משנה יבמות י ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק י · משנה ו | >>

[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד, הוא פוסל על ידי ^לג אחין, והאחים פוסלין על ידו, אלא שהוא פוסל תחילה, ואחין פוסלין תחילה וסוף.

כיצד? בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, פסל על ידי אחין^לו.

באו עליה אחין, ועשו בה מאמר, נתנו גט או חלצו, פסלו על ידו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,

הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין, וְהָאַחִים פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ;

אֶלָּא שֶׁהוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה,

וְאַחִין פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף.

כֵּיצַד?

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ,

פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין.

בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִין, וְעָשׂוּ בָּהּ מַאֲמָר, נָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ,

פָּסְלוּ עַל יָדוֹ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד,

הוא פוסל - על ידי אחים,

והאחים - פוסלין על ידו,

אלא, שהוא פוסל - תחילה,

והאחים - תחילה וסוף.

כיצד?

בן תשע שנים ויום אחד,

שבא על יבמתו - פסל על ידי אחים.

באו עליה אחים,

ועשו בה מאמר,

ונתנו גט, או חלצו - פסלו על ידו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

מן העיקרים הוא שבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה, ויש לו גט ויש לו מאמר, אבל אינו גט גמור ואינו מאמר גמור.

ואמרו בכאן פוסל תחילה - רוצה לומר במאמר. לפי שאם נתן אחיו הגדול מאמר ביבמתו ואחר כך נתן הוא מאמר, אינו פוסל על ידי אחיו הגדול, אבל הוא כאילו לא נתן שום דבר, אבל בביאה הוא פוסל לעולם בין בתחילה בין בסוף.

והעיקר אצלנו עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. וכבר ידעת מן הפרק החמישי דין מאמר אחר מאמר ועל זה תעשה היקש.

ואין הלכה כרבי שמעון:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד פוסל - את היבמה לאחין אם בא עליה, ^לד דביאתו ביאה. או אם נתן גט או עשה בה מאמר, שיש לו גט ויש לו מאמר, ^לה אבל אינו גט גמור ולא מאמר גמור:

אלא שהוא פוסל תחלה - בגמרא מפרש דבמאמר הוא פוסל תחלה ולא בסוף, שאם אחיו הגדול עשה מאמר ואח"כ עשה מאמר זה שהוא בן תשע שנים ויום אחד לא פסלה מאחיו, אבל בביאה פוסל בן תשע שנים ויום אחד בין בתחלה בין בסוף. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אלא הוא פוסל תחלה והן פוסלין תחלה וסוף. במה דברים אמורים, במאמר, אבל ביאה אפילו בסוף נמי פסיל, כיצד, בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו וכו':

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

על ידי אחין. עליהן. נ"י:

הוא פוסל. כתב הר"ב דביאתו ביאה דוקאלענין יבום וכמאמר כמ"ש הר"ב במשנה ח' ועיין במשנה ה' פ"ה דנדה ומ"ש עוד הר"ב שיש לו גט ויש לו מאמר וכ"כ הרמב"ם וחליצה לא כדכתבו לקמן מ"ד פרק י"ב דלרבנן אין בחליצת קטן כלום. וקשיא דאם חליצה ביבמה לית לי' כ"ש גט דלית ליה דהא בגדול לא אתי גט אלא מכח חליצה. וכן חזר בו הרמב"ם בפרק ה' מהלכות יבום דאין לו גט וכ"כ הטור סימן ק"ע והיינו נמי דבגמרא מפרש שכ' הר"ב בסמוך לא נקיט בההוא ברייתא דמינה מפרשינן הכי. אלא מאמר בלחוד. ורבינו ירוחם בסוף נתיב כ"ה כתב דיש לו גט ויש לו חליצה:

כיצד בן תשע וכו' פסל ע"י אחין. שעשו בה מאמר תחלה דהא כיצד אבסוף קאי. לשון רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לג) (על המשנה) על ידי. עליהן. נ"י:

(לד) (על הברטנורא) דוקא לענין יבום:

(לה) (על הברטנורא) כ"כ הר"מ. וחליצה לא, כדאיתא לקמן משנה ד' פרק י"ב דלרבנן אין בחליצת קטן כלום וקשיא דאם חליצה ביבמה לית ליה כל שכן גט דלית ליה דהא בגדול לא אתי גט אלא מכח חליצה וכן חזר הר"מ בחבורו דאין לו גט. ועתוי"ט:

(לו) (על המשנה) על ידי אחין שעשו בה מאמר תחלה דהא כיצד אבסוף קאי. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בן ט' שנים וכו': פ"ה דהלכות יבום סי' י"ח י"ט ובטור א"ה סי' ק"ע:

והאחין פוסלין על ידו: שפוסלין אותה אליו בביאותו לא קניא לגמרי אלא כמאמר בעלמא והא קיימא לן דיש מאמר וגט וביאה וחליצה אחר מאמר נמוקי יוסף:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחין: בבא על היבמה או עשה בה מאמר פסלה מהאחין [והאי על ידי, ר"ל על כח], אף שאין מאמרו גמור כשל גדול, ויש אומרים דגם חליצה וגט יש לו לקטן [(שו"ע אה"ע, קע)]:

אלא שהוא פוסל תחלה: ר"ל דוקא במאמר פוסל רק בתחלה, דבעשה מאמר קודם למאמר של אחין, נפסלה מאחין, ובעשה מאמרו אחריהן, לא פסלה מהראשון, אבל בביאה פוסל גם אחר מאמר אחין:

כיצד: מפרש ביאת בן ט':

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל על ידי אחין: שעשו בה מאמר תחלה:

באו עליה אחין: או או:

פסלו על ידו: ואסור לקיימה:

בועז

[עריכה]