ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/פט ב
"קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם" (תהלים מט, יב) כמו קִבְרָם. "וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת" (מ"א ז, ל) כמו וְנִסְרֵי, מן המשנה "מסככין בנסרים" (משנה סוכה א ו) "גּוֹעֵר בַּיָּם" (נחום א, ד) "רֹגַע הַיָּם" (ישעיהו נא, טו). "עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל" (ישעיהו לח, יא) "כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד" (תהלים מט, ב). "יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ" (תהלים יד, ג) "סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ" (יחזקאל כד, ו). "אֶנְקַת אָסִיר" (תהלים עט, יא) "נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו, ה). "נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ" (תהלים לא, כג) "אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי" (איכה ג, נד). "וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד" (בראשית יט, ג) "וַיִּפְרָץ בּוֹ" (ש"ב יג, כה). "עֲצֵי אַלְגּוּמִּים" (דה"ב ט, י) "עֲצֵי אַלְמֻגִּים" (מ"א י, יא). "וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ" (איוב לח, ט) "לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה" (מ"ב י, כב). "וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם" (ש"ב כב, מו) "וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם" (תהלים יח, מו). "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) "חֲתָר לְךָ בַקִּיר" (יחזקאל יב, ה).
הנה כתבתי לך מה שנהגו העברים בהפוך סדור האותיות בין בנחים בין בכפולים בין בשלמים, אף על פי שיש לומר במקצתם סברא אחרת, כאשר אני עתיד לזכור כל אחד ואחד בשרשו בחלק הענין מזה הספר בעזרת האל.
וכן לא הקפידו העברים בסדור התיבות זו לפני זו, והכניסו אות השמוש או מלת ענין זו בזו, אף על פי שהמלה הראשונה או אות השמוש ענינה היותה באחרונה. וזה עשו בדבר שאין לטעות בו ולאמר בו הפך הסברא הנכונה. כמו "וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ" (תהלים פ, ו), שהוא כמו ותשקמו דְּמָעוֹת בְּשָׁלִישׁ. אף על פי שי"ל בזה פירוש זולתי שלא יהיה הפוך, כלומר השקיתמו בדמעות שלש פעמים והוא רמז לשלש גליות, ויהיה "שָׁלִישׁ" תאר לשני – כן פירשו אדוני אבי ז"ל. "וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ" (מ"ב ט, ל) – ותשם פּוּךְ בְּעֵינֶיהָ. "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף" (בראשית מא, נז) – באו מצרימה אֶל יוֹסֵף לִשְׁבּוֹר. "וְאֶת הָעִיר שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ" (שופטים א, ח),