משנה נזיר ג ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ג · משנה ז | >>
מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו, אלו מעידים שנזר שתים, ואלו מעידים שנזר חמש, בית שמאי אומרים: נחלקה העדות ואין כאן נזירות.
ובית הלל אומרים: יש בכלל חמש שתים, שיהא נזיר שתים.
משנה מנוקדת
מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ,
- אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם,
- וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- נֶחְלְקָה הָעֵדוּת, וְאֵין כָּאן נְזִירוּת.
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם,
- שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם:
- יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם,
נוסח הרמב"ם
מי שהיו שתי כיתי עדים - מעידין אותו,
- אלו מעידין - שנזר שתים,
- ואלו מעידין - שנזר חמש,
- בית שמאי אומרין:
- נחלקה העדות - ואין כאן נזירות.
- בית הלל אומרין:
- יש בכלל חמש, שתים - שיהא נזיר שתים.
- בית שמאי אומרין:
פירוש הרמב"ם
זה מבואר. וכבר ידעת שהנזירות שלשים יום:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אלו מעידים שנדר שתים - שתי נזיריות:
ואלו מעידים שנדר חמש - באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים, אנו מעידים שנדר חמש נזירות. והוא אומר שלא נדר כלל יג:
בית שמאי אומרים נחלקה העדות - הואיל ומכחישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:
ובית הלל אומרים יש בבלל חמש שתים - ויהא נזיר שתים:
פירוש תוספות יום טוב
אלו מעידים שנדר וכו'. אע"פ שבמשנה גרסי' שנזר בזי"ן אין להגיה בלשון הר"ב שכן גם לשונו בדל"ת במשנה י"א פ"ד דעדיות ושם אף במשנה הגירסא בדל"ת ויש ספרים דגרסי התם נמי בזיי"ן ומה שפי' הר"ב והוא אומר שלא נדר כלל א"נ (מודה) [צ"ל באומר] אינו יודע והשתא צריך לידון לפי העדות א"נ ששותק ובאו שתי הכתות יחד דלא הוי שתיקתו כהודאתו דלאו מודה הוא דאמר מה לי להכחישן הא שתיהן מכחישות זו את זו. תוס':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יג) (על הברטנורא) וא"נ באומר איני יודע והשתא צריך לידון לפי העדות א"נ ששותק ובאו שתי הכתות יחד דלא הוי שתיקתו כהודאה. דלאו מודה הוא דאמר מה לי להכחישן הא שתיהן מכחישות זו את זו. תוספ':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מי שהיו שתי כיתי עדים: וכו' ירושלמי פ' האשה שלום ובפ' היו בודקין. וביד פ"ג דהלכות נזירות סימן ט':
אלו מעידים שנזר שתים ואלו מעידים שנזר חמש: אית דגרסי שנדר שתים שנדר חמש והכל אחד. ובגמ' מתני' דקתני דב"ש וב"ה פליגי בשתי כיתות דלא כר' ישמעאל בנו של רי יוחנן בן ברוקא דאיהו אמר לא נחלקו אלא על כת אחת שאחד אומר שתים ואחד אומר חמש שבש"א נחלקה עדותן ובה"א יש בכלל חמש שתים אבל בשתי כיתות אפילו ב"ש מודו דיש בכלל חמש שתים. ולשון תוס' מתני' דקתני דפליגי ב"ש וב"ה בשתי כיתי ולא באחת דלא כתנא דר' ישמעאל ע"כ ופלוגתא דכוותה בין ב"ש וב"ה לגבי דיני ממונות איכא בפי חזקת הבתים דף מ"א ובפ' זה בורר דף ל"ח. ור"ש בן אלעזר ס"ל כדברי ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא:
תפארת ישראל
יכין
ואלו מעידים שנזר חמש: והוא מכחישן או מסופק או שותק. וב' כיתי העדים מעידין על רגע א':
ואין כאן נזירות: ואע"ג דבכת אומרת ק' וכת אומרת ר' מודו בית שמאי ובית הלל דיש בכלל ר' ק' וישלם ק' [כסנהדרין ל"א א', וב"ב מ"א ב']. הכא לב"ש שאני, דודאי סתרי אהדדי בנטמא אחר נזירות להכת שאמר שחייב ב' לא סותר מדהוא אחר מלאות, ולאינך הכת סותר. ומכאן נראה לי ראיה לירש"י [נזיר ד"כ] דפירש מתניתין דלא כי האי תנא דפליגי בכת א' בנזיר והיינו תנא דבי ר' ישמעאל ולא היינו רשב"א דסנהדרין ובבא בתרא הנ"ל ודו"ק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
פירוש הרא"ש |
מאירי |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש