310
ר' יהושע האב בית דין
בשחיטתה וכו'", זה עצמו בא בלשון המשנה ״כלל אמר ר׳ ישבב משום ר׳ יהושע
כל שנפסלה בשחיטתה וכו'״.
ובמקום הזה מפני מחלוקת ר׳ עקיבא ור׳ ישבב נתפרש לנו מדוע שנה להם ר' יהושע את הכלל הזה שלא נטעה במשנתנו.
אבל כן באו דברי ר׳ יהושע במשנתנו במקומות הרבה סתם.
ועי׳ גם במס׳ מעילה פרק ד׳ משנה ג':
״כל הפיגולין מצטרפין זה עם זה כל הנותרין מצטרפין זה עם זה כל הנבילות מצטרפות זו עם זו כל השרצים מצטרפים זה עם זה דם השרץ עם בשרו מצטרפין כלל אמר ר׳ יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין זה עם זה טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין זה עם זה״.
וכן בא בזה גם בפרק א' דמעילה משנה א׳:
״קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהם שחטן בדרום וקבל דמן בצפון בצפון וקבל דמם בדרום שחטן ביום וזרק בלילה בלילה וזרק ביום או ששחטן חוץ לזמנם וחוץ למקומם מועלין בהם כלל אמר ר׳ יהושע כל שהי׳ לה שעת היתר לכהנים אין מועלין בה ושלא הי׳ לה שעת היתר לכהנים מועילין בה".
וכל הכללים האלה נאמרו במקום שבאו במשנה דינים שונים, אשר יכלו השונים לטעות בהם כמו שהוא גם בההוא דחולין, בכל אלה בהציע ר׳ יהושע את המשנה שנן להם את הכלל ומסר זה להם לשמרם מטעות.
וכן במס׳ זבים פרק ה׳ משנה א׳:
״הנוגע בזב או שהזב נונע בו המסיט את הזב או שהזב מסיטו מטמא אוכלין ומשקין וכלי שטף במגע אבל לא במשא כלל אמר ר׳ יהושע כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא אוכלין ומשקין להיות תחלה והידים להיות שניות ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס, לאחר פרישתו ממטמאיו מטמא משקין להיות תחלה והאוכלין והידים להיות שניות ואינו מטמא בגדים״.
וכל הדברים האלה לא נמצא דוגמתם אצל רבן גמליאל הנשיא.
ואלו הי׳ רבן גמליאל המציע את המשנה בבית הוועד כמו שטעו לחשוב עד היום הי׳ צריך להיות להיפך שימצא כן לרבן גמליאל ולא לר׳ יהושע.
ולכל הפחות הי׳ צריך שימצא כן גם לרבן גמליאל.
אבל לא נמצא כן במשנה בשום מקום בדור ההוא כי אם לר׳ יהושע לבדו אפס זולתו.
וכל זה רק מפני שר' יהושע הי׳ ביבנה המציע את המשנה, וממנו ביחוד הוא שקבלו שם במתיבתא כל כיוצא בזה על המשנה.
ונמצא כן גם לר׳ עקיבא מפני שבאמת הי׳ אחר זה ר' עקיבא בסוף ימיו בימי אושא את אשר הי׳ ר' יהושע מלפנים ביבנה ככל אשר יבואר עוד לפנינו בדברינו שם.
ובמס׳ חולין ד׳ קט"ז נאמר במשנה: ״קיבת עכו"ם ושל נבילה הרי זו אסורה המעמיד בעור של קיבה כשרה, אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה כשרה שינקה מן הטרפה קיבתה אסורה טרפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת מפני שכנוס במעיה״.
