משנה מכות א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק א · משנה ב | >>

מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז ונמצאו זוממין, לוקין ומשלמין, שלא השם המביאו לידי מכות, מביאו לידי תשלומין, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, כל המשלם אינו לוקה.

משנה מנוקדת

מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז,

וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין,
שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְּבִיאוֹ לִידֵי מַכּוֹת, מְבִיאוֹ לִידֵי תַּשְׁלוּמִין,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
כָּל הַמְּשַׁלֵּם אֵינוֹ לוֹקֶה:

נוסח הרמב"ם

"מעידים אנו את איש פלוני, שהוא חייב לחברו מאתים זוז" -

נמצאו זוממין -
לוקין ומשלמין,
שלא השם המביאן לידי מכות, מביאן לידי תשלומין - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: כל המשלם - אינו לוקה.

פירוש הרמב"ם

ומשלם, מאמרם כל המשלם אינו לוקה ולא אמרו "כל הלוקה אינו משלם", יתבאר לך העיקר הקבוע אצלנו, כי כשיעשה אדם חטא שהוא חייב עליו מלקות מצד אחד ותשלום ממון מצד אחר, משלם ואינו לוקה, וזה בעדים זוממין והחובל בחברו, כולם כמו שנתבאר בכתובות.

והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שלא השם המחייבו מלקות - לא המקרא המחייבו מלקות מחייבו תשלומין. מלקות, מלא תענה. תשלומין, מועשיתם לו כאשר זמם:

כל המשלם אינו לוקה - דכתיב כדי רשעתו, על רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על שתי רשעיות. ומדקאמרי רבנן משלם ואינו לוקה ולא אמרי לוקה ואינו משלם, שמע מינה דכל היכא ח דאיכא תרתי מלקות ותשלומין לא אמרינן ילקה ולא ישלם אלא משלם ואינו לוקה ט. וכן הלכה:

פירוש תוספות יום טוב

שלא השם המביאו לידי מכות. פי' הר"ב מלקות מלא תענה [*כדתנן במתני' דלקמן ועמ"ש בדבור דלקמן] דגמר ממוציא שם רע. מה מוציא שם רע לוקה ומשלם [דכתיב (דברים כ"ב) ויסרו אותו וענשו אותו. וקיי"ל רסרו זה מלקות] אף כל לוקה ומשלם. מה למוציא שם רע שכן קנס [וכל קנס חדוש הוא ומחדוש לא ילפינן]. סבירא להו עדים זוממין קנסא הוא. ועמ"ש במשנה ג':

כל המשלם אינו לוקה. כתבהר"ב דכתיב כדי רשעתו. על רשעה אחת וכו' אלא משלם ואינו לוקה. דבפירוש רבתה תורה עדים זוממין לתשלומין מכדי כתיב ועשיתם לו כאשר זמם. יד ביד למה לי. דבר הניתן מיד ליד. ומאי ניהו ממון. גמ' פ"ג דכתובות דף ל"ב. ועיין מ"ש ברפ"ח דב"ק ועוד שם משנה ג'. וא"ת ומהיכא תיתי להלקותו. והא לא תענה לאו שאין בו מעשה הוא כמ"ש לעיל בריש פרקין וי"ל כמו שכתבו התוס' בדבור המתחיל ורבנן וכו' דלבתר דגלי לן קרא והצדיקו דשייך ביה מלקות. יש לנו לומר דלקי מלא תענה [עיין מ"ש במשנה דלקמן] ובגמ' ורבנן האי לא תענה מאי דרשי ביה [דממון ודאי לא בעי אזהרה. תוס'] מבעי ליה לאזהרה לעדים זוממין [שמעידין באיש פלוני שחייב מלקות דלא ענש עונש הגוף אא"כ הזהיר. תוס'] ורבי מאיר נפקא ליה מוהנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו עוד ורבנן ההוא מיבעי ליה להכרזה [לאחר שנענשו צריכין ב"ד להכריז [על] כך וכך נהרג פלוני כההיא דתנן במשנה ד' פרק בתרא דסנהדרין לענין זקן ממרא] ור' מאיר הכרזה מישמעו ויראו נפקא ואזהרה מלא יוסיפו. [*ומ"ש הר"ב ש"מ דכל היכא וכו' כלומר גבי עדים זוממים דבהו קיימינן. דהא בפ"ח דב"ק משנה ג' כתב דבכל התורה כולה לוקה ואינו משלם חוץ מחובל וכו'. אלא ה"ק בענין עדים זוממים. לשון הרמב"ם שזה בעדים זוממים. והחובל בחברו בלבד]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על הברטנורא) כלומר בעדים זוממין דבהו קיימינן. ועיין פ"ח דב"ק מ"ג בהר"ב:

