משנה מקואות ז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ז · משנה ה | >>
שלשה לוגין מים, ונפל לתוכן קרטוב יין, והרי מראיהן כמראה היין, ונפלו למקוה, לא פסלוהויא.
שלשה לוגין מים חסר קרטוב, ונפל לתוכן קרטוב חלב, והרי מראיהן כמראה המים, ונפלו למקוה, לא פסלוהו.
רבי יוחנן בן נורי אומר, הכל הולך אחר המראה.
משנה מנוקדת
שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכָן קֻרטוֹב יַיִן, וַהֲרֵי מַראֵיהֶן כְּמַראֵה הַיַּיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקוָה, לא פְסָלוּהוּ. שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם חָסֵר קֻרטוֹב, וְנָפַל לְתוֹכָן קֻרטוֹב חָלָב, וַהֲרֵי מַראֵיהֶן כְּמַראֵה הַמַּיִם, וְנָפְלוּ לַמִּקוָה, לא פְסָלוּהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵך אַחַר הַמַּראֶה.
נוסח הרמב"ם
שלשת לוגין מים,
- ונפל לתוכן קורטוב יין,
- והרי מראיהן כמראה היין -
- נפלו למקוה - לא פסלוהו.
- שלשת לוגין מים חסר קורטוב,
- נפל לתוכן קורטוב חלב,
- והרי מראיהן כמראה המים,
- ונפלו למקוה - לא פסלוהו.
- רבי יוחנן בן נורי אומר: הכל הולך אחר הנראה.
פירוש הרמב"ם
רבי יוחנן אומר, כאשר מראה הכל מראה המים והם שלושה לוגין הנה יפסלו את המקווה, ואף על פי שבקצת שלושה לוגין יש חלב אשר לא יפסול בשלושה לוגין להיותו משאר המשקין כמו שקדם.
ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי:
פירוש רבינו שמשון
הכל הולך אחר המראה. בפ"ק דמכות (שם) אמר רב ג' לוגין מים שאובין שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו ומייתי התם מתני' דהכא ובעי עלה רב פפא רב תני חסר קורטוב ברישא אבל שלשת לוגין לתנא קמא פסלי ואתא ר' יוחנן בן נורי למימר הכל הולך אחר המראה. ורב דאמר כר' יוחנן בן נורי או דלמא רב לא תני חסר קורטוב ברישא ור' יוחנן בן נורי כי פליג אסיפא פליג ורב דאמר לדברי הכל: אף השני טהור דאית ליה גוד אחית כדאמרינן בסוף אין דורשין (דף יט.) ופליגי התם אמוראי דאיכא מאן דאמר מחלוקת במעלות דרבנן אבל מטומאה לטהרה דברי הכל השני טמא ואיכא למ"ד מחלוקת מטומאה לטהרה אבל במעלות דרבנן דברי הכל אף השני טהור:
תניא לעיל בתוספתא (פ"ג) שלשה גממיות שבנחל העליונה והתחתונה של עשרים עשרים סאה והאמצעית של מ' סאה ר' יהודה אומר ר' מאיר היה אומר מטבילין בין בתחתונה בין בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה וחכמים אומרים בין כך ובין כך אין מטבילין אלא באמצעית שיש בה ארבעים סאה. פירוש ר' מאיר אית ליה גוד אחית וגוד אסיק ור' יהודה גוד אחית אית ליה גוד אסיק לית ליה ורבנן אפי' גוד אחית לית להו ומתני' רבנן היא ובסוף אין דורשין (שם.) מייתי להך ברייתא ולא מייתי מילתא דרבנן ובריש פ"ב דגיטין (דף טז.) משמע טעמא דרבנן דמתניתין משום דטופח להטפיח אינו חיבור:
עוד תניא בתוספתא (פ"ה) מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו ב' וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא כיצד הוא עושה עודהו הראשון במים אחד ממלא בכתף ונותן לתוכו וטהור ר' יהודה אומר עודהו רגלו של ראשון במים אחד יורד וטובל וטהור:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ונפלו למקוה לא פסלוהו - הואיל והן נראין כיין, ומי פירות אין פוסלין בשלשה לוגין:
