משנה שבת יא
שבת פרק יא', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק אחד עשר ("הזורק מרשות") · >>
פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים, מרשות הרבים לרשות היחיד, חייב.
מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע, רבי עקיבא מחייב, וחכמים פוטרין.
משנה ב
כיצד?
שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו, פטור.
היו שתיהן בדיוטא אחת, המושיט חייב, והזורק פטור, שכך היתה עבודת הלויים, שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים, מושיטין הקרשים מזו לזו, אבל לא זורקין.
חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה, הנוטל מהן והנותן על גבן, חייב.
פחות מכן, פטור.
משנה ג
הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים, כזורק באויר.
למטה מעשרה טפחים, כזורק בארץ.
הזורק בארץ ארבע אמות, חייב.
זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות, פטור.
חוץ לארבע אמות, ונתגלגל לתוך ארבע אמות, חייב.
משנה ד
הזורק בים ארבע אמות, פטור.
אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו, הזורק לתוכו ארבע אמות, חייב.
וכמה הוא רקק מים?
פחות מעשרה טפחים.
רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו, הזורק בתוכו ארבע אמות, חייב.
משנה ה
הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים, ומן הים לספינה ומן הספינה לים, ומן הספינה לחברתה, פטור.
ספינות קשורות זו בזו, מטלטלין מזו לזו.
אם אינן קשורות, אף על פי שמוקפות, אין מטלטלין מזו לזו.
משנה ו
הזורק ונזכר לאחר שיצתה מידו, קלטה אחר, קלטה כלב, או שנשרפה, פטור.
זרק לעשות חבורה, בין באדם בין בבהמה, ונזכר עד שלא נעשית חבורה, פטור.
זה הכלל, כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחילתן וסופן שגגה.
תחילתן שגגה וסופן זדון, תחילתן זדון וסופן שגגה, פטורין, עד שתהא תחילתן וסופן שגגה.
- מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד,
- חַיָּב.
- מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע,
- רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב;
- וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
- שְׁתֵּי גְּזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לָזוֹ פָּטוּר.
- הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בִּדְיוּטָא אַחַת,
- הַמּוֹשִׁיט חַיָּב, וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר;
- שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם,
- שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- מוֹשִׁיטִין הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ,
- אֲבָל לֹא זוֹרְקִין.
- חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה,
- הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן חַיָּב.
- פָּחוֹת מִכֵּן, פָּטוּר:
- לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
- כְּזוֹרֵק בַּאֲוִיר.
- לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
- כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ.
- לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
- הַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב.
- זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר.
- חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב:
- אִם הָיָה רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ,
- הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב.
- וְכַמָּה הוּא רְקַק מַיִם?
- פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים.
- רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ,
- הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב:
- וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה, וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם,
- וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ,
- פָּטוּר.
- סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ, מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לְזוֹ.
- אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפוֹת,
- אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לְזוֹ:
- אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפוֹת,
- קְלָטָהּ אַחֵר,
- קְלָטָהּ כֶּלֶב,
- אוֹ שֶׁנִּשְׂרְפָה,
- פָּטוּר.
- זָרַק לַעֲשׂוֹת חַבּוּרָה, בֵּין בָּאָדָם בֵּין בַּבְּהֵמָה,
- וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית חַבּוּרָה,
- פָּטוּר.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת,
- אֵינָן חַיָּבִין,
- עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה.
- תְּחִלָּתָן שְׁגָגָה וְסוֹפָן זָדוֹן,
- תְּחִלָּתָן זָדוֹן וְסוֹפָן שְׁגָגָה,
- פְּטוּרִין,
- עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה:
נוסח הרמב"ם
(א) הזורק -
- מרשות היחיד - לרשות הרבים,
- או מרשות הרבים - לרשות היחיד,
- חייב.
- מרשות היחיד - לרשות היחיד,
- ורשות הרבים באמצע -
- רבי עקיבה - מחייב.
- וחכמים - פוטרין.
- מרשות היחיד - לרשות הרבים,
(ב) כיצד?
- שתי כצוצריות -
- זו כנגד זו - ברשות הרבים,
- המושיט, והזורק - מזו לזו,
- פטור.
- היו שתיהן - בדייטי אחת,
- המושיט - חייב.
- והזורק - פטור.
- שכן הייתה עבודת הלויים,
- שתי עגלות - זו אחר זו, ברשות הרבים,
- מושיטין את הקרשים - מזו לזו,
- אבל - לא זורקין.
- זו כנגד זו - ברשות הרבים,
- חולית הבור, והסלע -
- שהן גבוהין - עשרה,
- ורוחבן - ארבעה,
- הנוטל - מהן,
- והנותן - על גבן,
- חייב.
- פחות מכן -
- פטור.
(ג) הזורק ארבע אמות - בכותל,
- למעלה מעשרה טפחים - כזורק באוויר.
- למטה מעשרה טפחים - כזורק בארץ.
- הזורק בארץ ארבע אמות - חייב.
- זרק - לתוך ארבע אמות,
- ונתגלגל - חוץ לארבע אמות,
- פטור.
- ונתגלגל - חוץ לארבע אמות,
- חוץ לארבע אמות,
- ונתגלגל - לתוך ארבע אמות,
- חייב.
- ונתגלגל - לתוך ארבע אמות,
- זרק - לתוך ארבע אמות,
(ד) הזורק בים ארבע אמות - פטור.
- אם היה רקק מים,
- ורשות הרבים - מהלכת בו,
- הזורק בתוכו - ארבע אמות,
- חייב.
- כמה הוא רקק מים?
- פחות מעשרה טפחים.
- רקק מים,
- ורשות הרבים - מהלכת בו,
- הזורק בתוכו - ארבע אמות,
- חייב.
- אם היה רקק מים,
(ה) הזורק -
- מן הים - ליבשה,
- ומן היבשה - לים,
- ומן הים - לספינה,
- ומן הספינה - לים,
- ומספינה - לחברתה,
- פטור.
- ספינות -
- קשורות - זו בזו,
- מטלטלין - מזו לזו.
- אם אינן קשורות,
- אף על פי - שהן מוקפות,
- אין מטלטלין - מזו לזו.
- אף על פי - שהן מוקפות,
- קשורות - זו בזו,
(ו) הזורק,
- ונזכר - לאחר שיצאת מידו,
- קלטה אחר,
- קלטה כלב,
- או שנשרפה,
- פטור.
- זרק - כדי לעשות חבורה,
- בין באדם - בין בבהמה,
- ונזכר - עד שלא נעשת חבורה,
- פטור.
- זה הכלל -
- כל חייבי חטאות,
- אינן חייבין, עד שתהא -
- תחילתן, וסופן - שגגה.
- אינן חייבין, עד שתהא -
- תחילתן - שגגה,
- וסופן - זדון,
- תחילתן - זדון,
- וסופן - שגגה,
- פטורין, עד שתהא -
- תחילתן, וסופן - שגגה.
- כל חייבי חטאות,
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה שבת, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב