ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/צה ב
משרש צוק גם כן "וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שֶׁמֶן" (איוב כט, ו), "וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה" (איוב כח, ב). והעתידים יְצַק או יְצוֹק – "וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם" (יחזקאל כד, ג); ובחסרון היו"ד – "צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ" (מ"ב ד, מא). צְקוּ. צְקִי. צַקְנָה והאית"ן – אִיצַק. יִיצַק. תִּיצַק. נִיצַק – בפתח. וממנו "וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה" (מ"א כב, לה) ביו"ד האית"ן לבד. ובא מן יִצַק – וַיִּצֶק, כמו מן יִקַּץ – "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה" (מ"א ג, טו), "וַיִּיקֶץ נֹחַ" (בראשית ט, כד). או בחולם – "וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן" (בראשית לה, יד), "לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן" (במדבר ה, טו); והיו"ד פ"א-הפֹעל בהם נעלמת מהמכתב, וכן "וְיִֽצְקוּ עַל הָעֹלָה" (מ"א יח, לד). ובא היו"ד הנוספת מועמדת בגעיא להורות יו"ד השרש הנעלמת מהמכתב, כמו שכתב רבי יהודה. או יהיה צווי, ובא מועמד כמו "מִֽשְׁכוּ" (שמות יב, כא), וכן כתב רבי יונה. ובאו עתידי השרש הזה עוד בדגש בדרך חסרי היו"ד – "כִּי אֶצָּק מַיִם… אֶצֹּק רוּחִי" (ישעיהו מד, ג), והפעל הכבד – הוֹצִיק. הוֹצַקְתְּ. והבינונים – מוֹצִיק. מוֹצִיקִים. מוֹצִיקָה או מוֹצֶקֶת – "הֵם מַגִּשִׁים אֵלֶיהָ וְהִיא מוֹצָֽקֶת" (מ"ב ד, ה) – נהפך לקמץ בסוף פסוק. ויתכן להיות מן השרש הזה "וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי יְיָ" (יהושע ז, כג) בפלס וַיַּצִּבוּם.
יצר. העתידים – אִיצַר. יִיצַר, "וַיִּיצֶר יְיָ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז) – בשני יו"דין, "וַיִּצֶר יְיָ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ב, יט) – ביו"ד האית"ן לבד, והיו"ד פ"א-הפֹעל נעלמת מהמכתב. או בדגש – אֶצֹּר. יצֹּרוּ. "בְּטֶרֶם אֶצָּורְךָ בַבֶּטֶן" (ירמיהו א, ה). "וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ" (ישעיהו מד, יב). ובענין אחר בא זה השרש בהעלמת היו"ד ותאמר אֵצַר, יֵצַר – "בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ" (משלי ד, יב), "וַיֵּצֶר לוֹ" (בראשית לב, ח), "יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ" (איוב יח, ז).
יצת – כתבנו אותו בחסרי היו"ד.
יקד – העתידים – יְקַד. יִקְדוּ וכולי. אִיקַד. יִיקַד. תִּיקַד. נִיקַד – "וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית" (דברים לב, כב). או בהעלמת היו"ד על דרך שאר נחי הפ"א – אֵקַד. יֵקַד – "יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ" (ישעיהו י, טז).
יקע. העתידים קַע. קְעוּ. קְעִי. קַעְנָה. והמקור – קַעַת. אית"ן – אֵקַע. יֵקַע. תֵּקַע. נֵקַע – "פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ" (ירמיהו ו, ח), "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" (בראשית לב, כו). ואפשר שיהיה שרש אחר – קעע או נקע, כמו שאנו עתידים לבאר בחלק הענין בעזרת האל. וכן דעת רבי יהודה, כי לא זכר בזה השרש כי