הכל הולך אחר המראה - אף על פי שאין החלב פוסל המקוה ואין במים שיעור שלשה לוגין לפסול, מ"מ כיון שיש כאן שלשה לוגין שנראין כמים, חשבינן להו כאילו כולן מים. ופוסלין. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי:
פירוש תוספות יום טוב
ונפל לתוכן קרטוב יין כו' לא פסלוהו. והוא שלא שינו מראה המקוה. הרא"ש
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על המשנה) לא פסלוהו. והוא שלא שינו מראה המקוה. הרא"ש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שלשה לוגין מים ונפל לתוכן: וכתב רש"י ז"נ שם במכות חסר קורטוב גרסי' ברישא ובסיפא. עוד כתב ה"מ למיתני כה"ג ברישא וניתנינהו בחדא בבא הכי שלשה לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין או חלב בין שמראיהן כמראה מים בין שמראיהן כמראה יין לא פסלוהו אלא כי אורחא דמילתא קתני להו שהיין שהוא אדום הופך את המים ממראיתו אבל החלב אין דרכו להפוך את מראיתו ע"כ ואמרי' התם במכות דרבא הוא דפשיטא ליה דרב גריס ברישא ג"כ חסר קורטוב דלא בעי ת"ק אלא שיעורא ורב דקפיד נמי אחזותא כר' יוחנן בן נורי ס"ל ולרב פפא לא פשיטא ליה ומספקא ליה אי רב תני גם ברישא חסר קורטוב אי דוקא בסיפא דרבנן תרוייהו בעו שיעורא וחזותא ורב דאמר דשלשה לוגין של מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה היין ונפלו למקוה לא פסלוהו כדברי הכל דלכ"ע חזותא דמיא מיהא בעינן לפסול. ואביי אמר שלמדו רב יוסף קודם ששכח תלמודו דרב לא תני חסר קורטוב ברישא וכדברי הכל ס"ל. גם שם בחולין הגירסא חסר קורטוב גם ברישא ללשון שני דפי' רש"י ז"ל וז"ל אבל שלשה לוגין שלימים אפי' מראיהן כמראה יין פסלי דרבנן לא קפדו אחזותא כלל ות"ק לא זו אף זו קאמר ל"מ ברישא דאיכא תרתי לטיבותא דלא פסלוהו חדא דחסר קורטוב הן ועוד דחזותייהו חזותא דחמרא הוא אלא אפי' בסיפא דליכא אלא חדא לטיבותא דהיינו דחסר קורטוב הן אבל חזותייהו חזותא דמיא הוי אפי' הכי לא פסלוהו וריב"נ ארישא נמי פליג ואתא למימר דאפי' שלשה לוגין שלימין ומראיהן כמראה יין לא פסלי ובסיפא אע"ג דליכא שלשה לוגין שלימין מים הואיל דאיכא מראה מים פסלי עכ"ל ז"ל אבל הרא"ש ז"ל פי' וז"ל הכל הולך אחר המראה אסיפא דוקא פליגי ורבנן בעו שיעורא וחזותא הלכך לא פסלוהו בין ברישא בין בסיפא עכ"ל ז"ל עוד פי' הרא"ש ז"ל דהא דתנן שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קורטוב יין והרי מראיהן כמראה היין שנפלו למקוה לא פסלוהו היינו דוקא כשלא שינו מראה המקוה אבל אם שינו מראיו פסלוהו ופשוט הוא כן כתוב בבית יוסף סימן ר"א דף רמ"א ע"ד. ועיין במה שכתבתי לעיל פ"ק סימן ז' בענין שנוי מראה דמעין:
תפארת ישראל
יכין
ונפלו למקוה: החסירה ממ' סאה. ולא שינו מראיתה:
לא פסלוהו: משום שאובין. דאין שאובין פוסלין רק במים. אבל הנך מדמראיתן כיין. דינן כיין שאינו פוסל בג' לוגין. רק בשינוי מראה. והרי לא שינו מראית מי המקוה [ש"ך ר"א סק"ס]:
שלשה לוגין מים חסר קרטוב: לאו דוקא קורטוב. אלא חסר משהו. רק נקט קורטב שהיא מדה קטנה ידועה. ומשום סיפא וכלעיל:
והרי מראיהן: ר"ל אע"ג שמראיהן וכו':
לא פסלוהו: מדאינן ג' לוגין מים. ונקט ברישא יין מדאיירי שנשתנה מראית הג' לוגין. וזה מצוי רק ביין ולא בחלב. ונקט בסיפא חלב. מדאיירי שלא נשתנה מראית הג' לוגין. וזה מצוי רק בחלב ולא ביין [רטו"ז ר"א ס"ק ל"ג]:
הכל הולך אחר המראה: דאע"ג דאין כאן ג' לוגין מים. וגם החלב שנתערב בהן אינו פוסל המקוה. אפ"ה כיון שהן יחד ג' לוגין ומראיתן כמים. פוסלין המקוה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת