים נפלה בידי היהודים אין זכר מזה אצל הסופרים האלה.
אף גם זאת כי בצדק ישאל גם מינטער בעמוד 21 איך אפשר שדבר גדול כזה מה שעשה אדריאנוס עם הרומיים והיונים תושבי אלכסנדריא כי בנה להם את עירם מחדש לא בא על המטבעות מימים ההם, ואנחנו ידענו את השתדלותם הגדולה בימים ההם להחניף את אדריאנוס.
אבל כל הדברים הנם על מקומם ועל ענינם ואין צריך לא לשבש ולא להגיה, וכפי שבא הדבר בדברי היעראנימוס כן הוא.
והדברים המעטים האלה הנם פרק שלם בדברי הימים ההם.
וגם מהם נראה את אשר יבואר לפנינו בראשית ימי אדריאנוס, כי אז האיר פניו אל היהודים באופן נעלה מאד, והשתדל למלאות את כל משאלותיהם הפאליטיים עד שגם הרשה להם לשוב ולבנות את המקדש בירושלים.