(ט) (על הברטנורא) דבפירוש רבתה תורה עדים זוממין לתשלומין. מכדי כתיב ועשיתם לו כאשר זמם, יד ביד למה לי, דבר הניתן מיד ליד, ומאי ניהו ממון. גמרא. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מעידין אנו באיש פלוני שחייב וכו':    פרק אלו נערות (כתובות דף ל"ב) והתם מפרש ר' אלעא מ"ט דחכמים דאמרו משלם ואינו לוקה ולא אמרי לוקה ואינו משלם דבפירוש רבתה תורה עדים לתשלומין דמכדי כתיב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו יד ביד למה לי פי' דסמוך ליה לא תחוס עיניך נפש בנפש יד ביד אלא דבר הניתן מיד ליד ומאי ניהו ממון:

שחייב לחברו מאתים זוז:    תוס' שבת פ' מי שהחשיך דף קנ"ב. בפי' רעז"ל מלקות משום לא תענה. אמר המלקט כתבו תוס' ז"ל דהאי דקאמר לעיל גבי לא תענה דמשום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו היינו אי לאו קרא דוהצדיקו אבל בתר דגלי לן קרא דוהצדיקו דשייך בו מלקות יש לנו לומר דלקי מלא תענה עכ"ל ז"ל. ובגמרא ורבנן האי לא תענה מאי דרשי ביה דממון ודאי לא בעי אזהרה ומשני מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממין שמעידין באיש פלוני שחייב מלקות דלא ענש עונש הגוף אלא א"כ הזהיר ור"מ נפקא ליה מוהנשארים ישמעו וייראו ולא יוסיפו ורבנן ההוא מיבעי ליה לארבעה הצריכים להכרזה דלאחר שנענשו צריכין ב"ד להכריז כך וכך נהרג פלוני כההוא דתנן בפ' בתרא דסנהדרין לענין זקן ממרא ורבנן הכרזה מישמעו וייראו נפקא ואזהרה מלא יוסיפו:

שלא השם המביאו לידי מכות מביאו וכו':    בגמרא מפרש עולא טעמא דר"מ דגמר ממוציא שם רע דכתיב ביה ויסרו אותו דהיינו מלקות וענשו אותו ממון ומה מוציא שם רע לוקה ומשלם אף כל לוקה ומשלם וסבר לה כר' עקיבא דאמר עדים זוממין קנסא הוא וילפינן ממוציא שם רע דהוי נמי קנסא ורבנן סברי עדים זוממין ממונא הוא ולהכי לא ילפי ממוציא שם רע דהוי קנס וכל קנס חדוש הוא ומחדוש לא ילפינן. ומיהו תוס' ז"ל הוכיחו דאפילו בממון סבר ר"מ דלוקה ומשלם ורבנן פליגי עליה. ומילתיה דר' מאיר איתה בפ' הפועלים דף צ"א. ור' נחוניא בן הקנה אית ליה נמי דלוקה ומשלם כדמוכח בפ' אלו נערות (כתובות דף ל"ה.) וביד רפי"ח דהלכות עדות. ובטור ח"מ סימן ל"ח:

תפארת ישראל

יכין

לוקין ומשלמין שלא השם:    ר"ל שם חיוב שלהן שבתורה:

מביאו לידי תשלומין:    דשם חיוב מלקות שלהן נפקא מלא תענה, ושם חיוב תשלומין שלהן ילפינן מכאשר זמם:

וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה:    דקיי"ל בעדים זוממין ובחובל בחבירו [וגנב וגזלן, כמכות דט"ז א'], דאף שנתחייבו בחטאן מלקות ותשלומין, בפירוש חייבתן תורה רק תשלומין ופטורים ממלקות. משא"כ בשאר עבירות, כשבאין בהם חיוב ממון ומלקות כאחת, לוקה ואינו משלם [עי' כתובות דל"ב ב' ו(רמב"ם פ"ב מהל' גניבה)]:

בועז

פירושים נוספים