ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קלא א
נִפְעַל, והצרי שתחת החי"ת במלת "תֵחֵל" מקום פתח. וכן "לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם" (יחזקאל כ, ט). או בדגש – אַתֵּם. יַתֵּם – "וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף" (מ"ב כב, ד), "וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ" (איוב כב, ג), "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים" (שמות יג, יח). ובחירק פ"א-הפעל – "וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח" (במדבר כא, ל), "אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם" (ירמיהו מט, כ). יָתֵמּוּ. ובא "וַיַּסֵּבּוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ש"א ה, ח) בדגש הסמ"ך והבי"ת, וכן "וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם" דמיכה (שופטים יח, כג), "וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יְיָ" (דה"ב כט, ו), אף על פי שדגש הסמ"ך לא היה צריך, נשאר עם הרבים כמו שהיה עם היחיד. תַּתֵּם. תַּתֵּמּוּ. תַּתֵּם. תָּתֵמּי. תְּתִמֶּנָה – "וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב" (בראשית מא, נד), "תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו" (ש"א ג, יא). וכשנוספה עליהם ו"ו החיבור עם מלעיל – "וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם" (איוב לח, ח), "וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן" (בראשית כט, י), "וַיָּדֶק לְעָפָר" (מ"ב כג, ו).[1] ומפני שהמלה מלעיל פ"א-הפעל נקודה בסגול. ובא מוקל – "וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם" (בראשית יא, ז), ויתכן היותו מן הקל, והיה משפטו בשקל "וְנָבֹזָה בָהֶם" (ש"א יד, לו), והה"א נוספת כה"א של "נֵרְדָה". ובהתחברם עם הכנויים – "כִּי יְיָ אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ" (ירמיהו ח, יד) בשוא-ופתח; או בשוא-וסגול – "וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי" (ש"ב יט, מד); והאית"ן – "כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם" (ש"ב כב, מג), "פֶּן אֲחִתְּךָ" (ירמיהו א, יז), "וַיְשִׁמֵּם (יְיָ)" (ש"א ה, ו), "וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ" (איוב יח, יח); "וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן" (חבקוק ב, יז) – בא הנח תמורת הדגש. ויש אומרים כי שרשו חית. בכלם פ"א-הפעל בחירק שלא להתחלף עם עתידי הדגוש מנחי הלמ"ד.
הָפְעַל – הוּתָם, הוּדַק, הוּסַב. הוּסַבָּה. הוּסַבּוֹת. הוּסַבּוֹתִי. הוּסַבּוּ. הוּסַבּוֹתֶם. הוּסַבּוֹנוּ. הוּסַבָּה (חית השדה) – "חֶרֶב הוּחַדָּה" (יחזקאל כא, יד). הוּסַבּוֹת. הוּסַבּוֹתֶן.
אית"ן – אוּסַב. יוּסַב. תּוּסַב. נוּסַב רפה, כמו "לֶחֶם יוּדָק" (ישעיהו כח, כח), או בדגש – "עַל כַּמֹּן יוּסָּב" (ישעיהו כח, כז), והוא כתוב בו"ו עם הדגש, ופליג עליה יוּסַֿב רפה. וכן כתוב בו"ו עם הדגש – "שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד" (ישעיהו לג, א); "וְכָל מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד" (הושע י, יד);
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ אין הפרש בין אלו ובין אותם שהם מגזרת נחה עי"ן וא"ו כמו וַיָּקֶם, וַיָּשֶׁב, אלא לפי הענין תכיר.