378
ר' אליעזר בפרט
ובמשנה אשר שם באו דברי רבנן ור׳ אליעזר, ושאלת חכמים לר' אליעזר
על דבריו ותשובת ר' אליעזר על דבריהם, אין שם דבר נגד זה.
ונעתיק לפנינו את לשון המשנה והברייתא שם ינראה את הדברים כמו שהם, לשון המשנה שם נדה ל"ח:
״המקשה בתוך שמנים של נקבה כל דמים שהיא רואה טהורים עד שיצא הולד ור׳ אליעזר מטמא אמרו לו לר׳ אליעזר ומה במקום שהחמיר בדם השופי היקל בדם הקושי מקום שהיקל בדם השופי אינו דין שנקל בדם הקושי אמר להם דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל טמאה טומאת נדה״.
ומבואר כי לא לבד אשר ר׳ אליעזר השיב לחביריו בדברים ברורים, כי אם שלא בא במשנה דבר נגד דברי ר׳ אליעזר אלה עד שאפשר לאמר שהלכה כר׳ אליעזר.
והר״ב לא פסק שם הלכה וכנראה מפני שנסתפק בזה אולי הלכה כר׳ אליעזר.
וכבר העיד שם עליו התוס׳ יום טוב וכתב ״והר״ב שסתם ולא פי׳ הלכה כמאן נתן מקום לטעות, דהרי יש לדון כפי הנראה מפשטא דמתניתן דזכינהו ר׳ אליעזר לחכמים במאי דקאמר דיו ולפיכך הלכה כמותו, וכל שכן דחזינן דבמתניתן ד׳ דמיירי נמי בדיני קשוי דפסקינן כמותו״.
ויהי׳ איך שיהי׳ בענין פסק הלכה אשר אינו נוגע לדברינו, זה ודאי דמשנתינו נקטה רק תשובת ר׳ אליעזד לחכמים עד כי על ידי זה יש מקום גדול לאמר דפשטה דמתניתן הולכת כן דתשובת ר׳ אליעזר היא כל כך ברורה עד דזכינהו ר׳ אליעזר לרבנן בתשובתו להם, ועל כן גם הלכה כמותו.
ומבלי לראות ולדעת מכל זה דבר יביא החכם ווייס דוקא ממקום הזה ראי׳ כי ר׳ אליעזר לא השיב לחביריו לא טעם ולא סברא כי אם עמד על דעתו ביד חזקה, עד כי בשפתים דולקים יאמר "כן הקל בעיניו תורת זולתו ולבבו הכבד מהודות על האמת, לא שסתר דברי חביריו בסברה כי אם כן דברו אשר נשא על שפתו אפי׳ אתם משיבים אותי כל היום אינני זז מדברי״.
וזו היא באמת רעה חולה גדולה מאד כי בשנאת החוקרים האלה לישראל ולחכמי ישראל אספו ציונים מבלי לדעת ענין הדברים כל עיקר ויטעו את הקוראים לחשוב כי דבריהם הבל הנם דברי הימים לבני ישראל.
ואמנם כי גם יתרה עשה החכם ווייס כי גם זייף את לשונו של ר׳ אליעזר בברייתא שם ויוסיף עליהם דברים.
והלשון "אינני זז מדברי" לא אמר ר׳ אליעזר כי אם החכם ווייס.
ועל ידי הזיוף הזה טעה בעצמו או הטעה את הקוראים לחשוב שדברי ר׳ אליעזר לחכמים שם בהברייתא ילכו בנוגע לעיקר הדין ואינם כי אם בנוגע לתשובתו להם.
ולשון הברייתא בנדה ל"ח ובתורת כהנים שם הוא:
"תנו רבנן תשב לרבות המקשה וכו׳ שכל דמים שהיא רואה טהורים וכו׳ ור׳ אליעזר מטמא אמרו לו לר׳ אליעזר ומה במקום שהחמיר בשופי וכו׳ אמר
