משנה שבת יא דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה שבת יא דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים, מרשות הרבים לרשות היחיד, חייב.

מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע, רבי עקיבא מחייב, וחכמים פוטרין.

משנה ב[עריכה]

כיצד?

שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו, פטור.

היו שתיהן בדיוטא אחת, המושיט חייב, והזורק פטור, שכך היתה עבודת הלויים, שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים, מושיטין הקרשים מזו לזו, אבל לא זורקין.

חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה, הנוטל מהן והנותן על גבן, חייב.

פחות מכן, פטור.

משנה ג[עריכה]

הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים, כזורק באויר.

למטה מעשרה טפחים, כזורק בארץ.

הזורק בארץ ארבע אמות, חייב.

זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות, פטור.

חוץ לארבע אמות, ונתגלגל לתוך ארבע אמות, חייב.

משנה ד[עריכה]

הזורק בים ארבע אמות, פטור.

אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו, הזורק לתוכו ארבע אמות, חייב.

וכמה הוא רקק מים?

פחות מעשרה טפחים.

רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו, הזורק בתוכו ארבע אמות, חייב.

משנה ה[עריכה]

הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים, ומן הים לספינה ומן הספינה לים, ומן הספינה לחברתה, פטור.

ספינות קשורות זו בזו, מטלטלין מזו לזו.

אם אינן קשורות, אף על פי שמוקפות, אין מטלטלין מזו לזו.

משנה ו[עריכה]

הזורק ונזכר לאחר שיצתה מידו, קלטה אחר, קלטה כלב, או שנשרפה, פטור.

זרק לעשות חבורה, בין באדם בין בבהמה, ונזכר עד שלא נעשית חבורה, פטור.

זה הכלל, כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחילתן וסופן שגגה.

תחילתן שגגה וסופן זדון, תחילתן זדון וסופן שגגה, פטורין, עד שתהא תחילתן וסופן שגגה.

<< | משנה שבת יא דפוסים | >>