ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ד

<< · ספר הבחור · מאמר ב · עיקר ד · >>

העקר הרביעי

בביאור נקודות בבנין הִתְפַּעֵל מהשלמים וסימניו

א

בנין הִתְפַּעֵל סימניו ה"א ותי"ו ודגש בעי"ן הפועל, הרי שלשה סימנים.

העבר כולו בה"א חרוקה ואחריה תי"ו עם שוא-נח ואחריה שלש אותיות שרשיות והפ"א פתוחה בכל הבנין והאמצעית דגושה, כמו הִתְפַּקֵּד, וכשהיא מאותיות הגרון או רי"ש אז היא קמוצה, כמו "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח, ה), "וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ" (דברים כט, יח) ודומיהם. וכל קריאתו ונקדתו כבנין פִּעֵל הדגש.

הבינוני בתוספת מ"ם בחיריק בראש ואחריה תי"ו עם שוא-נח. וגם בו הפילו הה"א, כי היה ראוי מְהִתְפַּקֵּד, כמו שכתבתי באית"ן שבבנין הִפְעִיל (מאמר ב עיקר ג סימן ג).

הפעול איננו פה.

ב

המקור הוא כמו העבר, ולא תפול הה"א אפילו עם אותיות בכל"ם.

וכן הצווי תמיד עם הה"א, אבל בעתיד נפלה הה"א כמו בבינוני. ואותיות אית"ן נקודים בחירק, כמו בבנין הקל ובבנין נִפְעַל. ועל הרוב עי"ן-הפעל בצירי, כמו "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ" (תהלים קטז, ט), ועל המעט בפתח, כמו "אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ" (משלי כה, ו).

ג

ידוע תדע כי בכל הבנין תמיד תי"ו הִתְפַּעֵל קודם פ"א-הפעל כמו שכתבתי, אבל כשפ"א-הפעל אחת מאותיות זסש"ץ יש לו דינים אחרים. וזה שעם הסמ"ך והשי"ן תבא התי"ו אחר פ"א-הפעל, כמו "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי" (מיכה ו, טז), "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב" (קהלת יב, ה); ועם הצדי"ק תהפך לטי"ת, כמו "וּמַה נִּצְטַדָּק" (בראשית מד, טז); ועם הזי"ן תהפך לדל"ת, כמו "הִזְדְּמִנְתּוּן לְמֵאמַר" (דניאל ב, ט).

ד

ונראה לי כי אין להביא ראיה מן "הִזְדְּמִנְתּוּן", וזה לשתי סיבות. האחת, כי היא מלה ארמית; והשנית, שנמצא במסורת: הזמנתון כתיב הִזְדְּמִנְתּוּן קרי, והוא חד מן שתי מלין דקריין דלי"ת ולא כתיבי'. נראה אם כן כי ספק אצלם אם הדל"ת ראויה להכתב אם לא. אף על פי שמצינו שבעלי התלמוד נהגו לעשות כן, באמרם "נזדמן לו צבי" (כתובות ז א) "נזדקן הדין" (סנהדרין מב א), לא נעשה כן בלשון עברי, כי כן אמרו רבותינו ז"ל: לשון מקרא לחוד לשון משנה לחוד (עבודה זרה נח ב).

ה

גם כאשר חפשתי בכל המקרא לא מצאתי שורש שפ"א-הפעל שלו זי"ן שיבנה עליו בנין הִתְפַּעֵל, כי יספיק להם בנין נִפְעַל בהוראתו השנייה, כמבואר במאמר הראשון בעקר השמיני בסימן ב. ומלת "רַחֲצוּ הִזַּכּוּ" (ישעיהו א, טז) תמצא בספר ההרכבה, גם "וְהִתְשׁוֹטַטְנָה בַּגְּדֵרוֹת" (ירמיהו מט, ג) תמצא שם.