משנה כתובות ו רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) מציאת האישה, ומעשה ידיה - של בעלה,
- וירושתה.
- הוא אוכל פירות - בחייה.
- בושתה, ופגמה - שלה.
- רבי יהודה אומר:
- בזמן שבסתר - לה שני חלקים, ולו אחד.
- ובזמן שבגלוי - לו שני חלקים, ולה אחד.
- ושלו - נותנין לו מיד,
- ושלה - ילקח בהן קרקע,
- והוא אוכל פירות.
(ב) הפוסק מעות לחתנו - ומת,
- אמרו חכמים:
- יכול הוא שיאמר:
- "לאחיך - הייתי רוצה,
- ולך - אי אפשי ליתן".
(ג) פסקה - להכניס לו אלף דינר,
- והוא פוסק כנגדן - חמישה עשר מנה.
- כנגד השום - הוא פוסק פחות חמיש.
- שום במנה - שוה מנה,
- אין לו - אלא מנה.
- שום -
- במנה - נותנת לו שלשים ואחת ודינר.
- ארבע מאות - נותנת חמש מאות.
- כשהחתן פוסק - הוא פוסק פחות חמיש.
(ד) פסקה - להכניס לו כספים סלעין,
- נעשת - שישה דינרין.
- החתן מקבל עליו, עשרה דינרין וקופה - לכל מנה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- הכל - כמנהג המדינה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
(ה) [ג] *הערה 1: המשיא את בתו - סתם,
- לא יפחות לה - מחמישים זוז.
- פסק - להכניסה ערומה,
- לא יאמר הבעל:
- "לכשתבוא אל ביתי - אכסה בכסותי",
- אלא מכסה - ועודה בבית אביה.
- לא יאמר הבעל:
- וכן המשיאין - את היתומה,
- לא יפחתו לה - מחמישים זוז.
- אם יש בכיס -
- מפרנסין אותה - לפי כבודה.
(ו) יתומה - שהשיאתה אימה או אחיה לדעתה,
- וכתבו לה - מאה או חמישים זוז,
- יכולה היא משתגדיל,
- להוציא מידן - מה שראוי להינתן לה.
- רבי יהודה אומר:
- אם השיא בת הראשונה -
- ינתן לשניה - כדרך שנתן לראשונה.
- אם השיא בת הראשונה -
- וחכמים אומרין:
- פעמים שאדם עני - ומעשיר,
- או עשיר - ומעני,
- אלא שמין את הנכסים - ונותנין לה.
- פעמים שאדם עני - ומעשיר,
(ז) [ד] המשליש מעות - לבתו,
- והיא אומרת: "נאמן בעלי עלי",
- יעשה שליש - מה שהושלש בידו,
- דברי רבי מאיר.
- אמר רבי יוסי:
- וכי אינה - אלא שדה,
- והיא רוצה - למוכרה,
- והרי היא מכורה - מעכשיו.
- במה דברים אמורים? - בגדולה.
- אבל בקטנה - אין מעשה קטנה כלום.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה כתובות ו
משנה כתובות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב