המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"יסחבום" - ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ"ב)
"צעירי" - ענין קוטן
"ישים" - מלשון שממה
"נוהם" - מלשון נוה ומדור
מצודת דוד
"אם לא ישים" - בשבועה אשר יעשה את נוהם שממה עליהם ר"ל לפניהם בעל כרחם
"אם לא" - הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים (ישעיהו ה) ור"ל העצה היא בשבועה אשר צעירי הצאן יגררום מארצם והוא פרס שהוא הצעיר בבני יפת וכן אמרו רז"ל עתידה וגו' שתפול ביד פרס (יומא י)
"אל יושבי תימן" - ר"ל אשר מקור מחצבם הוא מדרום א"י
"לכן" - הואיל אין מי ימחה בידי ועצתי תקום לכן שמעו וגו'
"לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום", העצה אצל ה' הוא התכלית הנרצה אצלו, והמחשבות הם האמצעים שחושב להגיע על ידם את התכלית המבוקש, ועל אדום יעץ גזרתו להשיג התכלית הנרצה, ועל ארץ תימן שהוא תחת ממשלת אדום ע"י ישיב האמצעיים אל התכלית, "אם לוא יסחבום" האריות אשר הזמין עליהם יסחבו ויגררו אותם, ומפרש את מי את "צעירי הצאן" של הנוה איתן, ר"ל את עם אדום, ואח"כ "אם לא ישים עליהם נויהם" תהיה הנוה שממה ולא תהיה ראויה למרבץ צאן כלל, ר"ל יהיו עריהם חרבה: